הטיסה 342 מנתב"ג לניו יורק יצאה לדרכה
יעל ואורית יצאו מהחנות הכל כך אלגנטית ובידן שמלת הכלה וכל האביזרים הנילווים אליה.
"מאמי את לא מכירה את ג'ורג' נכון ?"
"ראיתי את התמונות ששלחת אלי והוא נראה לי גבר רציני ומקסים וחוץ מזה אם התאהבת בו כנראה שהוא ראוי לאהבתך".
"מאמי הוא מקסים אי אפשר שלא לאהוב אותו הוא אצילי וכל כך צנוע תלמידיו באוניברסיטה לא מבינים כיצד ג'ורג' הפרופסור מעולם לא הרים את קולו וכך שהוא אהוב על ידי כולם."
"אז בקטע הזה אתם דומים מאד מאד על זה נאמר "מצא בן את מינו"
שתיהן נכנסו לאוטו של אורית והיא צלצלה לג'ורג' לספר לו כי אמה יושבת לצידה ושמלת הכלולות מדהימה ומתי אתה מסיים היום?
"אוריתי אני תוך שעה פלוס מינוס מגיע הביתה ומזמין את שתי הגרציות למסעדה הכי הכי טעימה , אז תתכוננו ואל תאכלו כדי שיהיה לכן מקום למסעדה".
"הוא מאד אוהב אותך נכון אוריתי"??? "הוא מאד אוהב אותי ומכבד אותי ואנחנו מאושרים יחדיו"
"את יודעת סירה אורית לאמה כי עוד 3 חדשים היא מסיימת את ההתמחות שלה כעורכת דין וכבר התקבלה לעבודה באחד ממשרד עורכי הדין הגדול והמאד מוערך כאן בניו יורק"?
"יופי מאמי זה נותן לי המון נחת ולמרות שאנחנו כל כך רחוקות פיזית, אם את מצאת את אשרך כאן , נראה לי שאהיה "הנוסע המתמיד" בגיחות מישראל לכאן חחחח".
"את רוצה לדבר על אורי "????
"לא מתוקה שלי אין לי מה לדבר עליו הייתה לי הרפתקאה מדהימה ולדאבוני הגיעה לסיומה בלי כל ידע היכן הוא גר ? מה הוא עושה ? כיצד אוכל לאתר אותו? כל זה עלום בעיני ואני נוצרת אותו עמוק בלב "
את תמיד יודעת להיות אצילה חייכה אורית לעבר אמה ואמרה לה כי אם אלוהים רוצה הוא יזמן אותם בשנית.
"תודה אוריתי שלי מה שאת אומרת זה מחט בערימת שחת" אבל טוב לחיות עם התקווה כי אחרת כיצד היינו ממשיכים לזרום הלאה"????
המשך בדרך !!!!!!!
תגובות (0)