החיים מנקודת מבט אחרת-פרק 6

פרק 6-
כנראה לא הייתי צריך לקחת את הסיכון הזה.
"ליאם מה אתה עושה?" דניאל אמרה ודחפה אותי ממנה.
"אני מצטער לא יכולתי להתאפק" אמרתי לה ושמעתי שהיא מתחילה לבכות-שוב.
סבלתי,הרגשתי שהיא בוכה בגללי וזה כאב לי בלב.
"דניאל" ניסיתי לבקש סליחה.
"עוף מפה" היא צעקה עליי ויצאתי מחדרה כועס על עצמי.
הלכתי לחדר שלי,נשכבתי והתחלתי לחשוב.
לאט לאט נרדמתי.

אני לא מאמינה שלא נתתי לנו צ'אנס.
הייתי צריכה שיחה עם חברה טובה אבל בדיוק עכשיו ג'ניפר בחופשה.
עברו כמה ימים שבהם אני וליאם לא דיברנו.
חוץ מ"בוקר טוב ו"לילה טוב" לא אמרנו כלום אחד לשניה.
בינתיים ג'ניפר כבר חזרה מהחופשה שלה.
החלטתי להתקשר אליה ולקבוע להיפגש איתה,לספר לה הכל ולשמוע מה דעתה.
התקשרתי לג'ניפר.
"מאמי איזה כיף שחזרת" אמרתי לה בפלאפון.
"גם אני שמחה,התגעגעתי" היא ענתה.
"אני חייבת עזרה חברה" אמרתי לה בקול עצוב.
"מה קרה?" היא ישר נלחצה.
"אני יהיה אצלך עוד חצי שעה ונדבר סבבה?" שאלתי אותה.
"סבבה" היא ענתה וניתקה.

נכנסתי לבית של ג'ניפר אם המפתח שהיה לי.
כשהיא ראתה את המבט העצוב שלי היא ישר שאלה מה קרה.
"בואי נשב ואני יספר לך" אמרתי לה והתיישבנו והתחלתי לספר.
"אני לא מאמינה דניאל" ג'ניפר אמרה כשסיימתי לספר לה את כל מה שקרה לי עם ליאם.
"אני פשוט לא מאמינה שאת לא נתת לו צ'אנס,דניאל לא כל הגברים הם כמו ג'ון".
"אני יודעת ג'ני" עניתי "אבל מה אם…"
"בלי אבל דניאל.
את חוזרת עכשיו הביתה ואומרת לו בדיוק מה את מרגישה כלפיו הבנת אותי?" היא שאלה מנסה להיות קשוחה איתי.
"הבנתי המפקדת" אמרתי והצדעתי לה.
התחלנו לצחוק ביחד.
"נו למה את מחכה?רוצי" היא זירזה אותי.
"אני מבינה שאת רוצה להיפטר ממני.יש משהו שאני לא יודעת ג'ני?" שאלתי במבט חושד.
"יש לי מישהו" היא אמרה ואני רק פתחתי את פי והסתכלתי עליה מופתעת.
"נו לכי כבר הוא אמור להגיע עכשיו אני מבטיחה לספר לך פרטים אחר כך" היא סילקה אותי.
"טוב טוב אני הולכת אבל תזכרי שהבטחת" אמרתי לה.
"זוכרת זוכרת" היא אמרה ואני יצאתי והתחלתי ללכת לכיוון הבית.
נכנסתי לבית והייתי בשוק.
אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה.

מקווה שאהבתם!