החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 5
מנקודת המבט של פאר
"הגענו ילדים" דימטרי אמר ועצר את המכונית ממול לשער בית הספר.
ליאור ואני ניכנסו בשער בית הספר והחצר הייתה מלאה בילדים.
"רואה שלא איחרנו" אמרתי והוצאתי לו לשון.
"יש לך מזל" הוא אמר בהתחכמות.
"חיים שלי התגעגעתי!" צעקה לי לינור מרחוק ורצה אליי בחיבוק.
"אפשר לחשוב שלא התראתן אתמול" אמר ליאור.
"יפה שלי! גם אני התגעגעתי" אמרתי וחיבקתי אותה.
"להקיא עכשיו או אחר כך?" שאלליאור והתרחק מאיתנו ואני גילגלתי עיניים.
לינור ואני ישבנו ודיברנו על המסיבת בריכה שהייתה אתמול בבית של קים.
"נסיכות שלי!" אמרה קים וחיבקה את שנינו.
וקים התיישבה איתנו ודיברנו עוד קצת.
ואז ראיתי בשער שני ילדים נכנסים אחד נראה בגיל של ליאור והילדה נראית שבגיל שלי.
"רגע זה לא..?" אמרה קים והסתכלה לכיוונם.
"זה לא מי?" שאלתי.
"נו זה זה מהכדורגל!" אמרה לינור
"מה לכן ולכדורגל?" שאלתי
ואז ראיתי את ליאור מתקדם לכיון שני הילדים האלה ולוחץ לבן את הילד והם מתחבקים חיבוק של גברים.
"תגידי..מאיפה אחיך מכיר אותו?" שאלה קים כשהיא ממשיכה להתסכל עליהם.
"אני יודעת?!.." אמרתי והרמתי את כתפיי.
האמת שבכלל לא היה לי מושג מי זה ולמה קים ולינור כל כך מתלהבות ממנו, ובכלל למה כל בית הספר מתלהב ממנו
ואז קים ולינור משכו אותי איתן
"היי לאן הולכים?" שאלתי.
הם לא ענו הם המשיכו לקחת אותי איתן.
התקדמנו לכיון אח שלי והילדים ההם.
"מרציאנו אחי שנים.." אמר ליאור וראיתי אותם מדברים.
ליאור הבחין בי כשבאתי עם קים ולינור והסתכל עליי.
מרציאנו.. למה השם הזה מצלצל לי מוכר?
"מה פאר מה את צריכה?" הוא שאל מעיר אותי ממחשבות
"מי זאת חברה שלך?" שאל הילד ההוא.
"איח לא! נראה לך?" אמרתי.
"זאת אחותי" ליאור אמר.
"איפה החבאת אותה כל השנים אלה?" הוא אמר וחייך חיוך ממזרי.
בנים… מילמלתי לעצמי.
"אני קים" אמרה קים ולחצה את ידו.
"אני.." הוא בא להגיד אבל היא כבר השלימה אותו
"כן אני יודעת מי אתה" היא אמרה וחייכה אליו.
"אני לינור" לינור אמרה בביישנות.
ואני המשכתי להסתכל עליו וגילגלתי עיניים אני לא מבינה למה קים ולינור כל כך מתלהבות ממנו כולה ילד חדש,ועוד בכלל הוא חבר של ליאור אז בכלל אני בטוחה שהוא מגעיל.
"כולן כבר אמרו איך קוראים להן אז מה איתך אחות של ליאור עדיין לא אמרת לי את השם שלך" הוא אמר וקרץ.
"פאר,פאר אלקיים" אמרתי ביובש.
הוא הסתכל עליי וחייך.
"אז רגע לא הבנתי מי אתה? אני אמורה להכיר אותך?" שאלתי.
"פאר!" לינור לחשה לי והסתכלה עליי במבט אזהרה.
"אז אני מבין שבבית שלך לא רואים כדורגל" הוא אמר והסתכל על ליאור.
"זה שלא רואים זאת היא לא רואה" הוא אמר.
"טוב נו אז אתה מוכן להסביר מי אתה?" שאלתי.
"מתן מרציאנו" הוא אמר.
"אממ..לא מצטערת לא מצלצל לי מוכר" אמרתי בכוונה.
"פאר!!" אמר ליאור והסתכל עליי במבט אזהרה.
"אתה צריך ללמד את אחותך קצת על כדורגל" אמר מתן לליאור.
"ללמד אותה? הצחקת אותי בקושי למורים היא נותנת ללמד אותה משהו" הוא אמר וצחק.
"אה..אז אתה אחד מהבבונים האלה שרצים אחריי כדור" אמרתי בכוונה לעצבן אותם.
"כן זה אני" מתן אמר.
"אל תתייחס אליה היא סתם לא מבינה כלום מהחיים שלה" אמר ליאור.
ואני התסכלתי על ליאור במבט רצחני.
אז התחלתי לפהק..
"טוב השיחה הזאת ממש משעממת ולא מובילה לשום מקום,אז אני הולכת" אמרתי והלכתי.
ראיתי שקים ולינור ממשיכות לעמוד שם לדבר עם מתן וליאור.
"רגע פאר" ליאור קרא לי והסתובבתי.
"לא שכחת משהו?" הוא אמר.
הסתכלתי לצדדים
"לא" אמרתי והלכתי.
"לא שכחת לקחת את החברות שלך איתך?" הוא אמר.
"לא דווקא נראה לי אתם מסתדרים מעולה" אמרתי והלכתי.
הסתכלתי בשעון שבאייפון שלי וראיתי שנשארו עוד עשר דקות לצלצול את ניצלתי את זמן שנשאר והתיישבתי בחצר האחורית שומעת שירים באייפון.
נקודת מבט מתן
אני ופריאל נכנסו בשער בית הספר וכל המבטים הופנו אלינו פריאל קצת הייתה נבוכה מהמצב ואני הייתי רגיל לזה כבר.
"טוב אני הולכת להסתובב קצת להכיר את הבית ספר" אמרה פריאל.
"בסדר.." אמרתי.
עמדתי בכניסה ואז ראיתי מישהו מתקרב אליי
"מה אחי שנים" ליאור אמר והתקרב אליי והתחבקנו חיבוק של גברים.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בתדהמה.
"אני לומד פה כבר שש שנים" הוא אמר.
"מה איתך מתי עברת לעיר?" הוא שאל.
"לא מזמן אחי" אמרתי.
"סחתיין על הגול ביום שבת" הוא אמר.
"תודה,תודה" אמרתי וחייכתי
ואז ראיתי חבורת בנות מתקרבות אלינו
והינה זה בא מילמלתי לעצמי.
תגובות (1)
תמשיכייי:)