החיים לא משהו – עונה 3 – פרק 9

נשארתי על החוף, הסתכלתי על הגלים הים, כמה שהם רגועים, שקטים, אני אוהבת את הים, סבבתי את ראשי ימינה, מישהו ישב על החוף, כמה מטרים ממני, לא ממש ראיתי מי זה, חזרתי להסתכל על הים, בטח גם בילד הזה פגעו, והוא בא לים, לחשוב, להירגע…..
החזרתי את ראשי לצד ימין, הילד שראיתי, התיישב הפעם יותר קרוב אליי, יכולתי לזהות מי זה… נדב.
הסתכלתי עליו במבט של אכזבה, אחרי כל מה שעברנו, ככה זה יגמר?
נדב: "קחי" אמר לאחר כמה דקות של שקט, והושיט לי את האייפון שלי, לקחתי את האייפון מידו, המשכנו להחזיק ידים, אני לא יודעת למה, ידעתי שזאת טעות, ניתקתי את ידי מידו וקמתי מהחול הרך.
נדב: "לאן?" שאל
אני: "הביתה" אמרתי והוא גם קם מהחול.
נדב: "אני יכול להסביר?" שאל בשקט כשהוא התקרב צעד אחד אליי, היינו מרחק נגיעה אחד מהשני
אני: "אתה לא צריך להסביר, כבר הבנתי הכול" אמרתי לוחשת והסתובבתי לצד השני.
נדב: "אבל…" התחיל לומר וויתר…
הגעתי הביתה אחרי 20 דקות הליכה, נכנסתי הביתה, אמר שלי ישבה בסלון, אוכלת עוגה ורואה טלוויזיה.
אני: "אמא!!" אמרתי ונתתי לה חיבוק
אמא שלי: "נוני שלי" אמרה, אני שונאת שהיא קוראת לי ככה
אני: "מה קורה?" שאלתי בחיוך מזויף
אמא שלי: "מה קרה שבאת כל כך מוקדם?" שאלה
אני: "למה את רותה שאני ילך?"
אמא: "מה פתאום?" אמרה ונתנה לי נשיקה על הלחי
אני: "איפה אבא?" שאלתי
אמא: "הלך לקנות כמה דברים" אמרה
אני: "אני למעלה" אמרתי ועליתי לחדר שלי, פתחתי את הפייסבוק, אין משהו מעניין, כתבתי סטטוס.

ניל שמואלוב:
אל תעשו באהבה מה שילד קטן עושה בבלון, משחרר כדי לראות עם הוא עף…ואז בוכה שזה כבר לא אצלו…

הלייקים התחילו לעלות, גם התגובות כמו 'מה יש נסיכה?' 'מה קורה נשמה?' 'צ'אט עכשיו!'….
עומר (חבר של נדב) שלח לי הודעה
עומר: 'מה קרה כפרע?' שלח לי
אני: 'חבר שלך שכח שיש לו חברה בזמן שהוא איתי' שלחתי לו
עומר: 'מי?' זה מה שמעניין אותו?
אני: 'לא יודעת איך קוראים לה..'
עומר: 'מתי גילית שיש לו עוד חברה?'
אני: 'היום בבוקר היא נכנסה לכיתה ונשיקה אותו ואמרה והתגעגעתי לחברה שלו'
עומר: 'אין לי מושג מי זאת…'
אני: 'גם לי לא וזה לא ממש עניין אותי…' כתבתי לו
עומר: הלכתי לאימון, דברי איתי'
אני: 'ביוש' כתבתי והוא התנתק
הלכתי לישון
_____________________________
בוקר
התעוררתי, היה לי טלפון, נדב, סיננתי, למה הוא מעיר אותי? 15 הודעות שלא נענו, כולן מנדב.
הסתכלתי על השעון בחדר שלי, 2 בצהריים, כמה ישנתי? נכנסתי להתקלח, לבשתי חולצת סטרפלס שחורה, שורט בהיר עם קצת קרעים, נעלתי את הסנדלים השחורות שלי, בושם, התאפרתי בקטנה, פספסתי היום את הלימודים התקשרתי לאור:
אור: "חייים שליי!! איך את?" צעקה מיד לטלפון
אני: "לא משהו האמת…יש מצב אנחנו נפגשות? זה הדבר שהכי יעודד אותי" אמרתי
אור: "ברור, בואי, ספיר גם אצלי" אמרה
אני: "יאללה אני בדרך" אמרתי ונתקתי, יצאתי מהחדר.
'למה ככה' קיבלתי עוד הודעה מנדב
אני: 'מה ככה?' שלחתי לו
נדב: 'למה את מתייחסת אליי ככה?' שלח לי
אני: 'למה אתה מתייחס אליי ככה?' שלחתי לו, מה עשיתי?
נדב: 'מה עישתי?'
אני:'מה עשית?!? אולי שברתה לי את הלב?!?' שלחתי לו
נדב: 'אבל את לא נותנת לי להסביר' שלח לי
אני: 'כי אתה לא צריך להסביר, כבר הבנתי את זה, אני כמו כל הזונות שלך' שלחתי
נדב: 'זה לא נכון!! את יצאת המגעילה פה'
אני: 'איך בדיוק???' עכשיו הוא באמת התחיל לעצבן אותי!!
נדב: 'את לא נותנת לי להסביר לך, את חושבת שאת צודקת בהכול, את חושבת שאני 'שיחררתי' אותך כמו איזה בלון ואני מחכה שתעופי לי מעניים!!"
אני: 'אהה אתה בדבר על הסטטוס, וזאת לא הכוונה שלו'
נדב: 'אז מה כן?'
אני: 'שהייתה הייתה כמו ילד קטן, שיחקת ב2 בנות ואז שאחת 'עפה' אתה רוצה שהיא תחזור'
נדב: 'אני לא שחקתי ב2 בנות'
אני: 'עזוב אותי הצלחתה לעצבן אותי' כתבתי וכיביתי את האייפון, אין לי כוח אליו!
נכנסתי לפנימיה, עליתי לקומה של החדרים של הכיתה שלי, כולם הסתכלו עליי, התקרבתי לחדר של אור, נדב יצא מהחדר ליד, התעלמתי ממנו, כאילו אני לא מכירה אותו, דפקתי על הדלת החדר של אור
נדב: "אני יכול להסביר לך?" שאל ואור פתחה בדיוק את הדלת
אני: "לא" אמרתי לנדב ונכנסתי לחדר של אור
התיישבתי ליד ספיר, על המיטה, אור סגרה את הדלת וישבה לידינו.
אור: "מה זה היה עכשיו?" שאלה אותי
אני: "סתם רבנו עכשיו, אין לי כוח עליו, תעברו נושא" אמרתי
ספיר: "טוווב"
אני: "מה קורה עם אושרי?" שאלתי את אור, שיניתי נושא
ספיר: "מה אושרי?" שאלה
אני: "היא התנשקה איתו" אמרתי
ספיר: "דיייי ספרי" אמרה
אור: "הוא אוהב אותי" אמרה בשקט
ספיר: "ואת?" שאלה
אור: "לא יודעת…"
אני: "אז למה התנשקתם??"
אור: "אי אפשר לסרב לנשיקה ממנו" אמרה בחיוך
ספיר: "יואאאא יהיה בינכם משהו" אמרה
אני: "תזהרי ממנו" אמרתי לאור, לא הייתי מרוצה כל כך מהסיפור…
אור: "למה את לא שמחה בשבילי"
אני :"סתם…אני דואגת לך, כמו שחשבתי שנדב אוהב אותי בסוף מסתבר שסתם הייתי אחת הזונות שלו"
אור: "אל תדאגי, אם זה התפתח לאן שהוא, אני ישכב איתו רק אחרי החתונה" אמרה וצחקתי
ספיר: "היית אחת הזונות שלו?" שאלה אותי
אני: "מה? איך הגע לזה?" שאלתי אותה
ספיר: "אמרת שסתם היית אחת מהזונות שלו" פאק.
אור: "עשית איתו את זה?" שאלה, אין טעם לשקר עכשיו…
אני: "אני הורגת אותכן אם אתן אומרות למישהו" אמרתי בשקט
אור: "אומיייגד!!!"
ספיר: "איך היה?"
אני: "מושלם" אמרתי בחיוך, פעם הראשונה ביומיים האלו שאני חושבת אליו ויוצא לי חיוך מהפנים…

-ערב-
חזרתי לבית שלי, מחר אין לימודים, ירדתי לסלון כשאני עם פיג'מת פו הדוב,
אמא שלי: "עוד מעט חברים של אבא באים, תתלבשי"
אני: "למה הם באים?"
אמא שלי: "יש היום משחק כדורגל" אמרה
אני: "אההה" אמרתי ועליתי למעלה להחליף בגדים, לבשתי גופיה נופלת בצבע טרוקיז, טיץ שחור, נכנסתי קצת לפייסבוק, ניתקתי על סטטוס של נדב
נדב כחלון:
כשאתה מאבד משהו רק אז אתה מבין כמה הוא היה חשוב לך ♥
לפני שעתיים

אולי הוא באמת אוהב אותי?

שמעתי צעקות של בנים מלמטה, ירדתי למטה, ראיתי 3 בחורים ואת אבא שלי, הם ישבו בסלון, רואים את המשחק על הפלזמה הענקית שיש לנו בסלון, התיישבתי לידם, הם לא שמו לב שהגעתי, חחחח….
אני: "מי נגד מי?" שאלתי והם הסתכלו עליי במבט של 'איך הגעת לפה?'
אבא שלי: "זאת ניל, הבית שלי"
אני: "היי" אמרתי בחיוך,
"גוווווווווווווווווללללללללללללללללללללללללל" הם צרחו כמו משוגעים וקפצו מהספה.
___: "כחלון (שם השפחה של נדב) הזה תותח" איזה אחד אמר, כחלון?!?! נדב כחלון?!?!
___: "איזה צעיר הוא.." עוד אחד אמר
אבא שלי: "כן הוא רק בן 16"
אני: "מה השם הפרטי שלו?" שאלתי
___: "נדב אני חושב" עוד אחד אמר, זה הוא!!!
הראו בטלוויזיה עוד פעם את הגול, אחרי שהוא הבקיעה את הגול הוא הפריח נשיקה באוויר, בשבילי…
אני רוצה אותו!!!!