החיים מנקודת מבט אחרת-פרק 5

פרק 5-
אני כל כך טיפשה.אווף.
במקום להמשיך להתנשק עם ליאם ברחתי לחדר שלי ונעלתי את הדלת.
דמעות התחילו לזלוג במהירות על לחיי.
אבל מאז מה שקרה לי עם ג'ון קשה לי לסמוך על גברים.
ג'ון היה חבר שלי וכל פעם ניסה להשכיב אותי מסיבות אחרות.
קשה לי להאמין שליאם יעשה דבר כזה אבל בכל זאת אני פוחדת.
כל כך לא רציתי לפגוע בליאם ופשוט עשיתי את זה כאילו לא קשה לו מספיק גם ככה.
שמעתי דפיקה בדלת-זה היה ליאם.
"דניאל את בסדר?" הוא שאל ולשם שינוי זה נשמע שהוא באמת דואג לי.
"למה את בוכה?אני מצטער אם פגעתי בך" הוא צעק לי מבעד לדלת.
פתחתי את הדלת ונשברתי בזרועותיו החזקות של ליאם.
הוא חיבק אותי וליטף את שערי.
נכנסנו לחדר והתיישבנו על המיטה.
"סליחה" הוא ביקש.
"זה לא בגללך זה בגללי" אמרתי לו.
"את מוכנה לספר לי מה קרה לך?" הוא שאל.
סיפרתי לו על ג'ון והמשכתי לבכות.
"אני לא יפגע בך" הוא הבטיח.
הרמתי את ראשי והסתכלתי עליו,על המבט שלו.
הוא באמת אוהב אותי?כנראה שכן.
הוא התקרב לאט לאט אבל זזתי פשוט לא הייתי מסוגלת.
"אני מצטערת ליאם,אנ לא יכולה" ניסיתי להסביר.
"זה בסדר אני מבין" הוא אמר ועיניו נצצו,והוא פשוט יצא מהחדר.
בכיתי וחשבתי לעצמי כמה טיפשה אני עוד יכולה להיות.

פגעו בי הרבה בחיים אבל בחיים לא נפגעתי כמו עכשיו.
חשבתי שסוף סוף מישהו יאהב אותי אבל כנראה סתם בניתי לעצמי פנטזיה.
היא לא רוצה אותי ולמה שתרצה אני עיוור.
שמעתי שהיא ממשיכה לבכות וזה שבר לי את הלב.
חזרתי אליה והפעם לקחתי סיכון.
אין לי מה להפסיד אז מה זה משנה.
הפלתי אותה על המיטה ונישקתי אותה בתשוקה גדולה.
לפעמים כדאי לקחת סיכונים או שלא?

מקווה שאהבתם!