החיים מנקודת מבט אחרת-פרק 12

פרק 12-
אני ואבא ישבנו לאכול והשקט העיק עליי מאד.
דניאל הכינה המון אוכל: רביולי,סטייקים,סלטים,עוגה ואלפחורס.
לי זה נראה יותר מידי.
"נראית חמודה החברה שלך" אבא פתח בשיחה.
"כן היא מושלמת" עניתי לו וחייכתי חיוך רחב,ככה זה כשאני חושב עליה.
"איך היא נראית?" הוספתי,
"נהיינו חברים כשכבר הייתי עיוור"
"היא בלונדינית עם עיניים חומות,יש לה גוף יפה והיא בגובה ממוצע".
"הלוואי שיכולתי לראות אותה" מלמלתי.

טיילתי ברחוב והרבה גברים שרקו לי.
החשיך ופחדתי להיות לבד בלילה בחוץ אז החלטתי לחזור הביתה.
"היי" אמרתי ונשקתי לליאם בפה ולאביו בלחי.
"נהניתם?" שאלתי.
"כן" הם ענו ביחד.
"רעבה?" שאל אותי ליאם.
"לא" עניתי והלכתי להחליף בגדים.

נהנינו מאד ביחד ואבא נשאר לישון אצלנו.
הוא ישן בחדר האורחים ואני ודניאל ישנו יחד.
"שכחת" אמרתי לה.
"מה שכחתי?" היא התחכמה.
"לתת לי נשיקה" ביקשתי בפרצוף פאפי.
היא נישקה אותי ואז שאלתי "נו מה עשית בזמן שהייתי אם אבא שלי?"
"הלכתי לג'ניפר החברה הכי טובה שלי אבל היא הייתה עסוקה ואז טיילתי קצת ברחוב כי לא היה לי מה לעשות ואז כבר התחיל להחשיך ופחדתי להישאר לבד בחוץ אז חזרתי הביתה.מה אתה ואבא שלך עשיתם?"היא ענתה לי.
"סתם,לא משהו מיוחד.האמת היא שבקושי דיברנו.חוצצות בינינו כל השנים שלא היינו ביחד וקצת קשה להשלים את השנים האלה" אמרתי.
"אני מבינה אותך ליאם.זה בטוח קשה אבל אני בטוחה שתשלימו את כל הפערים.אתה יודע,לך לפחות יש אם מי להשלים פערים לי בכלל אין משפחה".
"צודקת,אני לא צריך להתלונן,בטח לא בפניך" עניתי.
"לא זה בסדר ליאם".
"את יודעת שאני אוהב אותך דניאל?"
"לא,אבל אם אתה אומר…"
צחקנו,התנשקנו,התחבקנו ולבסוף הלכנו לישון.

מקווה שאהבתם!