החיים על פי עדן ***פרק 14****

הסתכלתי על התמונה באייפון בעצבים, על התמונת פרופיל של הילדה שהגיבה לאלירן בתמונה שאני לא לרמה שלו, הסתכלתי עליה בעצבים קוראים לה זוהר אבו
יצאתי מהחדר בעצבים ופתחתי את הדלת של החדר של עוז , הוא היה במחשב
״עוז״ אמרתי בקול תוקפני ״ מי זאת לעזאזל זוהר אבו ?״ צעקתי והראתי לו את התמונה שלה
הוא הסתכל על התמונה ואמר ״ זאת ילדה מכיתה יא לא במקיף שלנו היא ידידה של אלירן למה ?״ עוז שאל אותי בתמימות
״לא ראית מה היא הגיבה בתמונה?תסתכל ותבין״ אמרתי לו בעצבנות ויצאתי מהחדר שלו, התקשרתי לא לירן ונכנסתי לחדר שלי והסתובבתי בחדר עד שהוא ענה
״הלו״ אלירן אמר
״ תקשיב אלירן תתחיל להרגיע את הפקצה הזאת זוהר אבו מי היא בכלל שהיא תרשום דבר כזה היא לא מכירה אותי בכלל ״ צעקתי על אלירן ועוז נכנס לחדרי וישב על המיטה שלי לידי
״תקשיבי עדן אני ממש מצטער אני לא יודע מה יש לה זאתי היא נדבקת אליי כל היום היא אובססיבית כלפיי ומציקה לי אני ידבר איתה״
״שמע זה לא אשמתי שהיא אובססית כלפיך אני לא אשמה בזה כולה הצטלמנו , פשוט תרגיע אותה כי אני לא מכירה אותה ותמחק את התגובה הזאת״
״מחקתי אותה כבר ואני ידבר איתה אל תדאגי״
״יופי, ביי״
״ביי״ אמרתי לו וניתקתי את השיחה בעצבים
״תקשיבי הילדה הזאת מטורפת, היא אובססיבית כלפיו הם היו חברים שבועיים ומאז היא לא עוזבת אותו ועברו כבר חודשיים״ עוז אמר לי
״ אבל איך אני אשמה זאת לא אשמתי למה לרשום דברים כאלה בכלל?״אמרתי לעוז בעודי נכנסת מתחת לשמיכה.
״אני לא יודע מה יש לה אבל אלירן ירגיע אותה אל תדאגי״ הרגיע אותי עוז
״ תודה עוז ״אמרתי לו וחיבקתי אותו חיבוק חזק והוא יצא מהחדר.
הפעלתי את הטלוויזיה וראיתי סרט רומנטי ולאחר חצי שעה נרדמתי כי הייתי עייפה מהבריכה.

קמתי לבוקר חדש נטול עצבים שמחה ומחויכת , יום חדש הגיע…
״שטפתי את הפנים וצחצחתי שיניים, לבשתי מכנס ג׳ינס בהיר קצת ,קצת נופל וקצת חיתול ,חולצה לבנה של ביתספר הכנסתי איתה לתוך המכנס ושמתי סנדליים ורודות.
ירדתי למטה עם התיק בצפר שלי השחור לצד שהקדמתי כתוב ניק בצבע לבן ויש לו שתי תאים.
עוז ישב בספה והיה באייפון הוא לבש חולצת ביתספר לבנה ג׳ינס ככה ונעלים שטוחות של בנים.
אמא הייתה במטבח והלכתי אליה ונתתי לה נשיקה בלחי.
׳אחי לוקח אותי לביתספר לאסוף אותך ?׳ שלחה לי ליאת, לאח שלה קוראים לירון והוא כיתה יב , הוא גבוה שזוף ושרירי עם עיניים שחורות ושיער שחור מיוחד.
׳בטח שכן שאני יפספס לראות את אחיך החתיך ???׳ שלחתי לה בחזרה וצחקתי בקול ועוז הסתכל עלי
׳חחחחחח יופי כי אנחנו בחוץ צאי׳ היא שלחה לי בחזרה
׳יוצאת מאמוש׳ כתבתי לה ואמרתי לעוז ולאמא ״אני הולכת עם ליאת לבית ספר ביי״ ויצאתי מהבית.
נכנסתי לאוטו המפואר של ליאת ( יש לה כסף זאתי ) ״היי״ אמרתי בחיוך גדול חושף שיניים לבנות.
״היי ״אמר לי לירון אח של ליאת והסתובב אליי״מה קורה?״ שאל אותי כשהוא מסתכל עליי ומחייך חיוך רחב
״ הכול טוב מה איתך ? ״ אמרתי לו מובכת קצת
״אני בסדר״ אמר והמשיך להסתכל בעיניים השחורות היפות
״מעולה״ אמרתי והמשכנו להסתכל אחת על השני לעוד שנייה ואז הורדתי את ראשי ממבוכה הוא הסתובב הסתכל על הכביש והתחיל לנסוע.
הגענו לביתספר ויצאנו מהאוטו, כולם הסתכלו על האוטו וחברים של לירון אח של ליאת באו להגיד לו שלום( כן הוא מקובל מאוד) , ״ביי״ לירון אח של ליאת אמר לי ולליאת ושתינו אמרנו לו ביחד ״ביי״
נכנסנו לשכבה ועוז אלירן ורון דיברו ביחד היה צלצול פתאום מישהו צעק לי ״היי עדן חכי שנייה״ הסתובבתי וראיתי שזה רון ראיתי שהוא אומר לעוז ולאלירן ביי כשהיה על פרצופיהם מבט לא מבין וראיתי שרון מתקרב אליי גילגלתי את העיניים המשכתי לכיתה ולא הקשבתי לאלירן שהוא צעק לי לעצור
״מה הוא רוצה עכשיו המציק הזה?״ אמרתי לליאת והמשכתי ללכת