החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 38

נקודת מבט פריאל
ארבעתנו פסענו לכיון הקפיטריה ותיישבנו באחד השולחנות.ואז הבחנתי במתן וליאור שעמדו בפתח הפקיטריה, ואז העפתי מבט לכיון דניאל שישב באחד מהשולחנות עם החברים שלו.ואז שוב במתן,רק שהפעם הוא וליאור החלו להתקרב לכיוונינו.
"זהו זה פריאל את עושה את זה,את מספרת לו" אמר לי הקול שבראשי.
"מתי, אני צריכה לדבר איתך." אמרתי בלחש.
"דברי" הוא אמר.
"לבד." אמרתי.
"בואי." הוא אמר ויצאנו החוצה.
העפתי מבט אחרון בפאר,בקים ולינור,ובליאור שישב איתן,ואז בדניאל שהביט בי חזרה, חייכתי אליו חיוך קטן.
האמת שלא ידעתי בדיוק איך אני עומדת להגיד את זה למתן, איך אני מספרת לו שיש לי חבר.
מתן התיישב על אחד הספסלים בחצר וסימן לי עם ידו לשבת לידו.
ישבתי לידו אבל קמתי מיד,והתחלתי להתהלך הלוך ושוב.
"פרילי הכל בסדר?" מתן שאל בדאגה.
"כ..כן" אמרתי בגמגום.
"אז על מה רצית לדבר?" הוא שאל.
"רציתי לדבר על,על.." לא הצלחתי להחיל מילה באותו רגע, כל כך פחדתי מהתגובה שלו.
ואז מתן התקרב אליי וחיבק אותי.
"הכל בסדר,קחי את הזמן" הוא אמר ברוגע, עוד לא מוכן לפצצה שאני עומדת להפיל עליו בעוד מספר דקות.חיבקתי אותו חזרה לא רציתי להתנתק מהחיבוק, כי ידעתי שצפוי לי ולו ריב ענק, לאחר שידע את האמת.
"את רואה פריאל אמרתי לך שהוא יקבל את הכל בהבנה וישמח שלאחותו הקטנה יש חבר" שמעתי קול,זה היה הקול של קים אני חושבת. ואז קירבתי אליי את מתן וקברתי את ראשי בחזהו.
"מה חבר?
איזה חבר?
על מה היא מדברת?"
מתן הרחיק אותי ממנו והביט בי בפליאה.
רציתי באותו רגע לקבור את עצמי,טוב נו וגם את קים, את עצמי יותר.
"כן חבר,פריאל ואח שלי יוצאים זה מה שהיא סיפרה לך עכשיו, או שלא?" שאלה קים.
הבטתי בקים במבט רצחני, אני פשוט לא מאמינה שהיא עשתה את זה.
"פ..פרילי זה נכון את חברה של דניאל?" שאל מתן בפליאה.
לא עניתי,הרגשתי כבר את הדמעות שעמדו בעיניי ועוד שנייה ייצאו מהן.
"פריאל תעני לי!" הוא צעק.
לא עניתי,רק הנהנתי בראשי להסכמה והשפלתי מבט.
מתן שתק,ואז הרמתי את ראשי והבטתי בי,מתן הניח את שתי ידיו על עיניו.
"כן מתי יש לי חבר,שאני אוהבת והוא אוהב אותי ולא אכפת לי מה תגיד אנחנו נהיה ביחד!" הכרזתי.
מתן לא ענה רק הביט בי ברחמים.
"נכון שאתה אחי הגדול ואני מאוד אוהבת אותך,אבל אני ילדה גדולה ואני לא אתן לך לנהל לי את החיים יותר!" צעקתי.
לא באמת התכוונתי לזה אבל באותו רגע לא ממש חשבתי על מה שאני אומרת.
"את יודעת מה סבבה תעשי מה שאת רוצה,אבל כשהוא יפגע בך אל תבואי לבכות לי" הוא צעק והלך לכיון הקפיטריה.
התיישבתי על הספסל בחצר ופשוט התפרקתי, אני ומתן בחיים לא רבנו, זו הייתה סיטואציה קצת שונה בשבילי, למרות שזה נורמלי שאחים רבים,אבל לא אצלי ואצל מתן.

נקודת מבט פאר
אני, פריאל, קים ולינור הלכנו לקפיטריה.האמת שלא הייתי ממש רעבה ולא היה מצב רוח לכולם אחרי מה שקרה היום.
ארבעתנו התיישבנו באחד מהשולחנות ואכלנו.לא היה לי מצב רוח לאוכל, לא היה מצב רוח להפסקה ודיבורים,לא היה מצב רוח לכלום.
שיחקתי עם האוכל שהיה לי בצלחת והשפלתי את מבטי לכיון הצלחת,ולאוכל שהיה בה,ם אפשר לקרוא למה שהיה לי בצלחת אוכל,אחרי שמעכתי אותו עם המזלג בערך מאה פעם.
"פרי מה קורה את שקטה היום?" שאלתי קים.
"סתם,אני לא ממש מרגי-" אמרתי ואז לינור קטעה את דבריי.
"הינה מתן! איך אני נראית?" שאלה לינור בהתלהבות.
"מושלמת!" אמרה קים, ופריאל גילגלה עיניים, ואני חזרתי להשפיל את מבטי לצלחת.
"הם באים!" אמרה לינור בהלהבות.
הבטתי במתן, שהביט בי חזרה במבט מאוכזב, והחזרתי את מבטי לצלחת,שוב..
ואז ליאור ומתן נעמדו מולינו,ופריאל ומתן הלכו לדבר בחוץ, ידעתי על מה היא רוצה לדבר איתו, מסכן מתן כמה שהוא צריך לעבור ביום אחד. חשבתי לעצמי.
"אז מה אוחתי אני רואה שעברת לאכול אוכל מרוסק" אמר ליאור בציניות.
מרוב שהייתי מבואסת לא היה מצב רוח לעקוץ אותו חזרה כמו בפעמים הקודמות.
"מה קורה פרי הכל בסדר?" הבעתו הצינית השתנה לרצינית.
"כן,סתם לא רעבה" אמרתי.
"נו בטח, תראי איך הצלחת שלך נראית גם לי עוד שנייה יורד החשק לאכול" הוא אמר.
ואז קים נעמדה במקומה.
"לאן?" שאלה לינור.
"להטעין את הפלאפון בכיתה, יש לי רק 5 אחוז" היא אמרה.
ואז נשארנו בשולחן רק אני,ליאור ולינור.
ואז מתן חזר והוא היה נראה עצבני מתמיד, הבנתי שמשהו קרה, הבנתי שפריאל סיפרה לו עליה ועל דניאל.
ואז הבטתי בו,והוא הביט בי חזרה.
"טוב,אני, אני אלך לפריאל" אמרתי והלכתי.
יצאתי מהקפיטריה, וראיתי את פריאל יושבת על אחד הספסלים ובוכה.
"פרילי" רצתי אליה וחיבקתי אותה.
"סיפרת לו." אמרתי, היא הנהנה בראשה.
"יהיה בסדר,הוא יקבל את זה בסוף" ניסיתי לעודד אותה.
ואז שמענו רעש וצעקות מהקפיטריה,התנתקנו מיד מהחיבוק ורצנו לשם.