היא הטבע

צרחתי לה בשמה השני, הטבע

לאחר שנשכה בי בפראיות חתיכה מהלב.
לאחר ששרטה את עייני,
לאחר שהוליכה אותי היישר אל המלכודת,
נישקה את פצעיי אשר יצרה, כלביאה המאוהבת בטירפה.

לאחר הדחף שהרוח מטילה על גופי,
קרירה ונעימה היית לי, אהובתי.

לאחר הגלים והמערבולות שהציפו אותי, את חלל ליבי, לא יכולתי להלחם בך, וטבעתי לתוך עייניך.

לאחר הקפיצה הכי גדולה לתהום הכי תלולה, כמו אהבתך.
נפלתי בקסמייך לכישופיי רוחך, אין יפה ממך.

לא יכולתי להלחם בה כי זהו הטבע שלה,
אכזרית ויפה.
ושפתייה המסתירות את ניבייה החדות, לא הותירו לי ברירה,
אלא להתמכר לסכנה,
פשוט לאהוב אותה.