הטיגרסית🐯פרק 1
🐯נועה🐯
התעוררתי לקולו של שעון המעורר וכיביתי אותו מיד. כי הוא גרם לי לכאב ראש, ולא רציתי לאחר לעוד משמרת במאפיה שבה אני עובדת כבר כמעט שש שנים.
איבדתי את הטעם לספור כמה זמן עבר. הבחורים שיצאתי איתם לא היו כל כך בוגרים.
וגם ההורים שלי רצו בשבילי מישהו לא ילדותי , רצו שיהיה קצת עם ראש טוב על הכתפיים, מישהו שדואג לרווחתו האישית בכוחות עצמו.
אני יוצאת מן הבית לעבר המשמרת שלי שמתחילה על הבוקר.
אני יודעת שאני אאחר, המחשבות התרוצצו להן במוחי וניסיתי להקפיא אותן על מנת להיות רגועה יותר.
כשירדתי מן האוטובוס, לקחתי נשימה קלה ושכחתי שאני צריכה לרדת בעוד שתי תחנות בערך.
מה אני עושה עכשיו?
אני אקח מונית ואנסה להגיע כמה שיותר מהר לעבודה כדי שהבוס שלי לא יתבאס עליי שהגעתי די מאוחר?
לא אקח מונית ואלך מפה ברגל. יקח לי יותר מהר מאשר לחכות פה בתחנה .
🐯אסיף🐯
למה לעזאזל לא התקדמתי לבדי לתחנה , מנסה להגיע בעצמי לנקודת היעד. היום בת זוגתי נפרדה ממני בהודעת אסמאס בלבד. למה זה קורה לי? למה הגורל מתאכזר אליי בצורה הזאת?
היום אני לוקח את החיים שלי בידיי, מבלי שאף אחת תמשול עליי. היום אסיף החדש יוצא לאור בדיוק כמו שהוא תמיד.
היום אני לא נותן לעצב להשתלט עליי, די כבר להתייחס למה שהיה.
🐯נועה🐯
בהמתנה לאוטובוס בפעם המי יודע כמה , עמדתי בתחנה. לפתע ארובות השמיים נפתחו וגשם חזק החל לנתך ארצה . למה לא לקחתי איתי מטריה.
🐯אסיף🐯
הגעתי אל הכיכר שבה הייתי אמור לרדת, ראיתי מישהי בעלת שיער חום קפה ועיניים כחולות. תהיתי מה זאת עלמת החן הזאת. נדמה לי שאני מסתחרר או שאני חולם.
המונית נעצרה בבת אחת וירדתי מתוכה.
שוב הבטתי בה במין חיוך נבוך , לא בטוח מה עליי לומר.
תגובות (0)