הטיסה לצרפת (פרק 7) :)

*בפרק הקודם*
"לעזור לך?" שאל ניתאי, כנראה שראה אותי מנסה לצוף, כן, די התאמצתי. "לא צריך." אמרתי לו ביובש. הוא התקרב אליי והצמיד אותי לגב שלו, כאילו הוא עושה לי שק קמח. "אני אעזור לך בכל זאת" אמר ניתאי. התחלנו ללכת לכיוון של המים היותר רדודים, כדאי שאוכל לעמוד. "תודה," אמרתי לניתאי אחרי שהגענו לאזור של המים שהיו בסביבות ה-1.65. "אין על מה" אמר ניתאי ועמד די קרוב אליי. הרגשתי מישהו\מישהי תופס\ת לי ברגל ומסובב\ת אותי אליו\אליה.

*הפרק הנוכחי*
~מנקודת מבטה של נטלי~
הסתובבתי, וראיתי את אדם. מה הוא עושה פה?! "אדם?" שאלתי אותו מופתעת. אז כנראה שלא דמיינתי שראיתי אותו. הרגשתי את ידיו של ניתאי מונחות על מותניי, מה הוא עושה? "אתה זה שהציק לחברה שלי במטוס." שמעתי קול בוקע מאחוריי, כמובן שזה היה ניתאי. חברה שלו? החלטתי שבינתיים אני אשחק את המשחק שלו, עד שאבין מה אדם עושה פה. "זאת חברה שלך? לא ידעתי שיש לך חבר נטלי.." אמר אדם בקול מתנשא. "איך תדע בדיוק? בין הפעם שניסית להיכנס לתוך השירותים בזמן שהייתי בפנים, או בפעם שנתתי לך סטירה?" כמעט צעקתי. "סבא שלי הוא המנהל של המלון פה. פעם בחצי שנה אני בא לפה לשבועיים בערך.. רגע, איך את לא יודעת? רשמתי לך בפתק באיזה מלון אני אהיה ומה מספר הטלפון שלי" אמר אדם בבלבול. אז מה שהיה כתוב בפתק.. "אמ.. כן.. אני… פשוט זה ש…" גמגמתי ולא ידעתי מה לענות. "אני לקחתי ממנה את הפתק. היא חברה שלי, למה אתה חושב שאני אתן לה לצלצל אל מישהו שהיא בקושי מכירה שמנסה להתחיל איתה?" שמעתי את ניתאי אומר. הוא לגמרי מציל אותי, מה עובר עליו? "אוקיי, אוקיי, אין בעיה, אני הולך, ביי נטלי" אמר וקרץ לי, הוא המשיך "ביי ניתאי." הוא אמר והלך.

~מנקודת מבטו של ניתאי~
הורדתי את ידיי ממותניה של נטלי, היא הסתובבה והנהנה בראשה לאות תודה. ללא מילים הבנתי אותה. הנהנתי חזרה ויצאנו מהבריכה. השעה הייתה בערך 4. היינו בבריכה בערך שלוש שעות. התקדמנו לעבר שי וטליה, שמרחוק ראיתי שהם יושבים ומשוחחים. אני חושב שראיתי את אדם מביט בי ובנטלי, מנסה לבחון אם אנחנו באמת ביחד או שסתם עבדנו עליו, אז שילבתי את ידי בידה של נטלי, ולחשתי לה "אדם מסתכל", והיא הנהנה. הגענו לנטלי ושי, לקח זמן עד שהם הבחינו בנו. אני כבר שכחתי שאני מחזיק בידה של נטלי, וכנראה שגם היא. "הוו, אני חושב שאחיך דלוק על אחותי", אמר שי לטליה, שהביטה בנו מופתעת. "למה נראה לך? אני בטוחה שזאת אחותך שדלוקה על אחי", אמרה טליה וצחקה. שחררתי את ידי מידה של נטלי. הייתי בשוק, לא ידעתי מה להגיב, מזל שנטלי הייתה לידי. "אנחנו לא ביחד, פשוט יש איזה ילד אחד שמתחיל איתי ו.." מיד התעוררתי וקטעתי אותה, "זה לא רק שהוא מתחיל איתה, הוא גם נכנס לשירותים במטוס בזמן שהיא הייתה בפנים.." אמרתי וחייכתי חיוך שובב. נטלי בעטה בי. "הוא מה?" שאל שי בלחש, אני חושב שסיבכתי את נטלי.

~מנקודת מבטה של נטלי~
מה ניתאי חושב שהוא עושה? הוא לא יודע איך הוא מסבך אותי?! שי זה אח שלי! מה הוא אמור לחשוב על מה שניתאי אמר עכשיו?! "הוא מה?!" שמעתי את שי חוזר על עצמו, הוא כבר צעק. "הוא נכנס שכבר באתי לצאת" אמרתי כדי להרגיע את שי. "ואיך הוא הגיע לפה?" שאל שי. "סבא שלו זה המנהל של המלון אז הוא מגיע לכאן לפעמים, אז בקיצור ראינו אותו, ושיחקנו כאילו אנחנו חברים כדי שיעזוב אותי.." אמרתי והבטתי בשי. הטלפון שלי צלצל. שי אמר "אמא" וענה. "כן," "אנחנו כבר באים." "ביי" אמר שי וניתק את הטלפון. "אמא שלי אמרה שכדאי שנעלה כדי שנהיה מוכנים לארוחת ערב." כולנו הנהנו, אספנו את הדברים שלנו, ועלינו לחדרים. נכנסתי לחדר שלי, נעלתי את הדלת, פשטתי את בגדיי, ונכנסתי להתקלח. האמת? לא חשבתי על כלום. שמתי את השיר האהוב עליי ועוד כמה שירים ששמתי בפלייליסט, ושרתי ביחד איתם. עברה חצי שעה, ויצאתי מהמקלחת. הסתרקתי, ועשיתי גולגול גבוה, זה מבליט לי את העיניים. לבשתי שורט בצבע ירוד, גופייה חלקה בצבע לבן ונעליי אולסטאר בצבע התואם למכנסיים. אני לא מתאפרת, אף פעם לא התאפרתי, ואני גם לא אוהבת את זה. השעה הייתה 5 וחצי. שמעתי דפיקה בדלת. "כן?" עניתי.