החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 9
מנקודת מבט של מתן
האימון הסתיים נפרדתי מכולם ויצאתי לכיון האוטו שלי.
התקדמתי לכיון האוטו שלי ואז ראיתי שעמדו ליד האוטו שלי שני אנשים לבושים בחליפות שחורות כבר ידעתי מי הם האנשים האלה ומה הם רוצים.
"שלום מרציאנו,עבר הרבה זמן מאז שנפגשנו.." אחד מהם אמר.
הסתכלתי עליהם ובלעתי את רוקי וגופי רעד.
"לא מספיק אם אתה שואל אותי" אמרתי.
"יבן חיים שואל מה עם הכסף?" האיש בחליפה אמר.
"אני עובד על זה" אמרתי.
ניסיתי לשדר שאני לא פוחד מהם למרות שבתוך תוכי מתתי מפחד,שהם יפגעו באנשים שחשובים לי, שיפגעו בפריאל.
"יש לך שבוע שבוע להעביר אלינו את כסף אם לא…"
"אם לא אז מה?" הרמתי את קולי.
ואז האיש בחליפה הוציא מהג'קט שלו אקדח והצמיד אותו לגופי
"אם לא אז אתה תמצא את עצמך עמוק עמוק מתחת לאדמה" הוא אמר.
"תמסור לבן חיים שאין לו מה לדאוג עוד שבוע באותו מקום והכסף אצלו" אמרתי בבטחון שאין לי מושג מאיפה הוא הגיע פתאום.
"שבוע! ואם לא אתה יכול להגיד ביי ביי לחיים שלך" האיש בחליפה השחורה אמר וכיון אליי את האקדח.
ואז האנשים בחליפות השחורות התחילו להתרחק ממני.
נכנסתי לאוטו ולא ידעתי מה לעשות הנחתי את ראשי על ההגה והתחלתי לחשוב איך קיבינימט אני משיג 150 אלף דולר תוך שבוע. איך בכלל הגעתי למצב הזה ואיך אני יוצא ממנו.
לקחת מאבא שלי אני לא יכול כי אם אני לוקח ממנו זה אומר שאני צריך לספר לו הכל וזה ממש לא בא בחשבון.
אז מה אני הולך לעשות עכשיו?
נקודת מבט פאר
אני וליאור נכנסנו הביתה וכל אחד הלך לחדר שלו.
נישכבתי על המיטה שלי ורצתי את כל היום שהיה מההתחלה ועד הסוף,וחשבתי לעצמי כמה דברםי יכולים לקרות ביום אחד.
זה התחיל בבוקר ריב עם ליאור על המקלחת שהסתיים בניצחון שלי.
ואז המשיך בבית ספר שאחרתי ליום הראשון, ואז שהכרתי את פריאל.
והריב עם מתן על השקית קליק האחרונה.
חייכתי לעצמי שנזכרתי בזה.
כבר אמרתי שאין ויכוח שאני לא מנצחת.
כל המחשבות על היום הזה עשו לי חשק לדבר עם פריאל אז לקחתי את הפלאפון שלי וחייגתי לפריאל.
פריאל – "היי פארי מה קורה התגעגעת אליי?"
אני – "היה לי משעמם אז חשבתי להעביר את השעמום בשיחה איתך"
פריאל – "אז מה את עושה עכשיו?"
אני – " מדברת איתך"
והשיחה המשיכה עד השעות הקטנות של הלילה…
פריאל – "טוב פארי נדבר מחר מתן חזר הביתה עכשיו והוא רוצח אותי אם הוא מגלה שאני עוד ערה"
צחקתי קצת..
אני – לילה טוב פרילי.
והשיחה הסתיימה.
הנחתי הפלאפון שלי על השידה שליד המיטה שלי ונרדמתי.
נקודת מבט מתן
החתלתי להסתובב בכל העיר למצוא פתרון לבעייה שנכנסתי אליה.
השעה הייתה כבר 0:30 נכנסתי הביתה וסגרתי את הדלת אחריי בשקט.
עליתי לחדר שלי להוריד ממני את היום הזה.
לפני שהלכתי לישון נכנסתי לחדר של פריאל
"לילה טוב קטנה שלי,אני לא אתן שאף אחד יפגע בך" לחשתי לה ונישקתי אותה נשיקה קטנה.
חזרתי לחדר שלי ושכבתי על המיטה שלי הסתכלתי למעלה לתקרה מי יודע אולי הפתרון יבוא מלמעלה.
ומרוב מחשבות נרדמתי.
תגובות (1)
בטח שאהבנו!
מושלםםםםםםםםם
תמשיכי!!♥