החיים על פי נטלי – פרק 1 .

" את צוחקת עלי נכון "? שאלה אותי סטפני והנדדתי לשלילה , היא הרימה את ידיה ונשפה בבוז
" תגידי מה אני יכולה לעשות כבר ? רק בגללו "! אמרתי לה בזמן שאנחנו עומדים בקצה
המסדרון בזמן שאני מנסה להסביר לה שאני לא בורחת ממסע הקניות שלה אלא אני באמת נשארת
בריתוק הזה ! אוף החיים האלו כאלה מעצבנים !
" תגידי לי את האמת וזהו ! תגידי , סטפני אני משועממת לקנות איתך בגדים , בשביל מה צריך לשקר "?
שאלה סטפני ואחזה בקצוות שערה החום .
" אני לא מנסה לברוח " משכתי את המשפט " אני באמת בריתוק "! הגברתי את קולי " איזה קליטה
איטית יש לבן אדם "? שאלתי את עצמי בזמן שאני שמה את ידי על מותניי .
" אבל הבטחת לי "! היא עשתה פרצוף פגוע , מצמצתי בעיניי ונשפתי בבוז " סטפני ! אני יודעת שהבטחתי
את בגלל לאנדון נתקעתי בריתוק , אני מבטיחה שישר אחרי הריתוק נלך להקניות בסדר "? שאלתי
ומנסה לעלות חיוך על פנייה של סטפני "אוקיי" היא אמרה וחייכה חצי חיוך בזמן שאני קופצת במקום ואני
מנידה את ראשי לצדדים " מה אפשר לעשות עם הילדה הזאת "? שאלתי את עצמי מספר פעמים את השאלה הזאת בחיי !

" כיתת ריתוק נא להיות בשקט "! אמר המורה לריתוק , מר זרחי , גבוה , שמנמן , תלתים על הראש ,
עיניי נץ ומשקפיים , הוצאתי את המחברת שלי שבוא אני כותבת את משפטי השנאה שלי על לאנדון " שונאת
את החמור הזה בליבי "! כתבתי והעברתי דפים אחרונה וראיתי שכתבתי שמשפט זה לפחות עשרים פעמים ,
הנהנתי לכיוון המחברת ונסיתי לחשוב על משפט חדש שהעיפרון בפי " נטלי " משך לאנדון את שמי , טלשתי
דף מהמחברת ושרבתי שם משפט והגשתי ללאנדון , הפנים שלו התעוותו מיד לכעס , צחקתי , היה כתוב
שם " אני מכירה אותך ? אמא שלי לא מסכימה לי לדבר עם זרים "! ברגע שהוא קרא את זה , הוא קמט את
הדף וזרק על ראשי , לקחתי את הדף שהסתבך בשערי השחור " אוף אתה כזה קרצייה "! לחשתי לו , אני
לא צריכה להתסבך עם מר זרחי בזמן הקרוב , מספיק לי שבטעות העפתי עליו קלמר שהתעצבנתי על לאנדון " אני שונאת אותך "! אמרתי וניסתי להשאר עדישה .
" זה הדדי מאמי " הוא חייך ותקע מספר פעמים את העפרון שלו בגבי " דיי כבר יזבל "! צעקתי עליו לפחות כך שאולי מר זרחי לא ישמע אותי אבל התקווה בלבי לא עלתה " גברת לאנסון יש לך משהו להסביר לכיתה "? הוא שאל את השאלה שתמיד שואל ילדים שלא מקשיבים לו " כן , אני רוצה להסביר לכיתה למה בן אדם יכול להיות דומה גם לפודל וגם לכיבשה " ברגע שאמרתי את המשפט הזה ראיתי את הפנים של מר זרחי האדימו " גברת לאנסון למשרד המנהל מיד "! הוא צרח ככה שאני חושבת שנהפכתי לחרשת .

" גברת לאנסון אפשר לדעת למה את ממשיכה לפגוע ברגשותיו של מר זרחי ? האם הוא עשה לך דבר כולשהו "? שאלה המנהלת שלנו לורן , שער קצר אדום , עיניי דבש , רזה ונמוכה " למה מכול התלמידים הוא תמיד פונה אלי "? שאלתי שאני יושבת על הכיסא המתנדנד במשרדה , רגל על רגל ובוהה בתקרה , היא יותר מעניינת מלורן " עוד פעם אחת את נמצאת במשרדי השבוע את משועת זה ברור גברת לאנסון "? היא שאלה ברצינות והנהנתי כדי לא להסתכל בעיניי האימה שלה " את משוחררת " היא אמרה והצביעה לי על כיוון הדלת " סוף סוף " סננתי בין שיניי והרמתי את התיק מהרצפה והתקדמתי קלות לכיוון הדלת , כאשר לורן מארגנת מסמכים על שולחנה וראיתי מסמך שהיו כתובות שם באותיות גדולות " נטלי לאנסון " ברגע שעיניי ירדו לשורה מספר שתיים לורן העבירה את הדף שהיה הפוך עם הכתוב כלפיי מטה " רצית משהו גברת לאנסון "? העירה לי לורן והעירה אותי ממחשבות " לא המנהלת " אמרתי ופתחתי את הדלת .

" מה היה רשום שם "? שאלה סטפני בזמן שהלכנו לביתי אחרי מסע הקניות שהיה מאוד משעמם כול הזמן לשמעו את אותו משפט " איך זה עלי "? היא שאלה ותמיד הנהנתי ומלמלתי " יפה " , " מדהים " וכול כמה מילות תואר שחשבתי עליהם באותו זמן וגם על מילת התואר " מוזר " צחקתי בפנים כך שסטפני לא תשאל על מה אני צוחקת " אני לא יודעת , אמרתי לך כבר שלא הספקתי לקרוא " אמרתי
" כנראה עוד כמה דקות ליאו התקשר וישאל משהו בקשר לזה " הוספתי באותו רגע שמעתי את צלצול הפלאפון שלי , הוצאתי אותו והסתכלתי על הצג היה כתוב " ליאו " חייכתי ועניתי " הלו "? שאלתי ואז שמעתי את הקול של ליאו מאחורי הקו " נטלי , את איך "? הוא שאל ונשמע מודאג .
" אני בסדר למה קרה משהו "? שאלתי אפילו שידעתי למה הוא מתכוון לא רציתי להשמע שאני יודעת שהוא
אמור להתקשר אלי .
" את מודאגת בקשר למסמך במשרד המנהלת " הוא אמר והשתעל .
" את בסדר "? שאלתי והרחקתי את הפלאפון מפי " סטפני ספרת למשהו "? שאלתי בזמן שאני מכסה את הפלאפון בידי .
" מאיפה אתה יודע את זה "? שאלתי והזזתי את ידי מהפלאפון .
" מקורות מידע " הוא צחק ונשפתי בבוז " תוכל יום אחד לספר לי מה הם "? שאלתי עם חיוך .
" לא "! הוא צחק ונתקתי לו בפרצוף , שנפתי בבוז והוצאתי את המפתח של הבית מהתיק , הכנסתי את
המפתח והדלת נפתחה " את חייבת לעזור לי עם עבודה בהגשה " אמרתי , אולי יש לסטפני קליטה איטית אבל הילדה הזאת חכמה " אוקיי " היא אמרה והסתובבתי לכיוון הסלון
" תודה , דור ? מה אתה עושה פה "?