החיים מנקודת מבט אחרת-פרק 3

פרק 3-
בזמן שדניאל הכינה את האוכל רציתי לשירותים.
קמתי והלכתי לפי הריח לכיוון המטבח.
"דניאל אני צריך להשתין את יכולה לקחת אותי לשירותים?"שאלתי אותה.
"כן" היא אמרה במבוכה.
היא נתנה לי יד והובילה אותי לשירותים.
"אני מקווה שמכאן אתה תסדר לבד" היא אמרה.
"כן" אמרתי מנסה להחניק את הצחוק.
"זה לא מצחיק" היא ענתה וצחקה.
"אז למה את צוחקת?"שאלתי.
"תקרא לי כשתסיים" היא הודיעה והלכה.
"טוב" עניתי וסגרתי את דלת השירותים.
גיששתי אחרי האסלה ולבסוף כשמצאתי אותה התפניתי.
סיימתי ולבשתי את הבוקסר שלי ומעליו את הג'ינס שהייתי בו אבל הסתבכתי עם הכפתורים של הג'ינס.
"דניאל" קראתי לה והיא ישר באה.
"את יכולה לסגור לי את הג'ינס אני לא מצליח?" שאלתי אותה.
"כן" היא ענתה ושמעתי בקולה שהיא מסמיקה.

ליאם קרא לי כשהוא סיים להתפנות ואמר לי שהוא לא מצליח לסגור את הג'ינס.
הסכמתי לעזור לו וסגרתי לו את הג'ינס.
כשנגעתי בו הרגשתי איך הבטן מתהפכת והלב קופץ
זה סימנים של אהבה?אין מצב.
"האוכל מוכן" אמרתי לו ולקחתי אותו לשולחן.
הוא ישב על הכיסא ונתתי לו את האוכל שלו.
מכיוון שהוא עוד לא התרגל לזה שהוא עיוור עזרתי לו לאכול,בעצם האכלתי אותו.
צחקנו ואכלנו ואז שוב צחקנו וכבר הגיע הערב.
"טוב ליאם אני הולכת להתקלח אתה תסתדר?"
"בטח" הוא ענה לי "את רק יכולה לקחת אותי לחדר השינה?" הוא שאל.
"בטח" עניתי והובלתי אותו לחדר ואז הלכתי להתקלח.
יצאתי עם מגבת שמכסה את גופי לראות מה שלום ליאם אבל כשנכנסתי לחדר ראיתי רק אותו בבוקסר יושב על המיטה.
הגוף שלו שבנוי כל כך טוב פשוט הפנט אותי.
לא יכולתי להוריד ממנו את עיני.
הוא שמע אותי ושאל "כבר גמרת?"
"כן" עניתי לו "לילה טוב" המשכתי.
"לילה טוב" הוא ענה ונשכב במיטתו.
הלכתי לחדר השינה השני,החלפתי לפיג'מה ונרדמתי במחשבות על ליאם.

מקווה שאהבתם!