החתן מביירות =4=
ג'לדה: מי זה הזר הזה שאתה מכניס הביתה? מה אמרתי לך?
אני מתכננת תוכניות עבורך ואתה הולך ומתחתן לגבר הראשון שנקרה בדרכך! אני לא מבינה אותך.
למה אתה לא מודיע לי?
אברהים: אימא , אני מבקש ממך. שנינו יודעים טוב מאוד למה הזמנת אותנו היום.
אנא , תפסיקי כבר עם ההפקות האלה.
ג'לדה: על איזה הפקות אתה מדבר?
אברהים , אני חשבתי על מישהי מכובדת בשבילך.
אבל מכיוון שלא ארשה לזר הזה שהבאת להתנחל אצלנו באחוזה.
אני לעולם לא , תקשיב לי , לעולם לא אקבל אותו כחתני.
מארק: ר'יזל , כנראה שטעיתי.
סליחה , אתה צדקת .
אימא שלך אף פעם לא תקבל אותי.
זו עובדה מוגמרת.
ריז'ל: אמרתי לך כבר , אתה יכול לכתוב את הסיפור שלך שאתה הכוכב הראשי בה. זה ה א ת ג ר , בסדר?
מארק: בחיי שאני לא יודע על מה אימא שלך מדברת , אתה בטוח שאשאר פה?
אברהים: אימא שלי היא אישה קשה. לא קל לשכנע אותה.
אתה תראה שאצליח בסוף שעשיתי את הבחירה שלי מתוך שיקול שכלי.
מארק: ואם לא תצליח, מה יקרה אז?
אברהים: לא יקרה כלום , כל עוד תבטיח לי שתאחז בידי.
תמיד , לא משנה מה יהיה או יקרה.
מארק: מבטיח , מילה שלי.
ריז'ל: כבר התקבלת למשפחה , אתה לא ממש זקוק לאישור של אימא שלי.
זה כבר יבוא מעצמו.
אל תדאג כל כך הרבה , זה לא בריאותי.
מארק: איך זה יבוא? אימא שלך אמרה את זה ממש ברור. שהיא לא רוצה אותי ושנגור ביחד תחת קורת גג.
אברהים: לי זה לא משנה מה אימא אומרת.
כל מה שאני רואה זה רק אתה.
עם הזמן היא תבין את הבחירה שעשיתי ותשלים עם העובדה.
אני מאמין בזה , אני ממליץ לך להאמין .
מארק: מבחן הזמן לא יביא איתו תוצאות טובות.
נהפוך הוא, זה רק יהיה יותר גרוע.
טוקרט: אני יכול להתערב רגע.
אברהים: אני לא זוכר ששאלתי אותך משהו.
תעצור כאן , טוקרט.
אל תיכנס לעניין שאתה לא יודע מה להוסיף בו.
ג'דלה: ואם אני לא רוצה שהוא יישאר?
טוקרט: הנסיך תמיד חוזר הביתה , רגע שכחתי משהו.
אם אני פה , אז למה הוא זה שצריך לקבל כל מה שהוא רוצה על מגש של זהב?
ג'לדה: טוקרט , אל תתחצף בבקשה. אני רוצה לשמוע את אברהים.
אברהים: תחזיר את מה שאמרת , טוקרט.
יש עניינים שאתה לצערי הרב , לא טוב בהם.
אימא , סיימתי את מה שהתחלתי. אני רוצה שתתני לי לחיות איך שאני בוחר. ואם כבר בחרתי , אז תניחי להיות מאושר עם מארק.
טולון: אני יכול לשבת איתכם?
טוקרט: היי , קטנצ'יק!
יש דברים שאתה עדיין לא מבין , או שאתה מעוניין שאנמק לך אותם.
לך לשחק בחול, ברנש קטן שכמוך.
ג'לדה: לאן אתה קם? עוד לא סיימנו לאכול.
אברהים: יצא לי החשק. בוא , מארק. הולכים!
ג'לדה: אתה בוחר להעניש אותי ככה? אני לא רוצה לראות לידך את הזר הזה.
אברהים: אימא , לא אני מעניש אותך. אני מאושר עם מארק. טוב לי איתו . אני מקווה שתדעי לקבל את זה.
תגובות (0)