החיים שלי כבר לא אותם חיים מהרגע שפגשתי אותך פרק 10

נקודת מבט של פריאל
"קומי קטנטונת" מתן נכנס לחדרי והעיר אותי כמו כל בוקר.
פקחתי את עיניי וזינקתי מהמיטה היה לי מצב רוח טוב אחרי אתמול.
פתחתי את ארון הבגדים שלי והוצאתי חולצת בית ספר בצבע ורוד מסטיק וג'ינס בצבע תכלת.
היום החלטתי להיות שונה אז פיזרתי את השיער שלי.
ירדתי במדרגות למטבח וכבר מהמדרגות היה אפשר להריח את הריח הטוב של הפנקייקים שג'וי הכינה.
"בוקר טוב מתי" אמרתי למתן שישב במטבח.
"בוקר טוב ג'וי" אמרתי לג'וי והיא הגישה לי את ארוחת הבוקר.
"מה זה אחותי עשית משהו שונה היום" מתן חייך אליי ונגע בשיערי
"כן החלטתי לגוון קצת" אמרתי.
"יש לי את האחות הכי יפה בעולם,מעניין מאיפה קיבלת את היופי הזה" הוא אמר וחייך חיוך ממזרי.
"מאמא ברור!" אמרתי בהתחכמות.
האמת שאני לא ממש דומה לאמא שלי סתם אמרתי בשביל לעצבן את מתן.
מתן הסתכל עליי בפרצוף נעלב.
"סתם חיים שלי רק ממך" אמרתי.
סיימנו לאכול את הארוחת בוקר ויצאנו לבית הספר.

נקודת מבט מתן
קמתי בלית ברירה בבוקר לצלצול השעון המעורר שלי, הייתי מאוד עייף כל הלילה חשבתי על דרך לצאת מהבעיה שנכנסתי אליה ואיך אני מצליח להשיג את הכסף עד שבוע הבא.
נכנסתי לחדר של פריאל והערתי אותה כמו בכל בוקר.
ניסיתי להתנהג כרגיל כאילו כלום לא קרה בשביל שפריאל לא תחשוד בכלום.
אחרי שפריאל ואני סיימנו את ארוחת הבוקר יצאנו לבית ספר.
כל הדרך לבית ספר הייתה שקטה הייתי חייב את השקט שלי.
"מתי?" אמרה פריאל ושברה את השתיקה שהייתה בחצי הדרך.
"אה פרילי?" אמרתי ומבטי היה לכיון הכביש.
"אתה כועס עליי?" היא שאלה.
"מה פתאום חיים שלי איך אני יכול לכעוס עליך" אמרתי והנחתי את ידי על הלחי שלה.
היא חייכה את החיוך המתוק הזה שלה.
"אז למה אתה לא מדבר איתי?" היא שאלה.
"סתם אני פשוט עייף חזרתי הביתה מאוחר אתמול" אמרתי.
ואז החנתי את האוטו והגענו לבית הספר.
נפרדתי מפריאל והלכתי למחששה.
ראיתי את ליאור יושב לבד במחששה מעשן חטפתי מידיו את הסיגריה
"נו מה?" הוא שאל בטון עצבני.
"תיקח לעצמך אחת אחרת" אמרתי והתיישבתי לידו
"אה זה אתה,אחי מה קורה?" שאל ליאור.
"עייפים.." אמרתי.
"לא ידעתי שחזרת לעשן" ליאור אמר.
"יש תקופות שאני צריך את זה" אמרתי.
התלבטתי אם לספר לליאור על בן חיים כי אני יודע שאני יכול לסמוך עליו והוא חבר והוא אולי יכול לעזור לי אבל מצד שני אם אני אסכן אותי בכך שאספר לו?
"הכל בסדר אחי?" שאל ליאור והעיר אותי מהמחשבות.
"כן בטח" אמרתי וחייכתי חיוך מזויף.
"היום בלילה יש יציאה למועדון מתאים לך?" ליאור שאל.
"ואללה מתאים אחי" אמרתי.
המועדון ישכיח ממני לכמה שעות את הבעיות שלי.
ואז היה צלצול.
"והינה הבלאגן מתחיל" אני וליאור אמרנו ביחד.
הייתה לנו תוכנית מסודרת איך לעצבן את המורה.

נקודת מבט פאר
"פאר ליאור קומו יש לכם בית ספר" אמא צעקה לנו מהקומה השנייה.
קמתי בבוקר מיהרתי להגיע לחדר האמבטיה לפני ליאור ולהפתעתי זה לא כל כך הצליח לי.
"סורי אחותי איחרת" אמר ליאור וטרק לי את הדלת בפרצוף.
משהו פה היה מוזר ממתי ליאור קם בבוקר בלי בעיות? מה קורה פה?
טוב נו אז הייתי צריכה לחכות עד שאדון "ליאור" יסיים את הארגוני בוקר שלו.
אז ניצלתי את זמן ההמתנה להשלים שעות שינה.
"טוב פאר זה רק לחמש דקות" מילמלתי לעצמי ונשכבתי במיטה שלי ועיניי החלו להיסגר מעצמן.
התעוררתי מהשינה "הקצרה" שלי והסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה 7:55.
"ליאור!!!!!!" צעקתי ברחבי הבית.
"ליאור כבר הלך לבית הספר ואפרופו ללכת לבית הספר למה את עוד פה ועוד בפיג'מה?" שאלה אמא.
לא עניתי פשוט מיהרתי להספיק רק בנס אני אגיע לבית הספר עד השעה 8:15.
פתחתי את ארון הבגדים שלי ולבשתי את הבגד הראשון שהוצאתי אפילו לא שמתי לב מה אני לא לובשת.
קלעתי בשיערי צמה רופפת והעבתרי מלחיק מהיר על הפוניי.
ירדתי למטה ואכלתי בזריזות את ארוחת הבוקר
לקחתי את האוכל שלי ורצתי לאוטו של דימיטרי.
"ביי יום טוב" אמרתי לדימיטרי ורצתי ונכנסתי לשער בית הספר.
למזלי היו עוד ילדים בחצר הוצאתי את הפלאפון שלי מכיסי לראות מה השעה,השעה הייתה 8:14 יש עוד דקה!
הסתובבתי קצת בחצר בית הספר וראיתי את ליאור יושב במחששה עם מתן.
"חכה,חכה ליאור" מילמלתי והלכתי לכיון המסדרון של השכבה שלי.
ראיתי את המורה שלי מדברת במסדרון עם עוד מורה ניצלתי את המצב ונכנסתי לכיתה במהירות.
הנחתי את הדברים שלי על השולחן והתיישבתי כולי מתנשפת.
"הכל בסדר אחותי?" שאלה פריאל.
"סיפור ארוך.." אמרתי ואז המורה נכנסה לכיתה.
אז מי היה מאמין שאני פאר אלקיים שלוקח שעה וחצי לפחות להתארגן תצליח להתארגן תוך עשרים דקות ולא לאחר לבית ספר.
מי אמר שאין ניסים בעולם.
"בוקר טוב לכולם,אני מבקשת להוציא היסטוריה מתחילים ללמוד" אמרה המורה.
והינה עוד יום מתחיל בתוך הבית כלא הזה שנקרא בית ספר.