החיים על פי עדן ***פרק 18 ***

הארוחת שישי שלנו התחילה ואכלנו את הדגים המרוקאים של אמא שלי.
את רוב הארוחה העברנו בדיבורים של חוויות שעברנו בשבוע הראשון שלנו בעיר.
כשנגמרה הארוחה סידרנו את השולחן ואני ועוז עלינו כל אחד לחדרו להתארגן ליציאה .
התקלחתי ולבשתי : http://www.polyvore.com/untitled_11/set?id=90287373
שמתי איילנר דק , רימיל ואודם ורדרד חלש.
הלכתי לחדר של עוז והתיישבתי על מיטתו ״ לאן אתה יוצא ?״ שאלתי אותו
״ סתם לשבת עם חברים , את ? ״ שאל בחזרה
״סתם לשבת עם חברים ״ אמרתי ושנינו חייכנו.
״לא שאלתי אותך מה שלום שי ? איך אתם ? ״ שאלתי אותו
״אנחנו מעולה, והיא בסדר גמור אנחנו נהנים ביחד ״ אמר לי בחיוך רחב
״מעולה אני כל כך שמחה בשבילך ״ אמרתי לו בחיוך רחב
״תודה אחותי ואת לבושה יפה ״ אמר לי וצחקנו שנינו
הלכתי לכיוון הדלת של חדרו ובאתי לצאת מהחדר והוא אמר בטון גבוה ״ ותורידי את המכנס קצת ״
ציחקקתי ויצאתי לחדרי .
׳ אני מחוץ לבית שלך צאי ׳ שלחה לי ליאת
׳אני יוצאת ׳ החזרתי לה וירדתי במדרגות.
ההורים שלי ישבו בסלון וראו טלוויזיה ״ביי אני יוצאת ״ אמרתי להורים שלי
״ביי תהני ״ אמרה לי אמא שלי
״לקחת פלאפון ? מפתח ? ״ שאל אותי אבא שלי
״כן אבא לקחתי ביי ״ אמרתי להם ויצאתי מהבית.
ראיתי את ליאת מחכה לי ליד השער של הבית שלי והלכתי לכיוונה ״ איפה כולן ?״
״כולם כבר בפארק ״ אמרה והתחלנו ללכת לכיוון הפארק שנמצא כמה רחובות מהבית שלי.
הגענו לפארק הגדול שמלא במגלשות ציבעוניות ,נדנדות וקרוסלות .
הלכנו לכיוון הקבוצה הגדולה שישבה בשתי ספסלים ליד המגלשות ועשו רעש מהדיבורים שלהם.
״היי כולם״ צעקה ליאת כדי להתגבר על הרעש העצום שעשו הילדים.
״היי ליאתוש״ אמרה שירה לליא ונתנה לה נשיקה קטנה בלחי ואז עברה אליי ״עדן אהובתי איזה כיף שחזרת ״ אמרה ונתנה לי חיבוק דוב.
צחקתי ואמרתי ״ אני מאוהבת בך שירה לא התשתנת ״ וכולם צחקו
״נו ליאת לא תכירי לנו אותה ״ אמר איזה ילד לליאת
״טובטוב אני יכיר לכם אותה , זאת עדן היא חדשה ישנה היא הייתה גרה פה פעם ואז היא עברה לחו״ל ועכשיו היא חזרה , אז תקבלו אותה יפה !! ״ אמרה בטון גבוה אך משועשע .
״טוב עדן תכירי זה שימי, ליאור, דן, אוראל, דניאל , נועה, מעיין , בתאל, ליאור, קורל, עדי , ואת כל השאר את מכירה חברות של פעם ״ אמרה לי ליאת והצביעה על כל ילד שהיא אמרה את שמו.
״היי כולם ״ אמרתי וצחקתי .
״אאוץ׳ עדן הכאבת לי ״ אמר לי ליאור
צחקתי ואמרתי לו ״ מה עשיתי ?״
״ החולצה שלך ״ אמר בשיעשוע והמשיך ״ את לא חושבת שאני מושלם ?״ אמר כנפגע.
״אממ….״ אמרתי וכולנו צחקנו.
ישבתי איתם כל הערב והכרתי את כולם ומאוד נהנתי .
היה לי שיחה וראיתי על הצג שרשום ׳עוז אחי המושלם ׳ [ רק לידע הוא כתב את זה ].
׳הלו ?׳ עניתי לשיחה וקמתי מהספסל בעודי מתרחקת מקבוצת הילדים הגדולה שהרעישה.
׳עדן איפה את ?׳ אמר לי עוז בקול חשדן.
׳אני יושבת באיזה פארק למה ?׳
׳עם מי את יושבת ? ׳
׳עם חברים ׳
׳מתי את חוזרת ? ׳ שאל והתחיל את החקירה שלו .
׳ לא יודעת עוז, איפה אתה בכלל ?׳
׳יושב עם חברים׳
׳ מתי אתה חוזר ?׳
׳ לא יודע עדן׳
׳ טוב ייאלה ביי׳ אמרתי לו
׳ ביי׳ הוא החזיר וניתקנו את השיחה.
חזרתי לכל הילדים וראיתי שחלקם הלכו ״כולם הלכו ?״ שאלתי את ליאת
״כן הרוב נשארנו רק אנחנו ״ אמרה לי וראיתי שנשארנו אני ליאת שירה דניאל וליאור.
לאחר חצי שעה של דיבורים וצחוקים התחלנו ללכת לחזור הביתה דניאל היה עם שירה וליאור הלך לצד ליאת והרגשתי בצד שאף אחד לא מעוניין בי ושלא מסתכלים עליי למרות שבמשך כל הערב דיברתי עם כל הילדים והם היו ממש נחמדים אליי , הרגשתי בצד ולמרות ששירה וליאת חברות טובות שלי הן דיברנו עם ליאור ודניאל וסוג של שכחו אותי .

נזכרתי בתקופה שהיינו במאימי , כשרק הגענו , בתחילת הלימודים שהרגשתי כול כל דחויה מכיוון שלא ידעתי איך לתקשר עם הילדים ידעתי רק אנגלית בסיסית נמוכה מאוד והיה לי קשה להשתלב , נזכרתי שהייתה קבוצה בבית ספר שגרמה לי להיות מנודה , הלכתי במסדרונות בית ספר לבד וישבתי בהפסקות …

לאחר כמה דק של הליכה ,שהייתי לבדי ודיברתי בהודעות עם עמית שהחל להיות חבר טוב של עוז ויצא איתו , הגעתי לביתי נפרדתי מליאת שירה דניאל וליאור ונכנסתי לביתי , עליתי במהירות לחדרי החלפתי לפיזמה ועליתי לישון מהורהרת ופגועה…