החשש לעזוב אותך פרק 1 (הסיפר הראשון שלי)
"בוהים בך" אמרה קתרין עם חיוך ממזרי מרוח על פניה "מי?" שאלתי "האקס שלך" אמרה אמילי, האקס שלי? הסתובבתי וראיתי את ג'רמי יושב בשולחן ליד חברתו קים שפניה קבורות בספר. ג'רמי הבחין שהוא נתפס הוא חייך חיוך קטן ואמר "היי" בלי קול, התלבטתי לכמה רגעים ואז חייכתי אליו.
"יש לך בעיה איתי וולסון?" שמעתי קול מוכר צועק, הסתובבתי בבהלה וראיתי את כריס שנראה עצבני עומד מאחורי ג'רמי.
ג'רמי הסתובב בחשש וראה את כריס "לא אין לי שום בעיה איתך" אמר ג'רמי בקול רועד והעביר מהר את ידו בשערו הבלונדיני בעצבנות מנסה להיראות נינוח.
"אז תפסיק לבהות בחברה שלי" אמר כריס ונעץ בו את עיניי השקד הכחולות שלו. "אני מצטער רק ניסיתי להיות ידידותי זה לא יקרה שוב" אמר ג'רמי. קים הוציאה את עיניה מהספר והסתכלה עלי במבט שנאה היה נדמה לי כאילו היא מנסה לירות לייזר מעיניה הירוקות ולשרוף אותי עד עפר.
קים קמה מהכיסא וג'רמי קם מיד אחריה ושניהם הלכו ואיתם כל שאר האנשים שהיו שם כולל חברותי רק אני וכריס נשארנו שם.
"ניקול" אמר כריס והתקרב אליי. חייכתי אליו בחשש אין לי כוח לעוד אחד להתקפי הקנאה הלא מוצדקים שלו. "אני רוצה שתפסיקי להתקרב אל האידיוט הזה" דרש כריס.
"כריס תפסיק לא עשיתי שום דבר רע וגם לא ג'רמי אין לך סיבה להתנהג ככה" אמרתי בקול שקט. "את לא אוהבת אותי יותר? את עדיין מרגישה משהו לחתיכת הזבל הזאת? זה העיניין? " שאל בעצבנות. "לא, כריס אני אוהבת אותך ואני לא מרגישה כלום כלפיו" אמרתי בקול מרגיע "בסדר, אני מאמין לך אבל לא לו, הוא רק מנסה להיכנס למכנסיים שלך. אז את תפסיקי להתקרב אליו?" שאל ואני רק הנהנתי בשקט, הוא נשק לראשי והלך לכיתה.
התישבתי על הרצפה ודמעות התחילו להצטבר בעיניי "היי את בסדר" אמר קול שקט, הרמתי את ראשי וראיתי גוש ג'ינג'י מטושטש נגבתי את הדמעות מעיניי, וראיתי את אשר מסתכל עליי בדאגה "כן אני בסדר זה כלום" אמרתי "רוצה להסתובב קצת בחוץ? להשכיח את הכלום הזה" שאל והושיט את ידו כדיי לעזור לי לקום "אוקיי" אמרתי, לקחתי את ידו והתרוממתי ויצאנו לחצר בית הספר.
תגובות (9)
עיי שקד כחולות -,-
עיני שקד זה חום בהיר ועינים כחולות, טוב הם כחולות…
נראה לי שהיא התכוונה לצורת העניים…
כן התכוונתי לצורה…
אוקי, בואי נתחיל ככה:
1.הכתיבה שלך היא סבבה, היא לא חרא, אבל גם לא סופר טובה שאני מתעלפת.
2.יש לנו את קתרין, אמילי, ג'רמי, כריס, קים, ניקול, וג'וש. אין לנו מושג איך כל דמות נראית (חוץ מצבע השיער של ג'וש וג'רמי וצבע העניים של קים וכריס), אנחנו רק יודעים שקים וג'רמי וכריס וניקול במערכת יחסים, ג'רמי הוא האקס של ניקול, וזהו פחות או יותר.
3. אין לי מושג מה הולך כאן. באמת שאין לי מושג לאן את מנסה להגיע. חוץ מיחסי אהבה-שנאה בין ג'רמי לכריס, לא הבנתי הרבה. את צריכה שהיה לך בסיס, קווי מתאר שיתנו לנו רעיון של פחות או יותר מה אמור לקרות בסיפור הזה.
4. אני אומרת את זה בכמה סיפורים, אוני אגיד את זה גם לך: העלילה הולכת מהר מדי. כריס מקנא, הוא מפחד שניקול לא אוהבת אותו יותר, ניקול בוכה, ג'וש לוקח אותה.
5. את לא שמה לב לפיסוק, וזה מאחד הדברים הקטנים האלה שמעצבנים אותי (אני שונאת שהפסיק או הנקודה לא במקום הנכון, אני פרפקטציוניסתית בנושאים האלה XD), אז תנסי לשים את הפסיק במקום הנכון הנכון ואת הנקודה בסוף המשפט.
6. הפרק קצר מדי, הגודל הסטדנדרטי זה לפחות מעל 10 דקות (אני באיזור של בין 12- 20 דקות לפרק), אז תנסי להאריך את הפרקים כמה שאני יכולה.
ונראה לי שזהו. תנסי לקחת את הדברים האלה לצומת לבך ואת תהיה בסדר גמור. אני יעקוב אחרי הסיפור בשביל לראות איך את מתקדמת בכתיבה, כי יש לך פונטציאל, ואני מאוד מצפה לראות את הפרקים שלך בעתיד :)
תודה רבה הביקורת שלך עוזרת
פרפקציוניסיטית* (כי גם אני פרפקציוניסטית)
לפי דעתי אם נדע מה הולך לקרות בעלילה מראש אז זה לא מעניין. חשוב להשאיר את העלילה באי וודאות או לתת רמז כך שרק נחשוד לגבי העלילה.
אם אני יודעת מה יקרה אז למה לי לקרוא, לא?
מאמי את צריכה לנסות יותר להרחיב במידע ורגשות.
בקשר לאורך הפרק זה נראה לי בגלל שזה הפרק הראשון.
בהצלחה בהמשך, אני אמשיך לעקוב.
אשמח אם תקראי את הסיפור החדש שלי.
מעריכה, האחת והיחידה.
סיפור ממש חמוד! אני יקרא עכשיו את הפרק הבא :)