החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 12
נקודת מבט פאר
השיעור השני נגמר ויצאנו להפסקה.
אין לי מושג איך שרדתי שעתיים של היסטוריה רצופות…
"את באה לקפיטריה?" שאלתי את פריאל.
"כן בטח,בואי!" היא אמרה.
הגענו לקפיטריה והזמנו משהו לאכול…
"פאר! בואו שבו כאן" שמעתי מישהו קורא לי הסתובבתי וראיתי את קים ולינור.
פריאל ואני התקדמנו לכיוונם.
"נו אז איך היו שעתיים רצופות של היסטוריה?" שאלה קים.
"עוד דקה אחת יותר ולא בטוח שהייתי מצליחה לשרוד" אמרתי.
"הינה אח שלי!" אמרה קים וסימנה לו עם היד לבוא אלינו.
"דניאל!!" קראתי לו.
דניאל התיישב איתנו בשולחן.
"ומי את, את חדשה?" הוא שאל ופנה לפריאל.
נקודת מבט פריאל
השעתיים הראשונות נגמרו ופאר רצתה ללכת לקפיטריה, אז הלכנו לקפיטריה וקנינו משהו לאכול,
ואז קים ולינור קראו לפאר שנבוא לשבת איתן,
ישבנו ביחד ארבעתינו ודיברנו… האמת שהן ממש חמודות,
"דניאל, דניאל בוא לפה!!" שמעתי את פאר קוראת למישהו אבל לא ראיתי את הפנים שלו כי הוא היה עם הגב אלינו.
ואז הוא הסתובב ושלח אלינו חיוך.
וואו הוא היה נראה די חמוד.
הוא התיישב איתנו בשולחן ודיבר קצת עם הבנות.
אז לפי מה שהבנתי הוא אח של קים.
"ומי את,את חדשה?" הוא שאל אותי.
"כן,אני פריאל" אמרתי וחייכתי.
"אני.." הוא אמר.
"אני כבר יודעת בכל זאת אי אפשר להתעלם מהצעקות של פאר.." אמרתי.
וכולנו צחקנו.
האמת שדניאל ממש חמוד, הוא היה ממש נחמד אליי הוא לא כמו הבנים האלה שהיו בבית ספר הקודם שלי.
ואז לפתע דניאל פנה אליי והעיר אותי ממחשבות.
"פריאל אני יכול לדבר איתך?" הוא שאל.
"כן בטח" אמרתי וחייכתי.
"טוב אז ניפגש כבר בכיתה?" אמרתי בחצי שאלה.
"כן בטח" פריאל ענתה.
דניאל ואני יצאנו מהקפיטריה וראיתי את הבנות מסתכלות לכיוונינו בחיוך,
יצאנו לחצר והתיישבנו על הדשא.
"מה רצית?" שאלתי וחייכתי.
"אממ..אני יודע שנפגשנו רק לפני כמה דקות אבל, את ממש מוצאת חן בעיני אז רוצה לצאת איתי?" הוא שאל.
וואו לומר את האמת לא חשבתי שזה יקרה,לא חשבתי שדניאל יזמין אותי ואני מדגישה את המילה 'אותי' לדייט.
"אני אשמח" אמרתי וחייכתי אליו והוא החזיר לי חיוך.
"טוב אז תיהי מוכנה היום בשבע" הוא אמר וקרץ לי.
הנהנתי וחייכתי אליו.
"ופריאל.." הוא אמר
הסתכלתי עליו שוב.
"יפה לך אדום" הוא אמר.
אויי לא רק אל תגידו לי שהסמקתי איזה פדיחות,אוף זה תמיד קורה לי…
"תודה" עניתי וחייכתי שוב.
ניסיתי איכשהו להיחלץ מהמבוכה.
הוא חייך אליי חיוך אחרון ןהלך.
ואז היה צלצול ונכנסתי לכיתה,והתיישבתי במקומי ליד פאר.
"נו?" שאלה פאר.
"נו מה?" שאלתי.
"מה דניאל רצה?" היא שאלה.
"אה..אממ..הוא הזמין אותי לצאת" אמרתי.
"עאאאא!!!" פאר צעקה.
"תשתקי משוגעת" אמרתי ושמתי את ידי על הפה שלה.
"אני מבקשת שיהיה שקט בכיתה" המורה נכנסה לכיתה.
"ורגע הסכמת נכון?" פאר שאלה.
"כן,אבל נדבר כבר אחרי השיעור.." אמרתי
פאר חייכה אליי וחייכתי חזרה.
והשיעור התחיל…
נקודת מבט מתן
ישבתי עם ליאור במחששה ואז הפלאפון שלי צלצל.
הסתכלתי על מסך הפלאפון לראות מי מתקשר וראיתי שהיה רשום מספר חסום.
"הלו?" עניתי.
"מה הלו,ככה אתה שוכח אותי?" ענה הקול מהצד השני.
"מי זה?" עניתי
"ככה אתה כבר שוכח את הבנאדם שהלווה לך כל כך הרבה כסף?" הוא שאל.
בלעתי את הרוק.
סימנתי לליאור שאני הולך לדבר בטלפון,והתרחקתי…
"בן..בן שבת?" שאלתי והקול שלי התחיל לרעוד.
"או! אז אני מבין שאתה בכל זאת זוכר אותי" הוא אמר.
"כן..איך אפשר לשכוח" אמרתי.
"נו אז מה קורה עם הכסף?" הוא שאל.
"עובד על זה.." אמרתי.
"בכל זאת מרציאנו אל תשחק איתי, נשארו לך עוד שישה ימים" הוא אמר.
"אני אשיג את הכסף עד שבוע הבא אין לך מה לדאוג" אמרתי.
"אני מקווה.." הוא אמר.
ואז הפעמון צלצל וההפסקה נגמרה.
"טוב,אז ניפגש בעוד שישה ימים שכל הכסף אבל כל הכסף אצלך,ואם לא אתה יודע מה יקרה" הוא אמר בקול מאיים.
ואז השיחה נותקה.
"כוסאמק" צעקתי בעצבים.
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותו רגע,הכנסתי את הפלאפון שלי לתוך כיס הג'ינס שלי שלי והתיישבתי על אחת החומות בחצר וקברתי את ראשי בין ידיי.
והתחלתי לחשוב מאיפה לעזאזל אני הולך להשיג שניים וחצי מיליון שקל?
תגובות (3)
קראתי את הפרקים האחרונים שלך והם היו יפים, שפה גבוה, פסיקים. כמו שאמרתי לך באחד הפרקים פשוט מדהים.
אבל יש לי בעיה אחת קטנה פיצית העלילה רצה יותר מידי מהר לדעתי.
את רק בפרק 12 תקחי את הזמן, תאטי, תתמקדי במחשבות, ברגשות אל תמהרי לסיים את הסיפור קחי אותו בכיף.
אני מקווה שלא נעלבת או משהו כי זה לא הכוונה, אני רוצה לעזור לך להשתפר כי יש לך יכולת מדהימה!!
אוהבת המון, טולי ❤
תודה רבה! ובפרקים הבאים העלילה תתקדם יותר לאט.וממש לא נעלבתי להיפך אני רוצה להשתפר והביקורת שלך מאוד עוזרת לי :)
מושלםםםםםםםם
תמשיכי!!♥