החיים על פי שיר-פרק 34(:

פרק 34:
"מה?! מורן הייתה חברה של גל?!" צעקתי
"שקט, הוא איפה שהוא בפארק." אמר עומר
"זה מה שחשוב עכשיו! אתה קולט מה הוא הסתיר מימני?"
"חשבתי שאתם לא ביחד" אמר
"שהיינו ביחד הוא אפילו לא סיפר לי על זה" אמרתי
"בגלל זה היא שונאת אותי כל כך.." הוספתי
"שונאת אותך? אפשר בכלל?" צחק ואני אחריו
"תתפלא" אמרתי
"את חמודה את יודעת?" חייך אלי
"כן" צחקתי
"ויש לך צחוק ממכר" חייך והתקרב אלי אוקי מה הוא עושה?
"עומר.. גל בפארק איפה שהוא" אמרתי
"שיהיה, אתם לא ביחד הרי" אמר ותוך שניה נישק אותי התנשקנו ואני זרמתי איתו, ידעתי בתוך תוכי שזאת טעות ואני יצטער על זה.
"עומר, אמא אמרה שתתקשר אליה" מישהו צעק התעלמנו מימנו והוא התקרב יותר ויותר ואז ראיתי שזה גל, יואו!!
"אמא אמרה שתתקשר אליה" אמר גל והסתובב ללכת
"שיט!" צעקתי וקפצתי מהספסל
הוא הלך מהר וניסיתי להספיק ללכת בקצב שלו.
"את יכולה להפסיק ללכת אחרי?"
"לא, נו חכה שניה" אמרתי
"אין לי למה לחכות.. הכל בסדר" חייך ונעצר במקומו
"אתה לא כועס?" שאלתי
"לא, אנחנו לא ביחד מותר לך" אמר
"אוקי" אמרתי בקול שקט
"שיר.. אני רוצה שתמשיכי ואל תתקעי עלי, את סתם תתבאסי באמת, היינו ביחד לא התאים נפרדנו.. אולי עומר מתאים לך" אמר אחרי כמה שניות של שקט
"לא.. גל אני אוהבת אותך, מה שקרה עכשיו זה בטעות אני נשבעת לך" אמרתי
"גם אנחנו היינו בטעות.. הכל בסדר" אמר
"אתה לא אוהב אותי יותר?" שאלתי לפני שהוא הלך
"אני אוהב מאוד.. פשוט שנינו יודעים שאנחנו לא יכולים להיות ביחד שיר"
"אל תגיד את זה"
"מצטער" אמר והסתובב
"פשוט תגיד שמורן מחכה לך" צעקתי והוא שוב נעצר במקום שלו
"מה מורן קשורה עכשיו?"
"הכל בגללה, בגללה אתה ואח שלך רבתם, בגללה אני ורון נפרדנו, בגללה.. אני ואתה לא ביחד עכשיו למרות שאני אוהבת אותך ואתה לא אותי! גל אל תתרץ לי תירוצים שזה לא הולך תגיד את האמת!!!" צעקתי
"זה ממש לא נכון!! מה היא קשורה אלי ולעומר?"
"מה היא קשורה? שכחת שהייתם ביחד שנה ונפרדתם בגלל עומר.. יפה" אמרתי
"מאיפה את יודעת?"
"זה מה שמשנה עכשיו?" צעקתי
"את עכשיו כועסת שלא ספרתי לך? כי לפי מה שזכור לי גם את לא מי יודע מה סיפרת לי דברים"
"דברים שלא הייתי אמורה לספר לך!! אתה כזה תינוק" צעקתי
"מה מה את רוצה מימני?! לשגע אותי? הצלחת להטריף אותי? הצלחת לגרום לי להתאהב בך? הצלחת. מה את עוד רוצה מה?!" צעק ותפס בידי בחוזקה
"עזוב אותי!!!" צעקתי עליו כל כך חזק ובעטתי בו בביצים והלכתי משם בריצה.
אני לא מאמינה שמיציאה קטנה לפארק זה מה שקרה!!!
חזרתי לספסל של עדן דור וחברים של דור.
"עדן אני הולכת הביתה טוב?"
"קרה משהו?" שאלה
"לא הכל בסדר.. אני פשוט עייפה" אמרתי
"חכי אני ילווה אותך" התפרץ יובל הזה
"בלי שטויות" אמר דור והעיף לו כאפה בעורף
"בסדר" צחק והתחלנו ללכת מהפארק.