הטירוף שנקרא חיי – פרק 8

"כבר מתכננת נקמה?" שאל רוי.
"הווו כן… רוצים לעזור לי?"
"בטח!" אמרו שניהם בו זמנית.
"אז ככה, זה מה שנעשה…"

-לאחר חודש-
אתמול בצהריים שחררו אותי מבית החולים.
במשך חודש שלם תכננתי עם אדם ורוי את הנקמה בעדי.
ומחר זה היום.
היום שבו אני ארגיש את המתיקות של הנקמה.
סיימתי להתארגן וירדתי למטה.
הפעם רוי חיכה לי במקום אדם.
"אוקי, את בטוחה שהיא תהיה שם באותו הזמן?"
"בטח, היא תמיד מנסה בשעה הזאת לגרום לי לקנא על ידי הידבקות לאורן" אמרתי.
כן, הסתומה עוד לא ויתרה ולא קלטה שאני מזמן אבל מזמן התגברתי עליו…
"ואת מקנאה?" שאל רוי ובקול שלו היתה נימה של היסוס ועוד משהו, רגע.. מה? לא.. אני לא מדמיינת את זה.. הייתה לו נימה של היסוס וקנאה!
הוא מקנא! סימן שאני מוצאת חן בעיניו!
יששש! ישששששששש!! ישששששששששששששש!!!
"ברור שלא! אני מרחמת עליו, שהוא כזה אידיוט שהוא הפסיד את הכל זה." אמרתי והעברתי את ידי באוויר, מציגה את הגוף שלי.
רוי עקב אחרי הידיים בעיניו ואמר "הוא בהחלט לא קלט מה הוא מפסיד…"
"הי! בפעם האחרונה שבדקתי לא שינו לי את המיקום של העיניים שלי! סוטה שכמוך!"
רוי התעשת "סליחה אני… אממ… אני לא סוטה אני…" גימגם. הוא כזה מתוק כשהוא מגמגם.
"זה בסדר" אמרתי "צוחקים איתך".
הוא נרגע "כן.. אממ… ידעתי את זה".
אבל ראיתי לו בעיניים שהוא באמת נלחץ.
הגענו לשער של בית הספר.
"it's show time" אמרתי.
ברגע שנכנסנו לשער הוא צעק "הילי! אני לא מאמין עליך!"
כל החצר הסתכלה עלינו.
"סליחה? אדון הוטמן! אני אמורה לכעוס עליך!" השבתי.
"אה כן? למה? אני לא זה שנישק אחר!"
"אבל אני לא זאת שאמרה שם של אחרת בזמן שהוא מתנשק איתי!"
"אבל זה לא בגידה!" צרח.
"כן זה כן! אולי לא באמריקה אבל פה זאת סיבה לפרידה!" צעקתי בכל כוחי.
"אז אולי באמת כדאי שניפרד!" אמר.
"אולי באמת!" צרחתי.
"אז זהו! זה רשמי! רוי הוטמן והילי גולדן לא חברים יותר!" אמר לכל החצר.
"ברוך שפטרנו! אה ושמישהו יוודא שבפרוטוקול ירשם שאני זרקתי אותו!" צרחתי.
"אני מטפל בזה!" צייץ איזה משהו מבין הקהל.
אוקיי.. סבבה… לא ציפיתי שמישהו יענה על זה.. אבל סבבה…
הבטתי על רוי וגייסתי את כל הזעם שהיה בי.
הנפתי את היד שלי ו..
בום!!!
נתתי לו את הסטריה הכי חזקה שנתתי כל ימי חיי! שזה אומר הרבה כי סטרתי הרבה בנשיקה סטירה…
הבטתי עליו לרגע, הוא עמד בהלם, מצמיד את ידו ללחי שלו, ואז הסתובבתי והלכתי משם בצעד זועם. כשההמון זז כדי לפנות לי מקום.
הלכתי עד למסדרון של השכבה שלי עד שלפתע נשלפה יד מאחד החדרים ומשכה אותי לחדר.
הסתובבתי וראיתי שהיד הייתה שייכת לאדם.
נאנחתי בהקלה.
"נו? זה עבד?" שאל.
"כמו קסם!" אמרתי "ועכשיו לחלק השני של ההצגה."
התקרבתי לאדם והוא אלי.
"אתה בטוחה שאתה מוכן לעשות את זה?" שאלתי, מוודאת שהוא בסדר עם זה.
"כן כן.. אני בטוח… הכל בשביל שאני לא אצטרך לראות אותך שוב מדממת." אמר.
"אוקיי, אז בהפסקה זה מול כולם. עכשיו זה רק כדי שיקלטו שמשהו קרה." אמרתי.
"אני יודע הילי, עברנו כבר במשך חודש על הכל." אמר לי בחיוך.
התקרבנו עוד קצת. הוא תפס לי את המותניים ואמר "לחיי הנקמה."
ואז הוא נישק אותי.