הטירוף שנקרא חיי -פרק 10

לאחר כמה דקות הכרחתי את עצמי להתנתק מהנשיקה ולומר "אנחנו חייבים להמשיך את תוכנית הנקמה."
"נקמה שמנקמה." אמר אדם "יש לנו המון הפסקות לסכם את הפרטים של זה. בואי ננצל את הרבע שעה שנשארה לפני הצלצול למשהו קצת יותר מעניין."
ונישק אותי, שוב.

התנשקנו לנו עד סוף שנשמע הצלצול.
ואני חייבת לומר לכם שאלה היו ה-15 דקות הטובות ביותר בחיי!
אדם כזה עדין!
הוא חיבק אותי ברכות ונישק אותי בעדינות, כאילו אני עשויה מזכוכית שבירה במיוחד, הוא לחש בכל הפסקת נשימה שהוא אוהב אותי, ואני, אני התמוגגתי.
הרגשתי אני פשוט נמסה ממנו! ברצינות! כל פעם שהוא אמר או ליטף או נישק אותי הרגשתי כאילו מצטברת מתחת לרגלי שלולית מי הילי!
ברגע שהצלצול נשמע התנתקתי ממנו באי רצון ,לקחנו את התיקים ואת היד של השני, ויצאנו מהדלת.
ברגע שנכנסנו כולם הסתכלו עלינו ועל ידיים שלנו.
רוי הביט בנו בהלם וניגש אלינו מהר.
"את לא מבזבזת זמן!" אמר בקול רם ואז לחש "עדי ראתה וסיפרה לי הכל. זה עובד!"
"אם אתה לא אוהב אותי מגיע לי להיות עם מישהו שכן! אני עדיין לא מבינה איך לא ראיתי את זה קודם…" אמרתי וחייכתי אל אדם.
הוא חייך אלי בחזרה.
אני כל כך שמחה שאני לא צריכה להעמיד פנים שאני אוהבת אותו, בהתחלה חשבתי שהנקמה תהיה קשה אבל הכרחית אבל עכשיו אני מאושרת שמכל העסק הזה יצא משהו טוב אחד!
ואם עדי תלמד את הלקח שלה, זה רק בונוס!
"את פשוט יצור!" אמר רוי בכעס.
"נכון, אני יצור… יצור מאוהב!" אמרתי והתכוונתי לכל מילה "ועכשיו אם לא אכפת לך אני הולכת לשבת עם החבר שלי." ואז גררתי את אדם את השולחן שלו ושל עומר.
למזלי עומר לא הגיע היום אז החלטתי להתיישב ליד אדם בשיעור הזה.
רוי הביט בי בהלם ואז ניגש אלינו "אם אתם באמת חברים אז תתנשקו!" אמר בפיקפוק.
"סבבה" אמרתי בעודי מתיישבת על השולחן בצורה כזאת שרוי יוכל לראות את פרופיל הצד שלי.
אדם התקרב אלי ונישק אותי.
כל הכיתה אמרה "אה!" כזה של הלם.
ואני ואדם הפסקנו להתנשק.
"מספיק טוב בשבילך?" שאלתי.
רוי עמד בהלם ואז התעשת ואמר "מצויין בשבילי, אהה ועוד משהו…" אמר ותפס את עדי שעמדה לידו ונישק אותה על השפתיים. "זה משהו שהייתי צריך לעשות מזמן" אמר ברגע שסיים לעשות את מה שנראה כאילו הוא לועס לעדי את הפרצוף.
"שיהיה לך בכיף" אמרתי ואז נכנסה המורה לכיתה.
התיישבתי ליד אדם והוצאתי את הספרים.
לפתע הרגשתי רטט במכנס וראיתי הודעה מרוי.
"וואו, זה היה משכנע! כמעט האמנתי שאת ואדם חברים!"
"האמנת כי זה נכון" כתבתי בחזרה והבטתי באדם בחיוך.
"הילי, את לא צריכה להמשיך להעמיד פנים." סימס רוי בחזרה.
"אני יודעת, ואני לא." שלחתי.
מתחת לשולחן אדם הושיט לי את ידו.
החזקתי אותה והבטתי ברוי שהביט בי בהלם גלוי וכמעט נעלב.
לא הבנתי מה יש לו להיעלב… הוא הרי בקושי מכיר אותי!
החלטתי שאני סתם מדמיינת והפנתי את מבטי לאדם.
הפנים המושלמות האלה שלו…
תהיתי איך זה אפשרי שרק אתמול הבטתי עליו וראיתי את 'אדם, ה-BFF שלי' ועכשיו פתאום אני רואה את 'אדם, הבחור הכי מושלם בעולם, שאני אוהבת והתמזל מזלי וגם הוא אוהב אותי!'.
הסתכלתי לו בעיניים הירוקות שלו, באף הישר שלו ובשפתיים הרכות שלו וחשבתי לי, בעודי מנסה להתאפק ולא להתחיל לנשק אותו מול כל הכיתה, עוד פעם, שהוא השלמות בהתגלמותה.
חייכתי לי והרגשתי מאושרת.
ואז נזכרתי שעדי בטח תנסה לקלקל לי גם את זה, אז החלטתי שאני אמשיך בנקמה.
לא משנה כמה החלק הבא יהיה מסובך ומבלבל בשביל רוי ואדם, ובעיקר בשבילי.