היה היה פעם פרק 1

שני בחורים כחולי עיניים ושחורי שיער, אחים למען האמת, התקרבו אליה ושילבו את ידם בידה, אחד מכל צד ואמרו בקול מתנגן להפליא "שנלך?" פלורנס הנרגשת הרימה את שולי שמלתה הכחולה וביחד הם צעדו לעבר מסיבת התה של משפחת לורנס.
מהרגע הזה הכל מטושטש, פלורנס זכרה את עיניו האוהבות של אליאס וסומקו המבויש של אנדי היא זכרה דם סימני נשיכה פחד ואדמה. מאות פעמים היא ניסתה לשחזר את ההתרחשויות של אותו ערב נורא אבל התוצאה זהה, אליאס ואנדי נשארו מתים והיא נשארה עם כאב ראש זוועתי- ממש כמו בערב הזה.
פלורנס שמעה את בני האנוש מתחילים לזוז בחדר השינה ולאחר שלושים שניות היא שמעה צעדי ריצה מבוהלת לכיוון הסלון. "מה עשית לנו?" שאל קול מבועת מאחוריה, פלורנס התרווחה על הספה וענתה בשעמום "נשכתי אותכם. שתיתי את הדם שלכם. אהבתם את זה". היא הסתובבה בנחת ופגשה בשני זוגות עיניים קרועות לרווחה שהביטו בה בחוסר אמון "השאלה עכשיו היא מה לעשות אתכם… אתם משעשעים, בזה אין שום ספק אבל אתם נראים לי מוסריים מכדי שתסכימו להישאר פה מבחירה…." היא שאלה בדיוק באותו רגע אחד הבחורים קפץ לעבר הדלת וניסה לפתוח אותה אבל פלורס ריחפה לשם בהילוך ערפדי מהפנט מבטה הכחול היוקד פנה מעלה אל עיניו ושפתיה המלאות דיברו בקול מצווה ואטי "אתה לא רוצה לצאת, אתה לא יכול לצאת, טוב לך פה" הוא חזר אחריה ופנה לשבת על הספה. היא הלכה לעבר אחיו שניסה לעצום את עיניו ולחסום את מוחו מפני קסמיה של האישה היפהפייה אבל תוך חמש דקות הוא ישב ליד אחיו צייתן ושמח. "ועכשיו שכולנו תרבותיים בואו נציג את עצמנו. אני פלורנס ואתם?"
"אליאס ואנדי" אמרו שניהם באותו קול מתנגן ששרט את ליבה. "
אליאס ואנדי" חזרה פלורנס על השמות בשקט "אליאס ואנדי".