החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 21
נקודת מבט פאר
מתן ישב במטבח ואני עליתי לקומה השנייה להביא ערכת עזרה ראשונה לטפל לו בפצע.
ירדתי חזרה למטה כשהערכת עזרה ראשונה בידי.
"צריך לטפל בפצע שלך" אמרתי והצבעתי על הפצע שהיה על הפנים של מתן.
מתן הסתכל עליי והנהן להסכמה.
הוצאתי חתיכת צמר גפן ושפכתי עליה חומר מחטא,.
"זה קצת יכאב" אמרתי למתן,וחייכתי אליו חיוך מעודד.
הוא הסתכל עליי חזרה והחזיר לי חיוך.
התקרבתי למתן והנחתי את הצמר גפן עם היוד על הפצע שלו.
"אח!!" מתן פלט זעקת כאב קטנה,והסיט את פניו לצד.
"מצטערת..הזהרתי אותך שזה יכאב" אמרתי וחייכתי אליו חיוך מעודד.
היינו ממש קרובים אחד לשניה,הסתכלתי עליו הבטתי בעיניו הירוקות יכולתי להביט עליהן עוד שעות.
מתן הביט בי גם, התחלתי להתקרב אליו והוא אליי,היינו ממש שניה מנשיקה, אבל מזל שברגע האחרון המוח שלי השתלט עליי והורה לי לקחת צעד אחורה.
לקחתי צעד אחורה והתרחקתי ממתן.
"זהו זה מספיק" אמרתי ולקחתי את הצמר גפן שהיה ספוג בדם של מתן וזרקתי אותו לפח.
"תודה" אמר מתן,והניח את ידו על הפצע.
"לא אל תיגע בזה!" אמרתי בחצי צעקה ותפסתי בידו והסרתי אותה ממקום הפצע, כשנגעתי בידו עברה בי מן צמרמורת נעימה כזאת,כאילו שאני לא רוצה לעזוב את ידו, רוצה להיות קרובה אליו.
ואז שוב זה קרה,שוב היינו קרובים, אני לא מבינה איך הצלחנו להגיע למצב הזה שוב?
הראש שלי שוב הורה לי לקחת צעד אחורה,אבל הלב שלי רק דחף אותי להתקרב אליו יותר.
יכול להיות שאני מתחילה להתאהב?
מיהרתי להתעשט על עצמי.
"אני אחזיר את זה למעלה" אמרתי והצבעתי על הערכת עזרה ראשונה.
עליתי למעלה,נשמתי כמה נשימות,לא מבינה מה קורה לי…
נקודת מבט מתן
פאר ואני היינו ממש קרובים,היינו שניה מנשיקה היא התחילה להתקרב אליי ואני אליה,ואז ברגע האחרון היא נרתעה ולקחה צעד אחורה.
"זהו זה מספיק" היא אמרה והשליכה לפח את החתיכת צמר גפן שהייתה בידה.
"תודה" אמרתי והנחתי את ידי על מקום הפצע.
"לא אל תיגע בזה!" אמרה פאר בחצי צעקה ואחזה בידי והסירה אותה ממקום הפצע.
עברה בידי צמרמורת נעימה כזאת,אהבתי את המגע שלה.
ואז שוב הגענו למצב שהיינו קרובים,כמו קודם.
הבטתי שוב בעינייה הכחולות,יכולתי להביט בהן עוד שעות.
"אני אחזיר את זה למעלה" אמרה פאר ובכך קטעה את מחשבותיי, ולקחה איתה את ערכת עזרה ראשונה.
נשארתי במטבח לבדי והתיישבתי על אחד הכסאות.
ואז פאר ירדה חזרה למטבח והתיישבה גם היא על הכסא שהיה מולי.
הייתה שתיקה של כמה דקות בנינו.
"פאר,תודה על הכל" אמרתי וחייכתי אליה חיוך קטן.
היא החזירה לי חיוך.
"אז אתה רוצה לספר לי מה קורה?" היא שאלה.
"מה קורה?" חזרתי על השאלה שלה.
" אולי תסביר לי למה שיקרת לליאור ופריאל,ומה עשית בפארק שיכור,ומי זה שעשה לך את זה" אמרה והצביעה על הפנים שלי.
הסתכלתי עליה וחייכתי אליה חיוך קטן, ונענעתי את ראשי מצד לצד.
"אני מצטער פאר,אבל אני לא יכול.." אמרתי והשפלתי מבט.
"אוקיי." היא אמרה.
האמת הופתעתי מהתגובה שלה,חשבתי שהיא תלחץ עליי לספר לה את האמת.
ואז קמתי מהכסא ונעמדתי.
"תודה על הכל פאר" אמרתי ונתתי לה נשיקה על הלחי.
היא לא אמרה כלום,היא רק חייכה אליי את החיוך הזה שלה.
"לילה טוב" אמרתי והתקדמתי לכיון הדלת.
"לילה טוב" פאר החזירה לי.
העפתי בה מבט אחרון ויצאתי…
"רגע מתן!" אמרה פאר ונעצרתי והסתובבתי אליה.
"כן?" שאלתי.
"אם בכל זאת תחליט שאתה רוצה לדבר על זה,אני כאן" היא אמרה.
הנהנתי וחייכתי אליה.
תגובות (7)
הראאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא למה??????????? רציתי נשיקהההההההה
עלק משעמם פרק מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםם
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייי עכשיו ואני רוצה נשיקההההההההההההה!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייי וזה פרק מושלםםםםם
לא נורא, בסוף תהיה נשיקה!
מושלםםםםםםםםםם
תמשיכי!!
נחמד אהבתי מאוד את הסיפור, למרות שהכל קצת צפוי מידי, שהם יתאהבו , הוא באחותו ופריאל תגלה שדניאל סטוציונר ואז תתאהב באח של פאר^^",
אבל בקטנה,את כותבת מאוד יפה ובהצלחה מאמי (:
תודה רבה שמחה שאהבת… ומקווה שבכל זאת אצליח להפתיע אותך,אשמח אם תמשיכי לקרוא ולעקוב אחרי הסיפור
מהממם
פרק מושלם תמשיכי