LOVE:)
פרק כפול וארוך פיצוי על שלא העלתי פרק אתמול,מקווה שאהבתם..

החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרקים 17+18 [פרק כפול]

LOVE:) 02/07/2014 2526 צפיות 3 תגובות
פרק כפול וארוך פיצוי על שלא העלתי פרק אתמול,מקווה שאהבתם..

נקודת מבט ליאור
"נו עוד חמש דקות…" התחלתי למלמל לעצמי,בזמן שהסתכלתי בשעון שהיה בפלאפון שלי.עוד חמש דקות שהסיוט הזה נגמר.
המנהלת המעצבנת הזאת תפסה אותי ואת מור במחששה והכריחה אותנו להיכנס לכיתה, ומתן הזבל הזה הבריז הביתה וואלה שאני אתפוס אותו זה לא יגמר טוב..
ואז הפעמון צילצל והסיוט הזה נגמר.
מור ואני ישר ברחנו מהכיתה.
"רגע אדון אלקיים,מה עם שיעורי בית?" צעקה לי המורה להיסטוריה מעבר לדלת.
"זה בסדר יש מספיק ילדים חכמים בכיתה הזאת שיעשו אותם" צעקתי לה.
אחרי הלימודים הכלתי קצת למור בכל זאת היו לנו כמה פערים להשלים..
"אז מה אתה בא למסיבה של רומי משכבת י'?" שאל מור.
"ברור! מה,יש מסיבה בלי ליאור אלקיים נראה לך הגיוני?" שאלתי.
"ומור פורת ה-מלך" אמר מור.
"דווקא בלעדייך עוד אפשר להסתדר" אמרתי.
"וואלה אחי? סבבה לא מדברים.." אמר מור בקול פגוע.
"סבבה מתאים לי.." אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
ואז חלפו כמה דקות ארוכות שאני ומור לא דיברנו.
"אחי תעביר לי את הגרעינים" אמר מור
הוא תמיד נשבר בוויכוחים האלה ומדבר אחרי חמש דקות אבל הפעם הפתיע 10 דקות זה שיא.
"זהו?" שאלתי.
"זהו מה?" הוא שאל.
"מדברים?" שאלתי.
"כן נו מה אתה תינוק?" הוא שאל.
"אתה טמבל" אמרתי,ואז התחלנו מלחמת גרעינים.

נקודת מבט פאר
"ביי תודה על יפה שלי" אמרה פריאל והחבקנו חיבוק אחרון.
"בכיף ואל תשכחי לספר לי הכל!" אמרתי.
"ברור.." היא אמרה.
"טוב את תאחרי!" אמרתי ודחפתי אותה לדלת.
"ביי" היא אמרה.
"ביי מהממת בהצלחה" אמרתי וסגרתי אחריי את הדלת.
אחר כך ישבתי קצת בסלון וראיתי פרק של כמט מלאכים, כל כך צפוי..
הסתכלתי בשעון שלי וראיתי שהשעה 19:45 נשארו לי עוד שעתיים להתארגן!!!
עליתי לחדר שלי נכנסתי להתקלח , וכשסיימתי להתקלח פתחתי את ארון הבגדים שלי…
אחרי חצי שעה של חיפושים בחרתי שמלת מיני שחורה מבריקה.
שמתי פס אייליינר, ומסקרה,קצת סומק אודם ורוד.
העברתי מחליק על השיער שלי,והרמתי את השיער לקוקו גבוה.
בחרתי לי תיק שחור בצבע של השמלה.
ונעלי עקב שחורות עם עקב בצבע ורוד זוהר.
ירדתי למטה וישבתי קצת בסלון כי ראיתי שיש לי עוד זמן,ואז הדלת של הבית נפתחה.
"היי ליאורי" אמרתי.
"היי פרי" הוא ענה ועלה לחדר שלו.
"אתה בא למסיבה של רומי?" צעקתי לו מהמדרגות.
"כן!" הוא צעק לי חזרה.
"אז לחכות לך שנלך ביחד?" צעקתי לו שוב.
כי אנחנו כל פעם שיש מסיבות אנחנו הולכים ביחד.
"כן תחכי לי חצי שעה אני מתארגן" הוא אמר.
"אוקיי" צעקתי חזרה.
חצי שעה? ממש אולי שעה וחצי…
אז זה אומר שיש לי עוד זמן לראות עוד פרק של כמעט מלאכים.
ואז באמצע הפרק היה לי פלאפון.
על המסך היה רשום 'לינור היפה שלי'
"היי חיים שלי" אמרתי.
"פרי איפה את?" היא שאלה.
"בבית" אמרתי.
"בבית?" היא חזרה על מה שאמרתי.
"אני מגיעה בערך עוד חצי שעה אני מחכה לליאור" אמרתי.
"טוב חיים שלי ביי" היא אמרה.
והשיחה נותקה.

נקודת מבט ליאור
"טוב אחי אני צריך ללכת להתארגן למסיבה" אמרתי למור.
"יופי אחי תלך ותשאיר לי לאסוף את כל הגרעינים לבד" הוא אמר.
צחקתי…
"טוב נו קרצייה רק בגלל שאני בנאדם טוב אני אעזור לך.." אמרתי.
אחרי עשרים דקות סיימנו לסדר ולאסוף את כל הבלאגן שעשינו.
"טוב אני הלכתי ניפגש במסיבה כן?" שאלתי.
"כן יאללה לך כבר" אמר מור.
"ביי" אמרתי.
נכנסתי הביתה בריצה כי השעה הייתה כבר תשע.
"היי ליאורי אתה הולך למסיבה נכון?" פאר שאלה.
"כן" אמרתי ועליתי מהר במדרגות
"הולכים ביחד?" היא צעקה לי מהקומה השנייה.
"כן חכי לי חצי שעה אני אתארגן ונלך.." צעקתי לה חזרה.
"אוקיי" היא ענתה.
אחרי שסיימתי להתקלח פתחתי את ארון הבגדים שלי והוצאתי ג'ינס עם קרעים וחולצה לבנה של אדידס, נעלי בובה של הבנים בצבע לבן.
השפרצתי על עצמי קצת בושם וירדתי.
"אני מוכן הולכים!" אמרתי לפאר.
"תקשיב התקשרו מהסיבה ואמרו שהיא נגמרה" היא אמרה.
"מה נגמרה?" שאלתי.
"סתםםם, כמה זמן לוקח לך להתארגן עלק חצי שעה אני מוכן" אמרה פאר
"טוב,טוב יאללה סתמי כבר" אמרתי ודחפתי אותך לדלת.
הגענו למסיבה כבר מהרחוב שלנו היה אפשר לשמוע את המוזיקה החזקה מהבית של רומי.
"או תראו מי נזכר להגיע" אמר מור
"יאללה שתוק נו, יש אלכוהול?" שאלתי והלכנו לכיון הבר.

נקודת מבט מתן
התקדמתי לכיון של הפאב הידיים שלי התחילו לרעוד,ת'אמת אין לי מושג מה אני עושה כאן ולמה באתי.
עמדתי בפתח למשרד של בן חיים.
"מרציאנו שנים שלא ראינו אותך כאן" אמר בן חיים.
שתקתי כמה שניות ובלעתי את רוקי.
"אז מה רוצה לספר לי מה מביא אותך אליי, אני מניח שעוד לא השגת לי את הכסף" אמר בן חיים.
"באתי לבקש הארכה" אמרתי.
בן חיים הסתכל עליי וצחק.
"שמעת את זה רון הילד רוצה הארכה" אמר בן חיים בטון מזלזל.
הסתכלתי עליו בתקווה שבכל זאת הוא יבין ויתן לי הארכה קטנה.
"זו הארכה קטנה של כמה ימים" אמרתי.
"אתה מרציאנו אני לא מבין למה אתה מבזבז את הכישרון שלך רק על כדורגל,אתה יכול להיות ליצן מעולה!" אמר בן חיים.
"נו אולי תדבר פעם אחת ברצינות בן בחיים פעם אחת!" אמרתי בעצבים.
"אפ,אפ תוריד את הטונים שלך מיד" אמר בן חיים.
"לא מוריד שום טונים! אני מזהיר אותך בן חיים שלא תעז להתקרב למשפחה שלי" אמרתי.
"אתה מאיים עליי? תראה אותו רון חושב שהוא יכול לאיים עליי,קודם מבקש הארכה ועכשיו מאיים עליי" אמר בן חיים בזלזול.
"כן אני מאיים עליך חסר לך ואתה מתקרב אליהם,חסר לך!" אמרתי
ואז רון העוזר הזה שלו התקרב אליי,וכבר יכולתי להרגיש את האגרוף שהוא נתן לי בפנים.
"אח כוסאמק" אמרתי בעצבים.
"אתה חתיכת חוצפן ולחשוב שהיית כמו בן בשבילי פה" אמר בן חיים.
"כמו בן בשבילך? יותר כמו מכונת כסף" אמרתי עצמי.
"רון תן לו עוד אחת" אמר בן חיים.
לא יכולתי לברוח כי היה עוד מישהו שתפס אותי.
כבר יכולתי להרגיש את הדם שיורד מהפנים שלי, הרגשתי ממש כאבים, כאבים בפנים,כאבים בגוף שמרוב כאב כבר הפחד נעלם.
ירקתי את הדם שירד לי בפה.
"עכשיו אתה תקשיב טוב,טוב אדון מרציאנו בעוד שישה ימים אנחנו נפגשים באיצטדיון כשיש לך את כל הכסף,ושאני אומר כל הכסף אני מתכוון להכל" הוא אמר.
התנשפתי והסתכלתי עליו,היה לי מבט רצחני בעיניים,הייתי עצבני…
"עכשיו מה שקיבלתי פה היום זה כלום לעומת מה שתקבל בעוד שישה ימים אם לא תשיג את הכסף זה ברור?" הוא שאל.
לא עניתי רק הסתכלתי עליו והתנשפתי.
"לא שמעתי זה ברור?" הוא חזר על השאלה.
"שואלים אותך שאלה תענה" אמר רון העוזר שלו.
"ברור" אמרתי.
"רון תלווה את מרציאנו החוצה" אמר בן חיים.
"אני יכול ללכת לבד" אמרתי והשתחררתי ממנו.
יצאתי מהפאב ונכנסתי לאוטו שלי.
לא מבין מה חשבתי לעצמי שהלכתי לשם וביקשתי פאקינג הארכה.
הסתכלתי בשעון השעה הייתה עשר וחצי בלילה,וואו הייתי שם באמת הרבה זמן.
הנחתי את ראשי על ההגה והתחלתי לחשוב מה אני הולך לעשות עכשיו, איך אני משיג את הכסף,מה יהיה עם פריאל,כל כך הרבה מחשבות…
התנענתי את האוטו ונסעתי לפארק…

נקודת מבט פאר
אני וליאור הגענו למסיבה ,ואחרי חצי שעה קיבלתי הודעה בפריאל
'אני לא אגיע למסיבה פשוט חזרנו מאוחר,אח שלי במסיבה?' היא שלחה.
האמת שלא ראיתי אותו כל היום הסתובבתי במסיבה וחיפשתי אותו.
'אוקיי,יפה שלי מקווה שנהנית, וכנראה שהוא כאן..' שלחתי חזרה.
ואז הלכתי לליאור,
"ליאורי תגיד איפה מתן?" שאלתי.
"מתן? מה לך ולו?" הוא שאל
"פריאל מחפשת אותו" אמרתי.
"לא יודע הוא אמר שהוא לא מרגיש טוב.." ליאור אמר.
"אוקיי" אמרתי.
ואז כבר הבנתי שמשהו לא בסדר,אם הוא לא בבית ולא במסיבה אז איפה הוא יכול להיות?
ולמה לעזאזל אני דואגת לו?


תגובות (3)

תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
והעלתי פרק חדשדש תקראי ! (:

02/07/2014 09:27
s~s

מושלםםםםםםםםםםם
תמשיכי!!♥

02/07/2014 11:17

אהההההההההההההההההה חיימשלי מסכןןןןןןןןןןן איך הגעת למצב כזה????????
תמשיכייייייייייייייייייי מידדדדדדדדדדדדד

02/07/2014 16:20
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך