החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 2

מנקודת המבט של פאר
את הבגד ים הורוד או הטורקיז? שאלתי את לינור.
אנחנו בוחרות בגדים למסיבת בריכה אצל קים.
כל החופש בילינו אצל קים אני לא מאמינה שהיום זה עומד להיגמר שזה היום האחרון של החופש.
"אממ..הורוד?" אמרה לינור.
"את חושבת?" שאלתי לא בטוחה.
"כן!" היא אמרה.
"בטוח?" שאלתי רק כדי לוודא.
"בטוח!" היא אמרה.
"לא עדיף את הטורקיז?" שאלתי שוב.
"שיהיה את הטורקיז.." אמרה לינור.
אין עליי אני אלופה בויכוחים,אני תמיד מנצחת.
אז בסוף לבשתי את הבגד ים הטורקיז עם אוברול בצבע כחול ושמתי כובע קש אופנתי ומשקפי שמש עם מסגרת לבנה.
לקחתי תיק עם דברים וכמובן את הפלאפון איך אפשר לשכוח.
"שנצא?" שאלה לינור.
"יוצאים!" אמרתי.
הגענו לבית של קים
"יפות שלי" קים אמרה וחיבקה אותנו
"נסיכה!!" אמרתי וחיבקתי אותה חזרה.
"כולם כבר מחכים לכם" היא אמרה.
"סורי פשוט לפאר היה סכסוך עם עצמה לגבי איזה בגד ים ללבוש" אמרה לינור.
"אוייש,פאר,פאר" נאנחה קים.
הקדמנו אל כל החבר'ה.
"היי נסיכה!" אמר דניאל ונישק אותי בלחי.

דניאל גולן – בן 16 כיתה י"א שיער שחור קצוץ עם עיניים חומות דבש,גבוה ושרירי, ידיד טוב של פאר ואח של קים.
אין מצב שבסביבת דניאל לא יהיו בנות, רווק,אוהב את חיי הרווקות,סטוציונר.

"היי נסיך" אמרה וחיבקתי אותו
"את באה לבריכה?" הוא שאל.
הורדתי מעט את משקפי השמש והבטתי בעיניו
"ככה אתה מכיר אותי? בריכה? רק להשתזף" אמרתי.
"את זה עוד נראה" הוא מלמל והלך.
ישבתי על שפת הבריכה עם קים ולינור.
"מאמינות שזה יום אחרון של החופש?" שאלה קים.
"ממש לא ,והאמת אני גם לא מרגישה ככה" אמרתי.
"מה נעשה בלי המסיבות בריכה שלך קימוש" אמרה לינור.
"פאר אני יכול לדבר איתך על משהו?" ואז בא דניאל.
"כן בטח,מה העניין?" שאלתי.
קמתי והלכתי איתו קים ולינור הסתכלו עליי וחייכו.
"אז ככה יש משהו שכבר הרבה זמן אני רוצה להגיד לך ואני לא יודע איך…" הוא אמר.
"מה יש דני אתה יודע שאתה יכול לדבר איתי על הכל" אמרתי.
ואז הוא התקרב אליי ולפני שהספקתי להבין מה קורה מצאתי את עצמי בתוך הבריכה שכולי רטובה.
"אהה!!! זה קר!! דניאל!!!" אמרתי בכעס.
"אמרתי לך שאת הולכת להיכנס לבריכה" הוא אמר וחייך חיוך מנצח.
"ואני אומרת לך שאתה הולך לשלם על זה!" צעקתי והתחלתי לרדוף אחריו ברחבי החצר.
"יאללה פאר כסחי אותו" קים עודדה אותי.
"ככה את מגנה על אח שלך?" דניאל אמר בפליאה.
"שמע אח עם כמה שאני אוהבת אותך אין לך מושג עם מי התעסקת פה" היא אמרה.
ואני המשכתי לרוץ אחריי דניאל.
ואז חיפשתי אותו ולא מצאתי אותו הוא נעלם
"דניאל?" צעקתי.
"בו!!" הוא קפץ מאיזה שום מקום.
"אימל'ה הבהלת אותי מטומטם" שמתי יד על הלב ונתתי לו מכה על הכתף.
"אח! זה כאב" הוא אמר.
"פעם אחרונה שאתה מתעסק עם פאר אלקיים זה ברור?" אמרתי בקול מאיים והפנתי לעברו אצבע מאשימה.
"כן המפקדת!" הוא אמר.
"משוחרר!" אמרתי וצחקתי.
התחיל להחשיך בחוץ וילדים התחילו ללכת
זו הייתה המסיבה הכי כיפית שהייתה לי.
"נראה לי שגם אני אלך,היה ממש כיף ניפגש מחר.." אמרתי וחיבקתי את קים ודניאל.
הלכתי הביתה ובדרך הביתה עברתי ליד האצדטדיון ושמעתי צעקות שמחה מצד האוהדים.
"והקבוצה המנצחת מכבי נתניה! בזכות שער של מרציאנו!" הכריז השופט.
"כדורגל גם כן משחק, חבורת בבונים רצים אחרי כדורגל" נאנחתי.
והמשכתי ללכת הגעתי הביתה ואמא ואבא לא היו בבית. כרגיל..
"ליאור?" צעקתי.
"בחדר!" הוא צעק לי מלעלה.
"אני במקלחת!" צעקתי לו.
אחרי שהתקלחתי הייתי קצת בפייסבוק ודיברתי בווצאפ עם חברות ולקראת השעה 23:00 כיביתי את הווצאפ והנחתי את הפלאפון על השידה שליד המיטה שלי והלכתי לישון…