החיים על פי הילה- פרק 3

תודה ל-2 קוראות מדהימות – שנינוש ו- ~חיימוש~
_____________________________________________________________________
נקודת מבט דניאל:
פתחתי את הדלת, היא ישר שמה את הסווצ'רט.
"את לא צריכה לשים את הסווצ'רט, אני יודע מי את וגם את יודעת טוב מאוד מי אני," אמרתי, היא הורידה לאט לאט את הסווצ'רט והסתכלה עליי במבט מופתע.
"אני לא רוצה לראות אותך אפילו." אמרה וזזה לאחור "אתה בגדת בי" הוסיפה והתיישבה על המיטה.
"אני לא." אמרתי והתיישבתי לידה על המיטה, היא דחפה אותי וקמה.
"אני ראיתי אותך מנשק בחורה אחרת מול הפרצוף שלי ואתה עוד מעז להגיד שלא בגדת בי? אין לך כבוד?" אמרה וסטרה לי.
"לא נתת לי להסביר, תקשיבי לי," אמרתי.
" לא, לא ולא, אתה תקשיב לי!" אמרה, שמתי לה יד על הפה.
"עכשיו מי מקשיב למי?!" אמרתי, לפני שהספקתי להתחיל לדבר היא בעטה בי, נפלתי אחורה. היא באה לצאת אבל אז אמרתי לה "את לא יודעת הכל הילה, את לא יודעת כלום!" היא הסתובבה והסתכלה עליי במבט מופתע, התחלתי לספר לה…

נקודת מבט הילה:
" וואו…." אמרתי, הייתי מופתעת כל כך. זו הייתה שמחה מהולה בעצב, מצד אחד שמחתי שהוא לא התכוון לעשות את זה והוא עשה את זה כי הוא אוהב אותי ודואג לי, אבל הייתי עצובה כי הוא לא עצר את כל זה שהוא עוד היה יכול, אם לא הייתי באה לפה, הוא עדיין היה מספר לי?
" תצא מפה עכשיו, אני לא רוצה לראות אותך, אני לא אוהבת אותך." שיקרתי, אני לא רוצה להיפגע שוב, דחפתי אותו החוצה אל עבר הדלת, איך שבאתי לסגור הוא פתח שוב את הדלת.
"תסתכלי לי בעיניים ותגידי לי שאת לא אוהבת אותי," אמר, הסתכלתי עליו, הדמעות עמדו לי בעיניים,
"אני לא אוהבת אותך," אמרתי והסתכלתי עליו, שילך כבר. ואז… פתאום הוא נישק אותי.
"ועכשיו?" הוא שאל. לא ידעתי מה להגיד לו….