החיים – מציאות או דמיון ?!

פרק א'
מיכל ישבה לבדה בשולחן הפינתי שברחבת הדיוטי פרי בלוד ולגמה לאיטה מכוס הקפוצינו שלפניה. מור בתה הגדולה בת 5 התרוצצה עם הבובה בזרועותיה בין הסובבים בדיוטי, ואחיה הקטן כבן שנה ישן בשלווה בסל קל ליד רגלי אמו. מיכל הייתה בדרכה לארה"ב לפגוש את בעלה משה שנמצא כבר למעלה משבועיים מתארגן ומארגן את הדירה לקבלת מיכל והילדים. במקביל החל משה את עבודתו בחברת היי טק בעמק הסיליקון שהתלהבה מ"רעיון" יצור הפרויקט שהחל בו בחברת הסטרטאפ הישראלית , והאמריקאים החליטו שכדאי להם להשקיע בפרויקט והזמינו אותו לעבוד ולפתח אצלם את רעיונותיו.
הפרידה מהארץ לחו"ל התקבלה לאחר התלבטויות רבות. אך הרצון "לא לפספס, ולא להחמיץ הזדמנות" גבר על השיקולים האחרים. אומנם בארץ הם גרו בדירה צנועה שרכשו בעזרת ההורים ומצבם הכלכלי היה כמעמד הביניים הנמוך אך בסתר ליבם קיוו שמזלם ישתפר בעתיד. "תמיד יהיה לנו לאן לחזור" קו מחשבה זה הינחה אותם בדרכם.
הפרידה מחבריהם ובני המשפחה הייתה קשה. במיוחד למיכל שהייתה קשורה מאוד להוריה , למשפחתה ולחברים. משה שהיה יותר סגור ממנה ידע שיוכל להשתלב בכל מקום בתנאי שיוכל להתרכז בעבודתו ואכן בשבועים האחרונים התמקדה מיכל באריזה אחרונה ובפרידה מכולם. "אני מקווה שהניתוק יהיה קצר כ – 3 שנים" ,שבה והרגיעה את עצמה יותר מאשר את סביבתה.
הסיבה העיקרית לחוסר התלהבותה לנסוע הייתה יחסיה עם חיים בעלה של אחותה שאיתו הייתה מיודדת ומקורבת מאוד והם דיברו המון בטלפון ובפגישות והיא אהבה להתייעץ איתו ולשמוע דעותיו. מצד אחד פחדה שהעניין שהם מגלים זה בזו יתגלה ואז כולם עלולים להיפגע , מאידך המרחק הוא המרפא הטוב ביותר לכולם, והיא ידעה שהנפגעים העיקריים מנסיעתם יהיו חיים והיא.
"נוסעי טיסה 001 לניו יורק מתבקשים לגשת לשער 23 " הודיעה דיילת חיננית במערכת הכריזה, מיכל התבוננה בשעונה יש עוד 45 דקות עד לטיסה ולגמה במהירות את ספל הקפה, קראה למור אספה את הסל קל עם גילי והחלה בדרכה למטוס.
"נא להדק חגורות" אמרה הדיילת ועברה בין הנוסעים לבדוק שאכן כולם קשורים. מור התמקמה ליד החלון ומיכל וגידי ישבו לצידה. ההמראה עברה בשלווה תוך כדי קריאות התפעלות של מור כשראתה את הקרקע מתרחקת והם טסו מעל הים.מיכל הוציאה מהתיק את הספר שלקחה עימה והחלה לקרוא אך מחשבותיה נדדו למקום אחר. לאירע שחוותה לפני שש שנים בגליל.
לפני שש שנים נסעו היא , אחותה , הבעלים והילדים לחופשת צימרים בגליל. הצימר, הבריכה, האוכל והטיולים היו נהדרים ויצרו אווירת כיף ופעילויות במקום. חיים עבד במפעל גדול כמנהל כוח אדם שהיו לו שלוחות ברחבי הארץ. ביום חמישי סיכם עם אחד המנהלים שיבוא לביקור במשרדו לדון בענינים שוטפים, מיכל ראתה בזאת הזדמנות לבקר קולגה מהצפון ולהחליף תוכניות עבודה ולכן הצטרפה לחיים לנסיעה ונדברו לחזור לפנות ערב לפעילות האכלת חיות בר שהתקיימה באזור הצימר על ידי החברה להגנת הטבע. כבר בנסיעתם לנהריה היה מין מתח בלתי מוסבר באוויר ביניהם, מיכל בהתה בהערצה לסיפורי חיים,והוא מצידו הרגיש חופשי איתה. אט אט החלה בירכה נוגעת בברכו ושניהם התעלמו במכוון מהנגיעה והמשיכו בפטפותם.לאחר מספר קלומטרים אחז חיים בידה ולהפתעתו היא נענתה ברצון ובחיוך. חיים עצר את מכוניתו בשולי הכביש ואמר למיכל "כל כך כיף לנסוע איתך , אני מרגיש משוחרר ממש חבר שלך וכיף לי" מיכל מצידה נתנה לו נשיקה בלחי להסכמה. הם המשיכו בנסיעתם ובשיחתם וסיכמו ביניהם כאנשים מבוגרים שאף אחד מהם לא יפגע בבן זוגו ולא משנה מה תהיה הסיטואציה והם ימשיכו לשמור על קשר אפלטוני ביניהם מבלי לערב ולהוציא עינים לבני הזוג. חיים הוריד את מיכל בבית חברתה ונסע לעיסוקיו. הם נדברו להיפגש בשעה 16:00 .
בדרכם חזרה הרגישו משוחררים יותר וצחקו אחד עם השניה ופלירטטו עד שהגיעו לצימר. המשפחות עזבו את המקום כרבע שעה לפני הגעתם , הם החנו את רכבם ובמהרה הלכו יד ביד לכיוון נקודת האכלה. התמונה הייתה מקסימה כולם ישבו בשקט וחיות הבר שועלים ותנים התקרבו לנקודה ואכלו מן הבשר ממרחק 5 מ' מהצופים שצילמו בלי הרף את החוויה. מיכל עמדה קרוב לחיים לחצה את ידו ונצמדה אליו, בעלה משה והילדה ישבו בשורה ראשונה מתבוננים במחזה היפה שלעיניהם. הדרך חזרה לצימר נעשתה תוך כדי החלפת חוויות על האירוע שחוו זה עתה, מיכל הלכה בין משה ל מור אך עיניה היו נשואות לחיים שמצידו חש באותה הרגשה.
הלילה עבר בשלווה, ולמחרת כשהיו בבריכה השתעשו כולם אחד עם השני, שיחקו בכדור וב"צלילות" כאשר חיים ומיכל נהנים להתחכך אחד בשניה ולגעת מידי פעם כבדרך אגב במקומות אינטיימים מתחת למים.מיכל וחיים לא יכלו להפסיק לחשוב זו על זה ועל החוויה שעברו יחדיו מעניין ששניהם רצו להמשיך ולשמור את החיבה ביניהם בסוד ולא ראו צורך לשתף אף אחד בסודם מעין "מים גנובים ימתקו". עתיד יחסיהם לא התפתח ליותר מ"הזיות ומחשבות שלא בטוח שאכן יתקימו. היה זה לילם האחרון בצימר וכאשר נרדמו הילדים הלכו חיים משה ומיכל לבלות בחדר האוכל הקטן שבו הופיעה זמרת ששיתפה את האורחים בשירה. צילה אשתו של חיים נרדמה בצימר על הספה ונתנה את ברכת הדרך. משה היה עייף וביקש לחזור לחדרו ולישון ואמר למיכל שתגיע לישון בסיום ההופעה.וכך נשארו מיכל וחיים לבדם שרים ביחד עם הזמרת משירי ארץ ישראל.
בתום ההופעה החלו האנשים להתפזר לחדרים ומיכל וחיים הלכו לאט לכיוון הצימרים תוך צעידה נתנה מיכל יד לחיים ושניהם הרגישו את מחזור הדם והדופק עובד שעות נוספות. צעדיהם התרחקו מהאנשים לכיוון החשכה ושם מאחורי קיר נצמדו אחד לשניה בחוזקה , התנשקו ונאנחו בלהט בלתי נכבש כאשר מיכל מחבקת ומתחככת בחיים והוא נצמד ודוחף את ידיו מתחת לבגדיה ומרגיש את חום שדייה בכף ידו. לפתע פותחת מיכל את כפתור מכנסיו והם נושרים מטה, והיא לוחשת באוזנו "היכנס לתוכי" חיים המופתע והחרמן הוריד את מכנסיה ובלהט חדר לגופה תוך השמעת גניחות וקולות הדדיים. לאחר שנרגעו מעט סידרו את בגדיהם נתנו נשיקה עזה זו לזה ונפרדו בהרגשת פורקן ושחרור נעימים איש למיטת בן זוגו.

חיים היה צעיר נמרץ כבן 35 שגדל בהתישבות העובדת , היה בתנועת נוער , קיבל חינוך ציוני בעל ערכים, אהב לטייל ברחבי הארץ והביע כבוד והערכה לזולת. עם כניסתו לשרות קבע הכיר את אשתו לעתיד שהייתה חיילת וכמו רבים מבני גילם בארץ התחתן עימה על מנת לתת ליחסים ביניהם "גושפנקה רשמית".
חיים היה נאמן לאשתו ואהב לשהות בחברתה כמה שיותר והיא מנגד העניקה לו חום ואהבה בלתי פוסקים כך, שהייתה ביניהם הרמוניה מושלמת ללא פזילות לצדדים. על מעשי הבגידות, הגירושים אהב חיים לקרוא רק בצהובונים וכל פעם שקרא היה מאושר על חייו הזוגיים. צילה אשתו שקיבלה חינוך דומה הייתה ילדה טובה וממושמעת שאהבה לתת מעצמה לזולת מעל ומעבר ובמיוחד נהנתה מלימודי ה"חיים הטובים" שהעניק לה חיים. היא כל כך הרגישה מושלמת מחווית הסקס עם חיים שלא עלה בדעתה לחפש במקומות אחרים או לשתף אחרים בחויותיה. ערכי הנאמנות לבן הזוג ושמירה על כבודו היו נר לרגליהם גם בחינוך ילדיהם. לכן אין פלא שכל המכירים אותם וחבריהם כינו אותם "רומיאו ויוליה".

חיים כמנהל כוח אדם במפעל גדול עמד בפיתויים לא קלים מצד עובדות חדשות וותיקות שניסו בשיטות שונות להתקרב אליו אך, מעולם לא הרגיש צורך לפלרטט עם אחת מהן או לרמוז רמיזות שונות. לכן, כך לפחות הרגיש, שמעמדו מתחזק והוא ראוי להיות מושא הערצה של אחרים. צילה אשתו סבלה קצת מקירבתו לנשים מסטטוסים שונים כמו רווקות, גרושות, פרודות או נשואות אך למרות קנאתה סמכה על בעלה , מה עוד שבכל ערב היה שב הביתה בשעה סבירה ועזר לה המון בטיפול בילדים כולל יציאות ובילויים משותפים. גם החינוך הדומה של אמון והערכה על בני אדם חיזק את הקשר ביניהם.
פעם אחת בחיי נשואיו שכב חיים עם אשה זרה, היה זה במשלחת של עובדי המפעל שנסעו לסיור לימודים בגרמניה ובאחד הלילות הלך חיים ל"בית" ושכב עם אחת מדיירותיו כדי להרגיש מה זה לשכב עם גרמניה עם כל הקונוטציה שבעניין. אבל הוא לא סיפר זאת לאיש ואפילו לא לאשתו שביניהם לא היו כלל סודות.
מיכל הייתה צעירה מחיים ב -8 שנים. בחורה רזה , נאה, בעלת חזה בינוני וזקוף, צנועה, החלטית וחמודה. גם היא קיבלה חינוך דומה, אך נסיון החיים שצברה בעיר מגוריה היו יותר חופשיים מה עוד שאחיה ואחותה הבוגרים ממנה היו מקור השראה לא מבוטל לתפיסתה על מהות החיים. היא הכירה את משה בלימודיה בסמינר למורות. משה שהיה סטודנט לקבלת הדוקטורט עבד בחברת סטרטאפ קטנה שהוקמה על ידי חברו והוא השתלב בצוות העובדים במחלקת הפיתוח ועשה חייל בעבודתו. מיכל סיימה תואר ראשון במינהל באוניברסיטה ולמדה בסמינר לקבלת תעודת הוראה על מנת לפתח את רעיונותיה בבתי הספר.את משה הכירה במסיבה אצל חברים והזוגיות פרחה ביניהם אט אט. משה היה סבלני מאוד ונתן לה לפתח את דרכה בעוד הוא עוסק בתחום עיסוקו.יחסיהם היו טובים ומיכל הייתה נאמנה למשה ועזרה לו בכל השטחים ולא מעט פעמים לא ביקשה את עזרתו על מנת לא להפריע בעבודתו . משה העריך מאוד את מיכל אהב אותה ללא הפסקה ולעיתים בצורה מוגזמת וחייהם התנהלו על מי מנוחות שכל אחד מהם מנסה לקדם את עצמו בפרויקטים שעליהם עבד.
חיי המין שלהם היו טובים ורגילים כל אחד מהם הגיע לסיפוקו וחזר לעיסוקיו, הסקס לא תפס אצלם חלק מרכזי בחייהם, למרות ה"נסיון" שצברה מיכל בימי רווקותה הסתגלה בנאמנות לאהבה שהעניק לה משה.בכל שנות נשואיה היא לא חשבה על פלירט או בגידה במשה, גם לא חיפשה תחליף טוב יותר, החינוך שקיבלה מהוריה היו נאמנות ומסירות לבן הזוג וגם עם יש קושי בחיי הנשואים לדעת לפתור את זה ביחד, או כמו שאמר אביה "לא לקרוע את החבל כל כך מהר". החיים השלווים והשגרתיים היו לשביעות רצונה מה עוד שמהר מאוד, מיד עם סיום לימודיה וקבלת התואר נכנסה להריון עם מור.
זהו פרק א' בסיפור אשמח לשמוע הערות ותגובות לפני פירסום המשכו.

פרק ב

חיים וצילה , משה ומיכל הרגישו קרובים זה לזה בעיקר מיכל הרגישה קרובה לאחותה הבוגרת שבכל הזדמנות ציינה כמה היא מאושרת בנשואיה וטוב לה עם חיים והילדים. מטבע הדברים היו מבקרים אחד אצל השניה והיא אהבה לבוא לבקר אצל אחותה מאחר והיה לאחותה בית גדול עם חצר נאה והילדים הרגישו חופשיים להסתובב בשכונה גם ללא השגחת ההורים. וכך מידי חופש בבית הספר היו באים לבקר לכמה ימים וצילה כמובן שמחה לארח אותם בביתה.
החוויה שעברו בחופשה המשותפת בגליל היוותה עבור חיים ומיכל משהו חדש, משהו שלא התנסו בו בעבר ומשהו מפתיע שגרם לשניהם להתלבט בסוגיה האם להמשיך?!, האם לגלות ?!, כיצד קרה הדבר ?! , מה יהיה אם יתגלה ?! , מה יקרה אם תהיה התאהבות עד גירושים ונישואים ביניהם ?!, כיצד תקבל זאת סביבתם הקרובה והרחוקה ?!, מה עם הילדים ?! ומה עם עתידם.
שאלות אלו הסתובבו בביטנם במשך מספר ימים ובשיחת טלפון ממשרדו שאל חיים את מיכל האם יש לה תשובות לשאלות ומה היא חושבת על המקרה. תשובתה הפתיעה גם אותו.
"אני נהניתי מאוד בחברתך כמו תמיד, מימוש התפרצות הרגשות שלי כלפיך היו כתוצאה מהצטברות רגשות בתוכי זמן רב, שהעלה את רגשותיי למדרגה גבוהה ביותר והחוויה מלווה אותי בכל רגע וגורמת לי לגעגועים לחוויה נוספת".
חיים ההמום הסמיק מהמחמאות שקיבל ובשקט שאל "מה יהיה אם זה יתגלה",?!
מיכל השיבה: " כל עוד נשאר הדבר בין שנינו ולא יגרר להתאהבות אלא יישאר כסטוץ נעים לשנינו שישלים את חיי הזוגיות שלנו ,זה מצב אידיאלי, ובאם נדע לחזור לבני זוגנו ולהמשיך בשיגרת החיים יהיה טוב לכולם. לדעתי הדבר החשוב ביותר הוא לא לקרוע את המשפחה על ידי גירושים".
חיים ניסה לשמור על שלוות רוחו ומאוד רצה לומר לה שגם הוא עבר חוויה בלתי רגילה , גם אצלו זו הייתה הפעם הראשונה, גם הוא הופתע מהקשר הרגשי העז שפעם בתוכו עם כל נגיעה שלהם אחד בשניה ושגם הוא מצפה בקוצר רוח למפגש הבא שבוודאי יגרום לשניהם הפתעות נוספות. אך במקום לומר לה את זה הוא לחש לשפורפרת
"אני כל כך מתרגש ממה שאמרת, חושב בדיוק כמוך ומצפה למפגשים הבאים , אך יש לתכננם בזהירות ולזכור תמיד כי זו תאוות בשרים בלתי נשלטת ואנחנו מצפים שלא תפגע בשום אופן בבני זוגנו אלא תהיה התעלות של שנינו". בנשיקה מצלצלת נפרדו אחד מהשניה עד למפגש הבא.
חיים היה המום מהשיחה הזו, הוא לא תיכנן שהדברים יגיעו למצב זה גם בחלומותיו הפרועים ביותר. מצד אחד פחד וחשש מהתפתחויות בלתי צפויות ובלתי מתוכננות וההשלכות שיבואו בעקבותיהם, ומצד שני החמיא לו שבחורה צעירה כל כך נמשכת להיות בחברתו ומוכנה להתמסר אליו והוא אליה. הראשוניות שבמעשה היא של שניהם ללא ניסיון בגידה קודם, והאתגר שיצפה להם בעתיד משכו אותו כמגנט ובליבו החליט שיירתם להרפתקאה זו וישתדל להינות ולהפיק את המיטב, כמו שאמרו מנוסים ממנו "הזדמנות מקרית ובלתי צפויה, מצליחה תמיד". אבל מצד שני באם המפגשים יתהדקו הם יצטרכו לכוון את צעדיהם בחוכמה שלא יתגלו , והעידוד שקיבל ממיכל הייתה שההרפתקאה לא תיפגע ואולי אף תועיל למערכת היחסים עם בני זוגם.
שבוע חלף משיחתם האחרונה, והחיים חזרו למסלולם הרגיל. חיים הרגיש משיכה חזקה לצילה אשתו והסקס ביניהם שהיה נעים הפך לדעתו למלהיב יותר ,במיוחד מצידו וצילה כמובן נהנתה ולא הבינה למה. האם הסטוץ הפתאומי והשיחה הגלויה שניהלו הייתה הגורם לכך? או משהו אחר, לעתיד פתרונים. שיחות הטלפון ביניהם הפכו למעשה יומיומי וקירבו בין מיכל לחיים.בשיחה האחרונה שניהלו אמר חיים כי הוא נוסע לביקור במפעל הנמצא קרוב למקום מגוריה והיה מעוניין שיפגשו. מיכל אמרה לו שנוח לה ביום שני בשעות הצהרים ואז הילדה תהיה בגן והם יוכלו לדבר בשקט כ 3 שעות.
חיים הגיע לשכונת מגוריה של מיכל בסביבות 12 בצהרים, והחנה את רכבו מעט רחוק מדירתה כאמצעי בטיחות. הוא דפק בדלת הבית שנפתחה במהירות על ידי מיכל ושניהם התחבקו והריעפו נשיקות אחד על השניה."את לבד? שאל חיים, "כן" ענתה מיכל והציעה לו כוס קפה עם וופלות. הם ישבו בסלון ביתה של מיכל ודיברו על עיניני המשפחות ותוך כדי שיחה התקרבו זה לזו וידיהם ריחפו בחמימות זה על גופה של זו.
"אין סיכוי שמישהו יפתיע אותנו"? שאל חיים "לא" ענתה מיכל והלכה לסגור מעט את התריס שממול שהשכנים לא יוכלו להציץ פנימה. "משה לא מטלפן אם זה לא דחוף ותמיד מודיע כ-30 דק' לפני הגעתו הביתה."מיכל התיישבה לידו והוא חיבק את כתפיה קירב את שפתותיו לשפתותיה ונישקו בחוזקה אחד את השניה וחיים מזמן לא חווה "יניקה"כזו ,דבר שהגביר את האדרנלין בדמו.תוך כדי חיבוקים הלכו שניהם לחדר השינה של מיכל ונפלו על המיטה תוך התגפפות חזקה. חיים החל להוריד למיכל את חולצתה והיא הורידה את בגדיו במיומנות ומהירות שהפתיעה אותו . ההתעלסות במיטה הייתה חזקה כל כך שנתנה לשניהם הרגשה אלוהית וריחוף אדיר שלא פסק לרגע אלא המשיך עוד ועוד בתנוחות שונות ובהנאה עילאית בלתי נגמרת ובלתי מובנת לשניהם. לאחר זמן כשנחו סוף סוף מחובקים ומתנשפים אמרה מיכל "זו הייתה חוויה שלא היכרתי ולא חלמתי שאפשר להגיע אליה" חיים הנהן בראשו להסכמה ולא יכל להוציא הגה מפיו.

הם נכנסו למקלחת שהייתה אמבטיה קטנה עם טוש והחלו לשטוף את גופם ולסבן בהנאה זה את גופה של זו ולחפוף ראש אחד לשניה . חיים נזכר בסיטואציה דומה כשהיה סטודנט וירד לגור בבית חבר באילת פגש ידיד עם שתי בחורות שבאו ללון אצלו בדירה וגם שם התקלחו ארבעתם יחד אבל…. "יחי ההבדל הקטן". מיכל אמרה לחיים "בא לך לעשות סקס במקלחת" ? וחיים אמר "בפעם הבאה, אני צריך לחזור למשרד, ואת צריכה לקחת את מור מהגן, בואי נשאיר משהו לפעם הבאה וניפרד בטעם של עוד".
מיכל, הלכה לקחת את מור מהגן, ובדרך הרהרה על החוויה שעברה עם חיים . אין ספק שזו הייתה לי הרפתקאה מגניבה וחוויה יחודית מלווה בתענוג שלא חשתי מעולם. איך עלי להגיב כשאפגוש את משה? איך אגיב לשיחות עם אחותי במיוחד כשנדבר פנים אל פנים? איפה המוסריות שחונכתי לפיה? האם זו נקראת בגידה? ,למרות שאני אוהבת את משה ולא חושבת להיפרד ממנו? איך ארגיש במיטה עם משה כאשר נתעלס או נקיים יחסי מין? האם אנסה להשוות? האם אהנה? איך אוכל לפצות את משה ? והעיקר האם להמשיך בפגישות הסודיות או לעצור כעת את כדור השלג ולמנוע אסונות בעתיד?.
מור חיכתה למיכל בשער הגן ורצה לקראתה בחיבוק גדול. מיכל חיבקה את מור הרימה אותה על הידים וביחד הלכו לביתם תוך שירת השיר שלמדה מור בגן. בבית כשמור שכבה לנוח הרגישה מיכל צורך להתקשר למשה ולדבר איתו. הם דיברו מספר דקות כי משה היה עסוק והוא לא אהב שמתקשרים אליו בזמן העבודה . כשניתקה את השיחה שבו ההרהורים לעלות במוחה אך היא הסיטה את מחשבותיה ואמרה בליבה "השמים לא נפלו , עולם כמנהגו נוהג, אין שינוי בדפוסי התנהגותי,והרגשתי …מעולה אז למה שלא נמשיך". בלי כל מחשבה ובאופן אינסטקטיבי הרימה טלפון לחיים שהיה בנסיעה למשרדו ואמרה לו "למרות הכיף שהיה לי ולך צריך לחשוב שוב על המשך דרכינו, סטוץ זמני כזה היה מעולה אבל בכל זאת יש מעט יסורי מצפון, מה דעתך?
"אני חושב שיש הרבה צדק בהערתך, צריך לעכל את המצב, לראות איך נעבור את הלילה ואת המפגש עם בני הזוג ומחר נתעורר רגועים ומפוכחים יותר ויש לנו זמן להחליט הרי אף אחד לא בורח מהארץ ואף אחד לא רודף אחרינו" דברי חיים הרגיעו אותה מעט. וחיים המשיך"תדעי לך שזו הייתה גם הפעם הראשונה שלי לאחר החתונה שקיימתי יחסים עם מישהי אחרת, ולא עם אשתי אבל מעולם לא הרגשתי שחרור, תשוקה,רצון והנאה כפי שקרה לי היום, רגליי רועדות עד עכשיו כשאני נזכר בחוויה זו. באם נמשיך אני כבר לא יודע מה צופן העתיד כי גם השמים הם לא גבול". מיכל הרגישה חום נעים עובר בכל גופה מהמחמאות שקיבלה והאמת , חיים ביטא היטב גם את הרגשתה.

ארוחת הערב של חיים אשתו והילדים התנהלה כבכל ערב. המשפחה נוהגת לשבת ולאכול ביחד ולסכם את חוויות היום. לעלות בעיות ולנסות לפתור. חיים וצילה הקפידו לקיים את הארוחה מידי ערב אך כעת שהילדים היו יותר בוגרים לא תמיד יכלו כולם להיות נוכחים בכל ערב. הגדולה כבר הלכה לתנועה והשני רץ לחברים וכך הלאה אבל כולם השתדלו לאכול ביחד ובמיוחד ביום ששי שאז צילה הייתה מדליקה נרות וחיים היה מקדש על היין. היום, ישבה כל המשפחה סביב השולחן והאווירה היתה טובה ונעימה הציונים הטובים שקיבלו הילדים, ה"גול" היפה שהבקיע הבן, חוויות מבית הספר, התאהבות ראשונה של הבת הגדולה, ועוד עניני דיומא. הטלויזיה דלקה וברקע נשמעו קולות הרקע של החדשות.חיים הרהר האם מישהו רואה משהו שונה אצלי? האם התנהגותי שונה? מעניין איך תגיב צילה במיטה , והאם אוכל לספקה גם היום , לאחר החוויה? לעתיד פתרונים.
צילה וחיים נכנסו למיטה לאחר שהילדים נרדמו , צילה לא העירה לו דבר כלומר התנהגותו הייתה רגילה אך הוא הרגיש צורך עז לפצותה ולאהוב אותה. לכן החל ללטפה ולמזמזה והרגיש שיש לו כוח ותשוקה בלתי מוסברים גם צילה הרגישה תשוקה ורצון להתכרבל ולהתפנק במחיצתו. סיבוב האהבה נגמר באורגזמה חזקה שחוו כמו בכל פעם שקיימו יחסים וגם חיים התפלא כיצד הצליח להינות לאחר היום שעבר אך בסיום הוא נפל שדוד לתוך שינה חזקה והרגיש כסמרטוט סחוט.
בשעות הצהרים צילצל הטלפון במשרדו של חיים ועל הקו הייתה מיכל ששאלה בקול שקט האם חשב על המשך היחסים ביניהם ?. חיים אמר לה שהרגשתו טובה ואף למעלה מכך וגם אשתו נהנתה ממנו בלילה והשמים לא נפלו והעולם כמנהגו נוהג. מיכל סיפרה לו שאתמול חששה מסימנים שאולי נשארו אצלה, או מפליטת פה שתצא ממנה במהלך פגישתם בערב אך גם אצלם הכל עבר בסדר "משה אפילו לא ניסה למזמז אותי אך בי היה רצון עז לפצותו ולמרות עייפותו הכל התנהל טוב וגם אני חושבת שאפשר להמשיך אך בזהירות רבה יותר". כעבור שעתיים שוב התקשרה מיכל ואמרה כי המחשבות על המפגש עם חיים לא יוצאות מראשה "כל כך נהינתי שחוויתי משהו אחר, חדש, מעניין,שזה פשוט מרתק אותי לדעת עד לאן אנחנו יכולים להגיע ,בכל מקרה אני הרגשתי שגם אצלך וגם אצלי הכל היה כנה , אמיתי וישר. וחווית הסטוץ הייתה בשביל הכיף וההנאה המינית נטו, משוחררת מכל מחסום וזורמת בטבעיות לעינוג מושלם ואני כבר לא יכולה להתאפק עד המפגש הבא."
"לא יכולת לתאר את הרגשתי בצורה מושלמת כל כך כאילו אנחנו נשמות תאומות וגם אני מצפה בקוצר רוח למפגש הבא". חיים הודיע לה שלקראת סוף השבוע יוכל לבוא לבקרה שוב בשעת צהרים רק צריך לקבוע את היום והשעה. הם נפרדו בנשיקה וסיכמו לקבוע למחרת באיזה יום יפגשו.
ביום רביעי בצהרים הגיע חיים לדירתה של מיכל לאחר שכל הדרך חש פרפורים בבטן וחיכה בקוצר רוח לפגישתם. חיים החנה את רכבו במרחק מביתה ודפק בדלת שנפתחה ומיכל ישר חיבקה אותו והצמידה לפיו נשיקת געגועים חזקה. האמת ,שהמפגש ביניהם לא הצריך דיבורים כלל ,שניהם הרגישו קרובים וחושקים זה בזו ,וההרמוניה ביניהם הייתה יותר ממושלמת, שניהם חיכו בסקרנות ובאהבה למפגש. ואכן אף מילת נימוס לא נאמרה אלא מיד הלכו חבוקים לחדר השינה הורידו את בגדיהם והחלו בהתעלסות של שיכרון חושים בלתי נשלט. חיים הפעיל את כל יכולותיו במגעים עדינים על פני גופה של מיכל שנאנחה והשתוללה ללא הפסק . חיבוקיה גניחותיה גרמו לחיים לסתום את פיה כדי שלא ישמעו את הנאתה, שוב ושוב היא גמרה והתענגה בכל נגיעה שלו . לפתע אמרה לו כעת תורי לפנק אותך. היא קרבה את שפתותיה לאבר מינו והחלה לנשק ,ללקק ולמצוץ כמומחית, חיים שכב על גבו כמשותק ונהנה מכל שניה הייתה זו פעם ראשונה שמישהי עשתה לו מין אוראלי. צילה אשתו לא אהבה סוג כזה של סקס ונמנעה לעשות למרות שהיא נהנתה מהמין האורלי שהוא עשה לה. אבל , כעת הנאתו מה"חידוש" שחש ממיכל העלו אצלו את הטסטרון והוא לא יכל להחזיק מעמד זמן ממושך וגמר. מיכל הרגיעה אותו בנשיקה על לחיו ועל פניו ואמרה לו "אל תדאג אי אפשר להיכנס להריון דרך הפה".
לאחר מנוחה קלה והסדרת הנשימה אמר חיים למיכל "זו פעם ראשונה שחוויתי מין אוראלי ואת אדירה וגרמת לי להרגשה אלוהית שמזמן לא חוויתי וזה היה שווה כל דקה . אשתי לא אוהבת ואצלך הכל זרם טבעי כל כך , מפתיע ולא מתוכנן. ותדעי לך שאחרי 10 שנות נישואין את היית הראשונה שאיתה אני מקיים יחסים חוץ מאשתי וזה כיף לא נורמלי שאני צריך לצבוט כדי לוודא שאין זה חלום. הכל זורם בחופשיות בלי דיבורים ומספק הנאה מינית מושלמת נטו. לדעתי, מעטים האנשים שיש ביניהם התאמה טבעית ומושלמת ללא מילים כפי שיש ביננו".
חיים התלבש ומיכל הכינה לו כוס קפה וופלות שיוכל לנהוג בעירנות לביתו והיא עצמה שתתה מים קרים. שיחתם נסובה בעיקר על המשך דרכם חיים אמר שלדעתו הספונטניות היא הדרך הטובה ביותר להמשיך בקיום היחסים. כל תוכנית עלולה להשתבש ולפגוע, מיכל הנהנה בראשה כמסכימה והוסיפה שלדעתה צריך ורצוי להמשיך את הסיטואציה המענגת הזו מבלי לפגוע בבני זוגנו שאותם אנו אוהבים ואין חשק לאף אחד לפרק את החבילה. בהסכמה ובנשיקה נפרדו אחד מהשניה תוך ציפייה למפגשים הבאים.

ההתרגשות שאחזה בשניהם ליוותה אותם כל יום כל היום. הטלפונים והשיחות שהיו מנהלים מידי יום סיפקו להם אנרגיה וחמצן. הזכרונות המענגים צצו ועלו במוחם מידי יום והציפייה העלתה את האדרנלין לשיאים חדשים. המעניין בסיפור הוא כי היחסים עם בני הזוג היו טובים ורגילים לא הורגשה כל שחיקה בחיי הנישואים של חיים אלא להפך תשוקתו לאשתו גברה וגם הביצועים של פינוק האשה עשו לצילה ולחיים רק טוב. גם מיכל לא התלוננה על חיי האישות עם בעלה אך הרגשתו של חיים מנימת הדיבור איתה הייתה שהיא נהינת מאוד מקרבתו.
יום אחד אמרה צילה לחיים כי ברצונה להזמין את מיכל ומשה לבילוי בביתה לסוף השבוע. מובן שחיים הביע את הסכמתו וחיכה לראות כיצד יתפתח המפגש בין המשפחות. מיכל כמובן הסכימה מיד ומשה שמח לבלות סוף שבוע מחוץ לביתו.בשיחתם היומית לא דיברו חיים ומיכל על מה יהיה בסוף השבוע ובוודאי שלא תיכננו דבר. אלא שמחו שישהו אחד במחיצת השניה ויהיה קירוב בין המשפחות.
מיכל ומשה הגיעו בשעות אחר הצהרים לביתם של צילה וחיים יחד עם מור החמודה שמיד "אומצה" על ידי ילדיה של צילה. צילה הראתה למיכל את החצר המטופחת שלה וחיים הלך לעשות ריצה קלה עם משה בפארק הסמוך. בערב אכלו ארוחת ערב משובחת מעשי ידיה של צילה שיחקו עם הילדים ראו קצת טלויזיה ונכנסו לחדרם.
מיכל אינה זקוקה לשעות שינה רבות, כאשר אין היא יכולה להרדם היא אוהבת לקרוא ספרים מחוץ לחדר השינה על מנת שלא להפריע למשה. משה שהתרגל ל"שגעונותיה" של מיכל ישן שינה חזקה וזה לא הפריע לו. אלא להפך מיכל נהגה ל"עייפו" במיטה על מנת שישן חזק כ"שק תערובת" עד הבוקר.
גם הלילה לאחר חצות הלכה מיכל לסלון ביתם של צילה וחיים וקראה ספר. חיים שהתקשה להרדם הלך למטבח לשתות מים כאשר הבחין בסלון במיכל השרועה על הספה בכותנת לילה וקוראת בספר. הוא ניגש אליה ושאל איזה ספר היא קוראת ובמקום לחכות לתשובה נשק על שפתותיה. "היזהר שלא יתעוררו , זה מסוכן" אמרה מיכל, אך נצמדה אליו והשאירה את שפתותיה צמודות לשלו.חיים השתכר מריח גופה ומריח שערה מה עוד שהיא נצמדה אליו ושדיה הזקורים התחככו בחזהו. "אני מקווה שצילה ,משה והילדים ישנים חזק כי אין לי חשק ללכת לשום מקום" אמר חיים "גם לי" ענתה מיכל ושניהם פצחו בהתעלסות חזקה וסוערת שקטעה את נשימתם לעיתים קרובות והנאתם נסקה לגבהים בלתי ניתנים לעצירה . חיים ישב על הספה בסלון מיכל ישבה עליו בין רגליו ונעה מעלה מטה בקצב מהיר כשכותונת המשי שלה מתחככת בגופו ומגבירה את האדרנלין שבדמו, מתעלמים לחלוטין מהסובב אותם. למזלם גם חגיגה זו עברה בשלום אף אחד לא התעורר ולא קם, ושניהם חזרו איש למיטתו לשנת לילה רגועה.
ביום שבת לאחר ארוחת הבוקר המשותפת יצאו שתי המשפחות לפיקניק בפארק הסמוך. הם צחקו, שיחקו, רצו, צעדו, ראו פרחים ופרפרים , נחו ,השתוללו ולסיום אכלו גלידות וארטיקים, בקיצור בילוי משפחתי כייפי. מיכל וחיים השתלבו היטב בחוויה ולא הראו סימני קירבה מיוחדים אך מידי פעם היו מתחככים אחד בשניה כבמקרה ואפילו פעם כשכולם צעדו התחבאו והגניבו נשיקה חפוזה .שניהם הרגישו משוחררים ונהנים מההרפתקאה שעברו למרות הנאתם הרבה זה מזו ידעו שניהם כי זו מין אהבה אפלטונית שיותר מאשר תענוג גופני ושחרור נעים, זה לא יתפתח לקרע ביניהם וכל עוד הם ישמרו על עצמם מפני התגלות המעשה זה לא יפגע באף אחד מהמשפחה. למרות שמידי פעם חלפו מחשבות סיוט במוחם כך לפחות סיפרו אחד לשניה בהזדמנויות שונות. גם הפגישות ביניהם שנעשו בתנאים שונים כמו הפגישה האחרונה שנעשתה בביתו של חיים כאשר צילה ומשה והילדים היו נוכחים וישנו הגבירה את בטחונם העצמי והרגשתם הייתה שהם בדרך נכונה, מרתקת, הרפתקנית ויעילה. הנאיביות והאמון שחשו צילה ומשה כלפיהם נתנו בליבם הרגשה שעליהם להמשיך ולראות לאן וכמה זמן יוכלו להינות מהמצב. המתח בפגישותיהם והריגוש מהבלתי נודע הוסיפו אתגר ורצון לראות לאן יוביל הדבר.

שיחות הטלפון והפגישות השבועיות בשעות הצהרים הפכו לחלק משיגרת יומם כאשר בכל פעם שנפגשו הנאתם זו מזה הלכה וגברה גם חופש הביטוי שהרגישו אחד לשניה הביא אותם למעשים שרק יכולת לקרוא או לראות בסרטים ואצלם זה זרם בטבעיות כנה ואמיתית שרק אחרי זמן כאשר שיחזרו את המצבים התברר להם כמה יצירתיים ובאלו מצבים מסוכנים הם היו או יכלו להימצא.
באחד מימי רביעי ביקשה מיכל מחיים כי יאסוף אותה בשעה 12:30 מבית הספר. חיים אכן אסף אותה אך במקום לנסוע לביתה החליט לקחת אותה ליער הקרוב לישובה ולטייל איתה בחיק הטבע. מיכל הופתעה מתוכניתו של חיים אך כרגיל לא הביעה התנגדות לדברים המקוריים שחיים יזם וידעה שבוודאי זה יגרום לה נחת. מה עוד שהיו להם למעלה משעתיים לבלות ,ונעים גם לגוון.

ואכן חיים החנה את רכבו במקום בודד, הוציא מהבגז שמיכה , נעל את הרכב ויחד עלו במעלה החורשה לכוון פסגת הגבעה. ציוץ הציפורים והשקט ששרר השמיעו את איוושת העלים שנרמסו בכף רגלם. חיים פרס את השמיכה על הקרקע ושניהם ישבו חבוקים זה בזרועותיה של זו מתגפפים מתנשקים ונהנים מהשינוי. כמובן שניהם התחרמנו במהירות ובלי מילים מיותרות פשטו את בגדיהם והתעלסו על השמיכה העבה, כך שלא הרגישו את האבנים והחרקים שבסביבה.כזה כיף בחיק הטבע אמרה מיכל מתנשפת, אף פעם לא חוויתי חוויה כזו אני מודיעה לך שזה תענוג בלתי רגיל ומקורי . גם אני מרגיש כך, גם לי זו פעם ראשונה להיות חופשי ועירום בחיק הטבע יחד עם בחורה ששנינו משדרים באותו ראש כמו אדם וחווה, חיבק חיים את מיכל ונשק בחוזקה בשפתיה שנענו כמובן ברצון.
בואי נלך לטייל קצת ביער עירומים ממש כמו אדם וחווה בגן עדן, אמר חיים ותפס בידה של מיכל ויחדיו החלו לרוץ במעלה הגבעה כשהרוח נושבת קלות בגופם.
חיים התבונן בגופה הערום של מיכל וראה את שדיה הזקופים ובטנה הרזה , מותניה העגולים כמו גיטרה ספרדית והמשולש השעיר והשחור שבלט בצורה מגרה על רקע צבע גופה הבהיר ודמה למשולש שווה שוקיים על רקע גופה החלק . רוח קלה נשבה והעיפה קלות את עלי העץ וציננה מעט את גופם ,שיער ראשה ותלתלי ערוותה נעו בצורה מגרה לצלילי הרוח החרישית. חיים הרגיש תשוקה ומשיכה בלתי מובנת חיבק את מיכל הרים אותה בזרועותיו נישקה בשפתיה והחדיר לתוכה את אבר מינו שהזדקף וחדר בקלות לתוכה, תוך ששניהם משמעים קולות הנאה בלתי מובנים אך מלאי תשוקה. התמונה הזו נגמרה באנחת רווחה חזקה ושואגת של שניהם , וחיים הוריד את מיכל לקרקע נישק ללחייה , אחז בידה ואט אט המשיכו בדרכם ביער ללא הוצאת מילים מהפה.
חיים קטף פרח בר קטן שמצא בדרך והשחילו בשיער ראשה של מיכל והתשוקה האהבה והסיטואציה החלומית מילאה אותם בשמחה עילאית בלתי ניתנת לביטוי. למזלם לא היה בסביבה איש ולכן האושר שטף את שניהם בצורה שווה. הם חזרו לשמיכה ומיכל ביקשה התעלסות נוספת וחיים הסכים בשמחה והתפלא כיצד יש לו כוח ואדרנלין לסיבוב הנאה נוסף. כשהתלבשו וחזרו לרכב שמחים מרוקנים ועליזים הסיע חיים את מיכל לביתה נפרד בנשיקה ובתודה על החוויה האלוהית שעברו ביחד. בדרך חזרה הרהר חיים האם הכיף שחש עם מיכל יפסק פעם? האם זה לא חלום שעלול להשבר? כיצד נוצרה הרמוניה מושלמת ביניהם למרות שלא דיברו על זה, לא תיככננו, כל המעשים נעשו בספונטניות ובהסכמה שבשתיקה והכי תשוב בהנאה של שניהם. "סוף סוף הצלחתי להבין את הביטוי מים גנובים ימתקו אפילו מדבש". סיכם חיים את הרהוריו בהגיעו למשרד.
מיכל הוציאה את מור מהגן ונכנסה עימה למקלחת לקבל את פניו של משה נקיה, משוחררת עם מצב רוח מרומם ולראות מה תהיה השפעת יום הכיף שעברה על יחסייה עם משה.משה חזר עייף ומתוח הביתה ושמח לראות את אשתו רגועה , פורחת, מחייכת ואוהבת. לאחר שאלות אינפורמטיביות על העבודה הלך משה להתרענן וכל המשפחה ישבה לארוחת ערב. משה אמר שאין לו חשק לראות טלוויזיה והוא עייף ורוצה להרגע, הוא נישק את מור במיטה ונכנס לחדר השינה. מיכל , למרות מצב רוחה המרומם הרגישה צורך של הבעת סליחה על שנהנתה כל כך מהמפגש אסור ונכנסה למיטה כאשר משה היה על סף הירדמות. היא החלה ללטף את משה ולהסיר את בגדיו ועשתה זאת בכזאת חיבה ועדינות ובכך הגבירה את תשוקתו אליה. הם התעלסו במיטה כאשר מיכל מרגישה צורך עמוק לפצות את משה שלא העלה בדעתו מה הסיבה לרצונה העז בסקס.
גם היא התפלאה על עצמה כיצד ומאיפה הכוח שיש לה לאחר שהגיעה לסיפוקה כל כך חזק בצהרים להמשיך ואף להינות מהמגע והיחסים עם משה. מובן שמשה צלל כאבן לתוך השינה, ולמיכל היה קשה להירדם כאשר כל גופה רועד בכל פעם שנזכרה בחוויה שעברה. היא קמה ממיטתה וטילפנה לחיים כל כך רצתה לשמוע את קולו נפרד ממנה גם בלילה. למזלה חיים היה לבדו בבית כי צילה הלכה עם חברה לסרט. מיכל אמרה לו שהיה לה עינוג מפתיע ומושלם וחבל שזה נגמר והיא מצפה בקוצר רוח למפגשים הבאים
"אתה הכנסת בי רוח חדשה, צעירה, מפתיעה גם כשאני חושבת עליך או נזכרת בחויותיי איתך גופי רועד בלי הפסקה וכמעט איני מצליחה להתרכז בדבר אחר". חיים ענה לה "אני מפחד שהחלום הזה ייגמר במשבר או במשהו רע גם אני לא מפסיק לחשוב עליך וכיצד את משלימה את כל הדברים שאשתי מתנגדת להם או לא נמצאת בראש אחד איתי כאשר אני רק מריח אותך גופי נדרך ואני עלול לאבד את הצפון, ומעניין שזה לא נחלש ולא נגמר אלא כל הזמן מתגבר ורוצה לפרוץ עוד ועוד, כבר אין לי סבלנות לשום דבר חוץ מאשר לפגוש בך במהרה"
מיכל הסמיקה מרוב המחמאות ואמרה" כל מה שאמרת הוצאת לי את המילים מהפה גם אני כבר לא יכולה לחכות לפגישה הבאה" לפתע תפסה את עצמה והוסיפה" לא נעים לי להרוס את ההרמוניה אך כל סוד עלול להתגלות בסופו של דבר ואין לנו אלטרנטיבה לכן צריך לנקוט במשנה זהירות ובפיכחון ראש לפני שנאבד בדרך המקרה את החוויה. אני ממש מקנאה באחותי שיש לה אותך מתי שהיא רוצה ואני מאושרת שגם לה אתה גורם הנאות כאלו, הייתי רוצה לחוות חוויה כזו ביחד למרות שאני מכירה את אופייה של אחותי ואת תמימותה ואני לא חושבת שדבר כזה יכול להתרחש אבל נעים לחשוב".
חיים שתק וניסה לעכל את דבריה האחרונים של מיכל והוסיף " לאלוהים פתרונים, גם אנחנו לא תיכננו שום דבר וגילנו הנאות בלתי מובנות אולי יקרה הנס עם צילה מי יודע?! בכל מקרה אני מקווה ששנינו נדע לכוון את צעדינו בשכל, בתבונה ובהנאה".
הם נפרדו בנשיקה וצללו איש איש לחלומו במיטה עם בני זוגם.