אנונימי#
היה נחמד לקבל תגובות והערות על לסיפור כדי לשפר אותו יותר בעתיד

היא לא פוחדת? היא אוהבת! :פרק שני

אנונימי# 03/01/2015 763 צפיות אין תגובות
היה נחמד לקבל תגובות והערות על לסיפור כדי לשפר אותו יותר בעתיד

פרק שני : ירדן
"…. את ורועי כבר עשיתם את זה ? אתם יוצאים רק חודש " אמרתי לנועה . "אבל ירדן חודש זה הרבה זמן כמה זמן את חושבת שהוא יכול לחכות ? " ענתה לי נועה . "הוא? מה אתך ?\" אמרתי לנועה, "הוא הכריח אותך ? ". באותו רגע נועה התחילה להסתקל לתקרה ולצדדים , "מה הוא הכריח אותך !? " שאלתי שוב . "חחחח מה ניראה לך ? אני מתכוונת שעם גוף כמו שלי כמה זמן הוא יכול לחכות " היא ענתה לי . ואז היה צלצול והרגשתי עצובה שאני לא אראה יותר את המורה האהובה עליי טליה שבזכותה אני סוף סוף עברתי את השלילי .

בדרך שהלכתי הביתה שמעתי את יובל קוראת לי " ירדן, חכי שנייה ירדן "עצרתי ושאלתי אותה "מה את צועקת לי שכל כך חשוב ? " . היא עצרה במקום והתחילה לומר לי על זה שבשיעור היא שמעה את שחר ודור מדברים על זה ששחר רוצה לצאת איתי .שאלתי אותה " ברצינות ? אבל אני לא אוהבת אותו בכלל הוא סתם ידיד שלי בכיתה " ויובל אמרה לי " לא צוחקת , אבל תישמעי עוד משהו ,הם אמרו שעם לא תסכימי לצאת איתו אז הוא לא יזמין אותך למסיבה שתהיה אצלו " . "מה ? את בטוחה שזה מה שהם אמרו ?" שאלתי . "לא שמעתי את כל השיחה שלהם אבל בזה אני בטוחה " היא ענתה .

"טוב אני צריכה ללכת אז ביי ירדן" היא אמרה ועזבה , "ביי יובל " האמרתי בזמן שבפנים חשבתי על מה אני יעשה . אני רוצה ללכת למסיבה הזו עם כל החברות והילדים מהשכבה אבל לא באה לי להיות בת הזוג של שחר . התחלתי ללכת הביתה בזמן שראשי היה עסוק בשאלה הזו של העם להגיע למסיבה או לא להגיע למסיבה.

בבית בזמן ששמעתי שירים וחשבתי על המסיבה פתאום נכנסה לחדר אמא שלי ושאלה אותי "מותק את בטוחה שאת לא רוצה לבוא יתנו לסבא אנחנו הולכים עכשיו ". עניתי לה "אמרתי לך כבר שלא בא לי להיות שבוע שלם אצל סבא אני יבוא פעם הבאה " . "בסדר מותק אנחנו זזים עכשיו אז ביי " , אמרתי ביי ואז הטלפון צלצל . עניתי ושאלתי "הלו ? מי זה ? " וענו לי "זה אני שחר מהכיתה " ברגע הזה הבנתי מה יקרה והייתי צריכה להחליט מה אני יעשה מהר . עניתי לו " ההה היי שחר מה קורה " והוא אמר לי "בסדר " ואז שאלתי אותו למה הוא יתקשר אפילו שידעתי למה . ואז הוא שאל אותי עם אני רוצה לבוא כבת הזוג שלו למסיבה ואני לא יודעת מה לעשות … חושבת על כל האפשרויות .שאלתי אותו שוב עם זה מה שהוא רוצה והוא ענה שכן . הייתי צריכה להחליט עם ללכת איתו למסיבה או לא ללכת למסיבה והחלטתי שכן אני הלך איתו . חשבתי לעצמי שלפחות אני יהנה מהמסיבה ולא ישאר בודדה בבית בנתיים שכל החברות שלי היו שם . שחר הציעה לי לצאת להסתובב איתו בחוץ , חשבתי לעצמי שזה לא היה כל כך נורא לבדוק אולי היה כיף איתו בכל זאת אז הסכמתי ואמרתי שנצא להיפגש בקניון וזה היה לו בסדר אז יצאתי להיפגש איתו בתקווה שהיה כיף .

שחזרתי הביתה אחרי הפגישה עם שחר הרגשתי כל כך לא טוב עם עצמי .הפגישה הייתה גרועה בשבילי לא היו לנו נושאים משותפים בכלל והבדיחות שלו לא הצחיקו אותי בכלל ,אבל אני שיקרתי על הנושאים שמעניינים אותי כדי שהיה לנו על מה לדבר במקום לשתוק וגם צחקתי מכל הבדיחות שלו אפילו שהם לא כל כך הצחיקו אותי . הייתי חייבת לעשות את זה, עם לא היה לנו חיבור הוא לא היה רוצה שאני בת הזוג שלו ואז מתוך בושה לא הייתי יכולה להגעה למסיבה . לא ידעתי מה לעשות אז התקשרתי לנועה והתחלתי לספר לה הכל .
נועה הציעה לי להיפרד מימנו היא אמרה שבכל זאת המסיבה לא חשובה כול כך. הסכמתי אתה בסופו של דבר גם ככה הרגשתי רע עם עצמי זה אני משקרת לו שאני אוהבת אותו .

אז התקשרתי עליו והוא ענה ואמר לי "מה קורה ירדני " ואז התחלתי להסביר לו למה אני חושבת שאנחנו לא מתאימים ולמה כדי שניפרד . כל השיחה שחר היה נישמע כאילו הוא עומד לבכות ושהוא כועס אליי ,אבל בסוף השיחה הוא שאל אותי עם אני רוצה לבוא עדיין למסיבה שלו . אני לא הבנתי מה קורה חשבתי הוא ישנא אותי עכשיו ואני יבוא למסיבה בגלל זה . שאלתי אותו עם הוא בטוח ושחר ענה לי שכן הוא בטוח . אמרתי שניפגש במסיבה ואז ניתקתי את השיחה .הלכתי לישון בהרגשה שמשהו מוזר למה שהוא יזמין אותי למסיבה אחרי שנפרדתי מימנו ? ולמה הוא לא יתעצבן אליי ששיקרתי עליו ? ….

למחרת בערב המסיבה אחרי שכבר התלבשתי התאפרתי נפגשתי עם חברות החלטנו להגיע באיחור אופנתי קל של חצי שעה . אבל אחרי חצי שעה שהגענו לבית של שחר הייתי בפחד מה יקרה שאני יכנס פנימה .רציתי כבר לחתוך הביתה אבל נועה ורותם הכניסו אותי בכוח ושנכנסתי ראיתי איך כולם הגיעו למסיבה הזו כל השכבה שלי התחלנו להיכנס ואז שחר עצר אותי בכניסה וחיבק אותי . הרגשתי עם זה קצת מוזר אבל זרמתי וחיבקתי אותו הוא אמר שהוא רצה לדבר איתי לפני המסיבה . שאלתי אותו "אל מה רצית לדבר איתי " הוא אמר שזה כבר לא משנה ואז הביא לי כוס ודקה ואמר לחיים . אני לא כל כך רציתי לשתות את זה אבל חשבתי לעצמי שזה מסיבה לא בא לי לצאת חננה ולא לשתות בכלל . אמרתי לחיים ושתיתי את הכוס .

זה היה הדבר האחרון שאני זוכרת לפני שהתעוררתי בבוקר של היום למחרת עם כאב ראש חזק ועל מיטה של מישהו אחר …………..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך