החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרקים 13+14 [פרק כפול]
נקודת מבט מתן
הפעמון צלצל וההפסקה נגמרה.
"טוב,אז ניפגש בעוד שישה ימים שכל הכסף אבל כל הכסף אצלך,ואם לא אתה יודע מה יקרה" הוא אמר בקול מאיים.
ואז השיחה נותקה.
"כוסאמק" צעקתי בעצבים.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותו רגע,הכנסתי את הפלאפון שלי לתוך הכיס של הג'ינס שלי והתיישבתי על אחת החומות בחצר וקברתי את ראשי בין ידיי, ידיי רעדו והלב שלי התחיל לדפוק ממש חזק,פעם ראשונה בחיים שלי שאני באמת פוחד ממשהו.המון שאלה החלו לרוץ בראשי כמו מה אני אני הולך לעשות עכשיו? ,למה נכנסתי לזה מההתחלה?,והשאלה הכי גדולה מאיפה אני הולך להשיג שני מיליון שקל לעוד שישה ימים?
ואז עלו בי שוב הזכרונות איך הכל התחיל…
~פלאשבק~
~לפני חצי שנה~
"טוב אז זה מספיק להיום, לאימון הבא אני לא רוצה שחקנים אני רוצה אריות! זה ברור?" צעק המאמן.
"ברור!" צעקנו לו חזרה
"משוחררים!" הוא צעק לנו חזרה.
הלכנו לחדר הלבשה להתארגן הביתה ואז בה דקל ושאל:
"מה אחי מתאים לך עכשיו ללכת לשתות איזה דרינק?" שאל דקל.
~~~~~~~~~~~~STOP~~~~~~~~~~
דקל הראל – עיניים חומות דבש ושיער שטני בתספורת מארינס, ועגיל בגבה.
היה אחד מהשחקנים ששיחקו עם מתן בקבוצה הקודמת ששיחק בה לפני שעבר לשחק במכבי נתניה.
הוא היה החבר הכי טוב של מתן.
שטותניק,היה עושה הרבה שטויות,סטוציונר משחק בבנות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~;
~חזרה לפלאשבק~
"דווקא מתאים לי דרינק עכשיו אחרי אימון" עניתי.
נכנסנו לאוטו שלו ונסענו.
הסתכלתי על הדרך וראיתי שאני לא מכיר אותה.
"מה אחי לאן נוסעים?" שאלתי.
"חכה ותראה.." הוא ענה.
אוף איך אני שונא שהוא עושה את זה.
"הגענו!" אמר דקל והחנה את האוטו שלו.
נשארתי לשבת והסתכלתי לראות מול מה הוא החנה.
וראיתי כיתוב אדום שהיה רשום "דה קינג".
"אתה בא?" הוא שאל אותי.
"כן" אמרתי ויצאתי מהאוטו.
נכנסנו למקום הייתה מוזיקת רוק חזקה ואנשים שיושבים סביב שולחנות ומשחקים פוקר,זוגות מתנשקים, ברמניות חתיכות, ובמה שהאורות מאירים עליה ואין לי מושג מי הולך להופיע עליה.
דקל הולך ולוחץ ידיים לאנשים הבנתי שזו לא הפעם הראשונה שלו כאן.
התיישבנו על הבר,דקל לחץ את היד לברמן.
כמו שאמרתי מכיר את כולם הדקל הזה.
"חכה יבוא הבעלים של המקום ותכיר אותו" הוא אמר.
האמת דווקא מקום נחמד.
"או תראו את מי רואים פה" ואז יצא מישהו מאיזה חדר שהיה שם.
הוא בסביבות גיל הארבעים גובה ממוצע וקצת מלא, היה לבוש בבגדים שחורים את צבע העיניים לא יכולתי ממש לראות כי היה חשוך אבל ראיתי שהייתה לו קרחת על הראש.
הוא ודקל החבקו ולחצו ידיים.
"ואת מי הבאת לנו?" הוא שאל את דקל והסתכל עליי.
דקל עשה בנינו הכירות.
"תכיר זה מתן מרציאנו האחד והיחיד, ומתן תכיר זה אריק בן חיים האחד והיחיד והוא הבעלים של המקום המדהים הזה" אמר דקל.
"נעים מאוד" אמרתי ולחצתי את ידו.
"נו מה אתם יושבים ככה סתם יוני תן להם איזה דרינק על חשבוני" אמר בן חיים לברמן.
הברמן הנח על הבר שלוש כוסות לקחנו את הכוסות ועשינו לחיים.
"טוב אז דקל אני סומך עליך השתכניס את החבר שלך קצת לאווירה" אמר בן חיים.
דקל הנהן
"בוא" דלק אמר.
"לאן?" שאלתי.
"לשחק.." הוא אמר.
"אחי אל תגיד לי שאתה מהמר.." אמרתי בהרמת גבה.
"זה כיף אחי בוא תנסה" אמר דקל והושיב אותי על אחד הכסאות והתחלנו לשחק.
וככה במשך שלושה חודשים הייתי מגיע כמעט בכל ערב לפאב של בן חיים לשחק פוקר.
"כוסאמק!!!!" אמרתי בעצבים אחרי שכבר הפסדתי המשחק השלישי שלי הערב, הפסדתי את כל הכסף שהיה לי.
"אחי אני חושב שכדאי שתפרוש" אמר אחד מהאנשים ששיחקו.
"שום לפרוש" אמרתי והמשכתי לשחק.
וככה במשך חודשיים הייתי מלווה כסף מבן חיים.ומרוב שהפסדתי במשחקים נוצר לי חוב דיי גדול אצל בן חיים.
היה לי קשה להפסיק לשחק התמכרתי קשות להימורים והכל בגלל דקל הזבל הזה שבכלל נעלם אחרי השהוא גילה שהסתבכתי עם בן חיים.
גם כן חבר כל התקופה הזאת שעוברת עליי הכל בגללו..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~סוף פלאשבק~~~~~~~
הוצאתי מהתיק את הקופסאת סיגריות והוצאתי משם סיגרייה.
אחרי שכבר גמרתי חצי קופסה החלטתי ללכת הביתה.
הלכתי למחששה הסתכלתי לצדדים לראות שאף אחד לא מסתכל והתחלתי לטפס על הגדר.
"נכנסתי לאוטו שלי שמתי מוזיקה על פול ווליום ונסעתי אפילו לא ידעתי לאן פשוט נתתי לעצמי לנסוע…
נקודת מבט פאר
ישבתי עם קים ,לינור ופריאל בקפיטריה ואכלנו ארוחת בוקר.
"דניאל!" קראתי לו כשראיתי אותו בקפיטריה.
הוא הסתכל לכיווני וחייך חזרה והתקדם לכיוונינו.
ואז דניאל ביקש מפריאל לבוא איתו לבחוץ כי הוא רוצה לדבר איתה.
וכמו שאני מכירה את דניאל אני כבר יודעת על מה הוא רוצה לדבר איתה.
ואז נישארתי עם לינור וקים ודיברנו.
"אז מה נהייתן חברות ממש טובות" אמרה לינור.
"כן היא ממש חמודה" אמרתי וחייכתי אליהן.
"אפרופו חמודה.. אולי תדברי איתה על אח שלה בשבילי?" אמרה לינור.
"לא! לינור אין מצב!" אמרתי.
"נו למה פליז.." היא הסתכלה עליי ועשתה פאפי פייס.
"נו למה לא תראי איך הילדה מאוהבת" אמרה קים.
"נו לינורי הוא לא בשבילך תאמיני לי,וחוץ מזה הוא ממש מעצבן" אמרתי.
"אוף את ממש לא חברה שתדעי לך" אמרתי לינור בקול נעלב.
"לינורי תאמיני לי שאת לא רוצה לצאת עם אחד כמוהו, הוא בדיוק כמו אח שלי..סטוציונר שלא אכפת לו מבנות" אמרתי.
"את בכלל לא מכירה אותו בשביל להגיד דבר כזה" אמרה קים.
"אני גם לא צריכה להכיר,מספיק לי שהוא חבר של אח שלי בשביל לדעת.." אמרתי.
"זו תמיד הייתה הבעיה שלך" אמרה קים.
"סליחה אבל אין לי מושג על איזו בעיה את מדברת" אמרתי.
"את תמיד ממהרת לשפוט מהר מידי" אמר לינור.
"מה לעשות שכל פעם שאני עוברת בחצר אני רואה אותו יושב עם אח שלי ועוד חבורת בנות שיושבות צמוד אליהם, מה אתן מצפות שאני אחשוב?" אמרתי בכעס.
הן הסתכלו עליי ושתקו.
"אה,פתאום אין לכן מה להגיד אבל העיקר אני שופטת מהר מידי" אמרתי.
ואז קמתי ממקומי.
"מה לאן?" שאלה קים.
"לכיתה עוד חמש דקות צלצול אתן באות?" שאלתי.
"משוגעת! הבהלת אותי" אמרה קים.
צחקנו, והמשכנו לדבר בדרך לכיתה…
הגענו לכיתה והתיישבתי במקומי וראיתי שפריאל עוד לא חזרה מה'שיחה' שלה ושל דניאל.
אוהו איזה שיחה הולכת להיות לנו.
ואז פריאל נכנסה לכיתה והתיישבה לידי.
"הוא הזמין אותי לצאת" היא אמרה וחייכה.
"עאאאאא!!" התחלתי לצעוק בכיתה וחיבקתי אותה.
"שיהיה שקט בכיתה" המורה אמרה וקטעה לי את השמחה.
אוף שונאת אותה..
"נדבר אחר כך" פריאל אמרה.
"וחסר לך שאת לא מספרת לי הכל!!" אמרתי והסתכלתי עליה במבט אזהרה.
נקודת מבט ליאור
ישבתי עם מתן במחששה ודיברנו ואז הוא קיבל שיחת טלפון, הוא סימן לי שהוא הולך לדבר בטלפון.
הנהנתי והדלקתי עוד סיגריה ועישנתי.
"מה גבר מה אתה עושה פה לבד?" שאל מור, ולחץ לי את היד.
~~~~~~~~~~~~STOP~~~~~~~~~~
מור פורת – שיער שחרחר בתספורת מארינס ועיניים ירוקות גבוה וחטוב. סטוציונר חבר טוב של ליאור אבל מקנא בו.
גם הוא כמו ליאור ומתן אוהב לעשות בלאגן.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חזרה לסיפור
"למה לבד אתה פה" אמרתי.
"תדליק לך אחרת" אמר מור אחרי שחטף לי את הסיגריה מהיד.
"חתיכת זבל.." מילמתי והוצאתי עוד סיגריה.
ואז באו שתי בנות באמת שהן היו נראות פצצה.
אחת ישבה עליי ואחת על מור.
היא לקחה ממני את הסיגריה
"היי מה את עושה?" צעקתי עליה ומור וזאת שהייתה איתו צחקו.
"את זה" היא אמרה ונישקה אותי, זרמתי איתו וואלה מנשקת טוב,ואז נסחפנו לנשיקה ארוכה וסוערת.
ואז כמובן שמשהו היה צריך להפריע.
הפעמון צילצל, היא התנתקה ממני
"ביי היה כיף" היא לחשה לי ונישקה אותי על הלחי.
חייכתי אליה.
"תגיד אחי איזה שיעור יש עכשיו?" שאלתי את מור.
"ביולוגיה נראה לי" הוא ענה.
"טוב אז כנראה שאני נשאר פה לעוד שעה" אמרתי לו.
"סבבה דוווקא מתאים לי.." אמר מור.
הדלקתי סיגירה וישבתי במחששה, אחרי כמה זמן הרגשתי שנהיה קצת משעמם במחששה אז אני ומור הסתובבנו קצת בחצר…
מעניין איפה מתן הוא אמר שהוא הולך לדבר הפלאפון ולא חזר, מה אין מצב שמתן בטעות נכנס לכיתה נכון?
לקחתי את הפלאפון שלי וסימסתי לו:
"איפה אתה? רק אל תגיד לי שנכנסת לכיתה בטעות ואתה לא יכול לצאת.." שלחתי.
חזרה לנקודת מבט מתן
המשכתי לנסוע ושמעתי מוסיקה על פול ווליום ואז קיבלתי הודעה מליאור.
"איפה אתה? רק אל תגיד לי שנכנסת לכיתה בטעות ואתה לא יכול לצאת.." הוא שלח.
"חחח לא הלכתי הביתה אני לא כל כך מרגיש טוב.." שלחתי לו חזרה. שיקרתי לא יכולתי להגיד לו איפה אני כי אני בעצמי לא יודע.
ואז עצרתי את האוטו והאיזור היה לי מוכר.
ואז ראיתי את הכיתוב "דה קינג"
תגובות (1)
אין לי כל כך משהו שהכי אהבתי….אהבתי את כל הפרק!☺
מושלםםםםםםםםםם
תמשיכי!!♥