החיים לא משהו – פרק 29

-למחורת-
היום אנחנו הולכים לגארדה-לנד, זה הולך להיות ום ממש כיף, עליתי כמאת על כל מתקן אפשרי!
היה ממש כיף!
חזרנו בערב למלון, עליתי לחדר שלי, נשכבתי על המיטה, לא היה לי כוח להחליף בגדים…
צלצול בדלת,
אני: "אתם יכולים היכנס" אמרתי כי חשבתי שזה ההורים שלי, הם לא נכנסו, אווקי אז זה לא הם, פתחתי את הדלת, אמברטו.
אני: "?cosa (מה?) " שאלתי, מה הוא עושה פה?!?
אלברטו: "I LOVE YOU" אמר, אוקיי תעיתי, הוא יודע כמה מילים באנגלית, אבל איך הוא אוהב אותי? אנחנו מכירים רק יומיים!
פתאום ראיתי בידו זר פרחים…
אני: "Io sconvolto ma ho un fidanzato che lo amo e lui mi piace (אני מתצערת אבל יש לי חבר שאני אוהבת אותו וטוב לי איתו) " אמרתי כשאני לא מאמינה שהצלחתי להגיד את המשפט הזה…
אלברטו: "Bay (ביי)" אמר בעצב, והסתובב, החזקתי לו את היד, הוא הסתובב אליי בחזרה
אני: "Embrace (חיבוק)" אמרתי ונתתי לו חיבוק

נקודת המבט של מייקל:
עברו רק 3 ימים מאז שניל נסעה ואני כבר משתגע, מה היא עושה עכשיו? אם בנים מתחילים איתה? אם היא נותנת להם להתחיל איתה?….אווף
-הפסקה-
באתי לצאת מהכיתה, מיכל עצרה אותי
מיכל: "אני צריכה לדבר איתך"
אני: "מה עכשיו?" שאלתי, שתרד ממני כבר!
מיכל: "בוא" אמרה ומשכה אותי למקלט, לא היה שם אף אחד, למה שיהיה?!? נשענתי על הקיר
מיכל: "טוב תראה….לא הספיק לי רק פעם אחת…"
אני :"מה על מה את מדב….." היא עצרה אותי בנשיקה, הפסקתי מהר את הנשיקה וברחתי מהמקלט, מה אני אמור להגיד לניל כשתחזור?!?!

-כעבור כמה ימים-
מחר ניל חוזרת, ישבנו כולנו בקפיטריה, אני עדיין לא יודע מה לעשות, אבל אני חייב לספר לה, אני חייב להיות כנה, לקחתי את מאי לשיחה היא תדע מה לעשות…
אני:"מאי בואי רגע" אמרתי קמתי, כולם הסתכלנו עליי מוזר כאילו על מה יש לי לדבר איתה…
ישבנו בשולחן מרוחק
מאי: "עא?"
אני: "אני צריך עזרה"
מאי :"בקשר ל.."
אני: "ניל.."
מאי: "מה עשית לה?" שאלה מהר
סיפרתי לה את כל הסיפור של מיכל…היא נשארה עם פה פתוח לכמה שניות..
מאי: "אומייגד…אתה יודע מה יקרה…"
אני: "מה?" שאלתי לא מבין
מאי: "לא יהיה יותר ניל ומייקל" היא אמרה בביטחון
אני: "אבל אני חייב לספר לה…"
מאי: "מצתערת…אתה חייב לספר לה למרות שאתה יודע מה יהיה הסוף, אם לא תספר לה אני יספר לה…"
אני: "אני יספר לה שהיא תחזור" אמרתי