החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 35

נקודת מבט פריאל
הפעמון צילצל והתחיל השיעור הראשון, ניכנסתי לכיתה מחוייכת,התיישבתי במקומי ואז הגיעה פאר.
"נו?" שאלה פאר וחייכה ממזרי.
"מה נו?" שאלתי, למרות שהבנתי מה היא רוצה שאני אספר לה.
"מה היה?" היא שאלה בסקרנות.
"דיברנו קצת.." אמרתי
"נו תגיעי לעיקר!" אמרה פאר.
"התנשקנו" אמרתי בקול שקט,וחייכתי חיוך ביישני.
"אומייגאד!" צעקה פאר.
"ואז הוא הציע לי להיות חברה שלו ו.." אמרתי.
"והסכמת!" קטעה פאר את דבריי. הנהנתי בראשי להסכמה וחייכתי חיוך ביישני.
"אני לא מאמינה שלחברה הכי טובה שלי יש חבר!" אמרה פאר בחצי צעקה.
"משוגעת,שלא ישמעו אותך" אמרתי בקול שקט,ומיהרתי להשתיק את פאר.
"בוקר טוב לכולם,השיעור התחיל" ואז נכנסה המורה לכיתה ואמרה.
"נדבר אחר כך" אמרתי לפאר.
השיעור התחיל, לא התרכזתי כל כך בשיעור,התחלתי לחשוב אם..אם עשיתי החלטה נכונה שהסכמתי כל כך מהר להיות החברה של דניאל, לומר את האמת אני פוחדת להיפגע,כי אף פעם לא היה לי חבר.ואיך אני מספרת למתן שיש לי חבר?, אם הוא בכלל יסכים לי?
לא פריאל את ילדה גדולה ומספיק בוגרת לעשות את ההחלטות האלה לבד, ולא משנה מה מתן יגיד, אני לא אוותר,כי אני מרגישה שאני באמת אוהבת את דניאל.
הפעמון צילצל וקטע את מחשבותיי, פיו סוף סוף השעתיים האלו נגמרו.למרות שלומר את האמת לא ממש הרגשתי אותן.
"טוב עכשיו את מספרת לי הכל!" אמרה פאר.
פאר ואני יצאנו מהכיתה והתיישבנו על הדשא בחצר וסיפרתי לה הכל.
"פרילי הכל בסדר?" שאלה פאר.
"כן..כן ברור הכל בסדר" אמרתי.
"אני מתכוונת לזה שאת צריכה להיות מאושרת עכשיו,אז למה את לא?" שאלה פאר.
"אני כן!" אמרתי בהתגוננות.
אבל זה לא הצליח לשכנע את פאר,אני לא יכולה להתעלם משתי בעיות שאחת היא מה מתן יגיד, והשניה זה הפחד שלי להיפגע.
"פרילי, אני מרגישה שיש משהו שמציק לך" אמרה פאר בקול עדין.
"האמת שכן…" אמרתי.
"רוצה לדבר על זה?" שאלה פאר.הנהנתי בראשי להסכמה.
"יש שתי בעיות שדי מפריעות לי, אחת מהן זה.." אמרתי
"הפחד שלך להיפגע? ומה מתן יגיד?" אמרה פאר.
אין היא פשוט קוראת אותי כמו ספר פתוח.
"מה אבל איך ידעת?" שאלתי בפליאה.
"כי גם אני חוויתי משהו דומה למה שאת חווה עכשיו, ככה זה שיש חבר ראשון" היא אמרה.
"אני פשוט פוחדת לאבד אחד מהם" אמרתי בעצב.
"אני פשוט חושבת שאת צריכה להסביר למתן שאת אוהבת את דניאל,אל תסתירי ממנו את העובדה שאתם חברים, תספרי לו הכל ואני בטוחה שהוא יבין, וחוץ מזה אני מכירה את דניאל הוא לא אחד שמשחק בבנות" אמרה פאר,וחייכה אליי חיוך מעודד.
פאר צודקת אני באמת צריכה לדבר עם מתן, ולהסביר לו שאני אוהבת את דניאל ואני לא מתכוונת לוותר עליו. ובקשר לדניאל אני פשוט אצטרך לסמוך עליו.
"תודה פרי!" אמרתי ונתתי לה נשיקה במצח, וקמתי ממקומי.
"לאן?" שאלה פאר.
"לדבר עם אח שלי" אמרתי בחיוך.
"בהצלחה" אמרה פאר.
הסתובבתי בחצר,מחפשת את מתן…
"מחפשת מישהו?" ואז שמעתי קול מאחוריי,קול מוכר הסתובבתי וראיתי את דניאל.
חייכתי עליו,דניאל נתן לי נשיקה קטנה על השפתיים.
"התגעגעתי אליך" הוא אמר, אני לא יכולה לתאר מה המשפט הזה עשה לי באותו רגע.
"גם אני" עניתי בכנות. ואז דניאל לקח לכיון אחד הספסלים בחצר והתיישבנו שם.

נקודת מבט פאר
הפעמון צילצל, סוף סוף הסתיימו להן שעתיים של סיוט.
"אני רוצה לשמוע הכל ועכשיו!" הטחתי בפריאל.
"בסדר אני אספר לך הכל.." אמרה פריאל.
ואז פריאל ואני יצאנו לכיון החצר,ניסיתי להתחמק מקים ולינור,בעיקר מלינור.
פריאל ואני ישבנו על הדשא, ופריאל התחילה לספר לי הכל. אבל שמתי לב שמשהו לא בסדר אם פריאל,שיש משהו שמציק לה.
"פרילי הכל בסדר?" שאלתי.
"כ..כן בטח" היא אמרה.
"אני מתכוונת אם יש משהו שמציק לך?" שאלתי.
ואז פריאל סיפרה לי על הפחד שלה להיפגע מדניאל, והחשש שמתן לא יקבל את זה שהיא ודניאל ביחד.
"אני פשוט חושבת שאת צריכה לדבר עם מתן כמה שיותר מהר ולהסביר לו את המצב,ובקשר לדניאל אין לך מה לדאוג אני מכירה אותו לא מעט זמן בשביל להגיד שהוא לא מהסוג של הבנים האלה שמשחקים בבנות" אמרתי ושלחתי לעברה חיוך מעודד.
"את צודקת! את ממש צודקת,תודה פרי" אמרה פריאל בהתלהבות ונשקה על מצחי.
"מה לאן את הולכת?" שאלתי,כשראיתי שפריאל נעמדה במקומה.
"לדבר עם אח שלי" היא אמרה וחייכה אליי.
"בהצלחה" אמרתי וחייכתי אליה.
ואז נותרתי לבדי על הדשא, הנחתי את ראשי על הדשא הרך,ומחשבות שוב החלו להציף את ראשי.
ניסיתי כמה שיותר להימנע מלחשוב אז פתחתי את התיק שלי, וחיפשתי אוזניות.
"יש,הן פה!" מילמלתי לעצמי.
חיברתי אוזניות לפלאפון והפעלתי את השיר 'זיקוקים' של משה פרץ

נותנת לעצמי לשקוע בשיר, ובמילים.
"זיקוקים השמיים שלה צמאים לזיקוקים…" התחלתי לזמזם לעצמי.

נקודת מבט ליאור
הלכתי במסדרון עם ההיא שהייתה איתי,אין לי מושג איך קוראים לה, ואז ראיתי את המאי הזאת.
"תשמעי מאמי אולי בפעם אחרת" אמרתי להיא והלכתי למאי.בכל זאת יש לי התערבות לנצח בה.
"היי מאמי" אמרתי למאי.
"מה אתה רוצה?" היא שאלה בקול הצפצפני שלה.
"לדבר קצת, את יודעת…" אמרתי.
"לא מעוניינת" היא סיננה והחלה להתקדם מהר יותר.
מי היא חושבת שהיא הפוסטמה הזאת,שהיא תגיד לא מעוניינת לליאור אלקיים.
"נו אל תהי קשה" אמרתי בקול רגוע והגברתי מהירות מנסה להשיג אותה. השתדלתי להיות רגוע וסבלני,אם לא הייתה לי התערבות לנצח בה הייתי מתפוצץ עליה ועובר לאחת אחרת.
"תקשיב לי טוב ליאור,אני לא אחת מהבנות הזולות האלה שרצות אחריך,אז תעזוב אותי בשקט" היא אמרה.
את עוד נראה…
"לומר את האמת קצת נמאס לי מהבנות האלה, אז החלטתי לנסות משהו חדש" אמרתי.
"סורי אבל אני לא מתכוונת להיות השפן ניסיונות שלך" היא אמרה.
"את יודעת מה לא צריך,מנסה להיות נחמד אליך,לא רוצה לא צריך,הפסד שלך!" אמרתי בכעס והלכתי. באותו רגע לא עניינה אותי ההתערבות,אני לא מתכוון להישאר איתה עוד דקה ולהשפיל את עצמי.
ואז הלכתי למחששה לעשן, וואלה באמת היא מעצבנת.
"או תיראו מי פה" אמר מור.
"מור אל תעצבן,אני כבר ממילא עצבני" אמרתי בעצבים.
"אז אני מבין שניסית את מזלך אצל מאי" הוא אמר.
"פעם הבאה תקשיב למה שאומרים לך,אין לך סיכוי זאתי מלכת הקרח" אמר מור.
"אין קרח שליאור אלקיים לא יצליח להמיס" אמרתי.
"אם אתה רוצה עוד אפשר לבטל את ההתערבות, ותודה באמת שהפסדת" אמר מור.
"ליאור אלקיים אף פעם לא מפסיד, אתה תראה שעד סוף החודש היא עוד תהיה שלי!" אמרתי בביטחון.
האמת שיש משהו במאי הזאת ששווה בדיקה, אז החלטתי לנסות שוב.
אני ליאור אלקיים ואני לא מפסיד אף פעם!
בהתערבות הזאת יש רק מנצח אחד וקוראים לו ליאור אלקיים!

נקודת מבט מתן
הסתובבתי לי בחצר בית הספר, מחפש את פריאל, יותר נכון את פאר,את שתיהן הן תמיד ביחד.
הקפתי כבר חצי בית ספר ולא מצאתי אותן,איפה הן יכולות להיות.
ואז פתאום ראיתי מישהי שוכבת על הדשא,התקרבתי יותר קרוב וראיתי את פאר.
זאת ההזדמנות שלי,לדבר איתה לדבר רק היא ואני.אני חייב לדעת אם היא מרגישה אליי משהו.
התקרבתי אליה יותר,ונעמדתי מולה.
היא הסירה את האוזניות והביטה בי.
"היי,רצית משהו?" היא שאלה, וחייכה את החיוך הכובש הזה שלה.
"אממ.. האמת שכן" אמרתי.
"מה?" היא שאלה.
"אנחנו צריכים לדבר" אמרתי.