החיים לא משהו – עונה 3 – פרק 3

פתחתי את המכתב, התחלתי לקורא בקול רם
' לניל היפה שלי,
במשך היומיים האלו לא הפסקתי לחשוב עלייך, איך תקבלי את זה? איך תגיבי? אם תכעסי או לא? אני לא השכח אותך, את האהבה הראשונה שלי ותמיד תיהיה, אנחנו עוד נפגש, נתחתן ונביא ילדים לעולם, אני רושם את המכתב הזה, אחרי שאמרתי לי 'אני לא יוותר עליך לעולם' והלכת ממני, אין לי מושג מה את הולכת לעשות ואני בספק אם תצליחי, אני מקווה שתזכרי את השם נדב כחלון כי אני יהיה האבא לילדים שלך, אני לא יפסיק לאוהב אותך, אולי אני יהיה רחוק ממך בכמה עשרות קילומטרים אבל אני לא השכח אותך לעולם!
אני עכשיו לא מתקרב לסיגריות או לשתייה, בשבילך או כמו שאת אומרת בשבילי, התקופה שלי איתך, עם הצחוק הממכר שלך, לא תישכח אצלי בזיכרון, אל תשכחי שאת חברה שלי עוד, עד סוף השבוע…
אוהב אותך, נדב <3 '
נפלו לי שתי טיפות בכי על המילים 'לא' ו'יוותר', אולי זה אומר משהו? שסיגל נתנה לי תשובה חיובית?
פתחתי את ההדעה
סיגל: 'יש אישור'
אני: "אעאעאעאעאעאאעאעאע!!!!!!!!!!!!!" צרחתי, נדב כחלון, אנחנו עוד ניפגש….
אני: 'באמת תודה' שלחתי לסיגל
סיגל: 'תודה לך' שלחה לי
אני: 'את זוכרת מה אמרתי לך?' שאלתי
סיגל: 'זוכרת, רק תשלחי לי את השם לבת מלון'
אני: 'אל תדאגי'
נכנסתי להתקלח, מרחתי אל גופי קרם גוף בריח וניל, אני צריכה להשקיע בעצמי היום, לבשתי שמלת סטרפלס שחורה עם חגורה זהובה, מושלמת, שמתי שרשרת לב שחור, צמידים, עגילים נופלים בצבע שחור, בושם, דורדורנט, התאפרתי בקטנה, עשיתי קצת מחליק, שמתי טבעת, שמתי במזוודה קטנה, כמה בגדיים, כפכפיים, סנדליים שחורות, 2 זוגות בקיני, תחתונים, חזיות, סגרתי בקושי את המזוודה, הזמנתי מונית, נעלתי את נעליי העקב שלי, וירדתי למטה, מזל שכל הילדים עכשיו בהפסקה אחרת לא הייתי בתולה..
נכנסתי למונית, למזלי בר לא היה שם אחרת הוא היה כבר אונס אותי עם השמלה הזאת. זאת הייתה בת, מוזר…
אני: "למלון הילטון שבתל אביב" אמרתי והיא התחילה לנסוע.
הגענו, ירדתי עם המזוודה, שילמתי לנהגת, נכנסתי לבת מלון, כולם שם הסתכלנו עליי, הלכתי לפקידה
אני: "החדר הכי יקר שלכם" אמרתי לפקידה
פקידה: "מנקים אותו עכשיו, עוד חצי שעה, בסדר?" שאלה
אני: "אוקיי" חייכתי.
פקידה: "איך קוראים לך?"
אני: "ניל שמואלוב" אמרתי
פקידה: "אוקיי תודה, את יכולה לשבת בנתיים" אמר והלכתי לכורסאות, התיישבתי בכורסא זוגית, לבד, שלחתי הודעה לסיגל 'הילטון תל אביא'
הייתי קצת באינסטגרם ובפייס, שיעמום…
מישהו התיישב לידי, יש לו עניים כחולות, שיער שחור, לא כזה חתיך, נדב יותר! הוא לבש חולצת וי לבנה, מחנסיים שחורים של אדידיס
___: "היי" אמר לי
אני: "היי"
___: "מה יפה כמוך עושה בבית מלון?" שאל אותי, איזה משפט גרוע…
אני: "תנסה משהו אחר" אמרתי
___: "למה יפה כמוך מחכה?" שאל
אני: "יותר טוב….ולחדר שלי" לא אמרתי לו שיש לי חבר, בשביל שאני יוכל להעביר את החצי שעה הזאת כמה שיותר מהר…
___: "ברק דיין" אמר
אני: "ניל שמואלוב, מאפה אתה?" אמרתי
ברק: "תך אביב"
אני: "גם אני!!" איך לא ראיתי אותו?
ברק: "בת כמה?"
אני: "16 וחצי" אמרתי
ברק: "קטנה"
אני: "למה בן כמה אתה?"
ברק: "19 וחצי " אמר וצחק
אני: "מה אתה עושה פה?" שאלתי
ברק: "אני מחכה לחברים שלי" אמר
אני: "אתם עושים משהו מיוחד?"
ברק: "סתם את יודעת, אין משהו יותר טוב לעשות חוץ לחפש כמה כוסיות…"
אני: "כמו?" שאלתי מתכוונת שהוא יגיד שאני
ברק: "כמוך" אמר וצחקתי
אני: "מה שרציתי לשמוע" צחקתי
ברק: "חבר יש?" שאל עם חיוך
אני: "כן" אמרתי והחיוך שלו ירד, בדיוק הפקידה קראה לי בשמי,
אני: "ביי, היה כיף לדבר איתך" אמרתי והלכתי לקבלה, הפקידה נתנה לי 2 מפתחות לחדר, חדר 1010, מספר קל… עליתי במעלית לקומה 10, פתחתי את הדלת, ואוווו, באמצע החדר היה מיטה זוגית ענקית בצבע שמנת, ליד המיטה היה חלון גדול שמשקיף לברכה, בצד השני של המיטה היה ארון בצבע שמת, ליד הארון היה דלת, פתחתי את הדלת, מולי היה ז'גוזי ענקי, ואוווו, הלכתי לקצה השני של החדר, גם שם יש דלת, פתחתי את הדלת, שרותים ומקלחת, ואווו מושלם פה!, קפצתי על המיטה כמו ילדה קטנה, היה לי טלפון, סיגל.
סיגל: "אנחנו יוצאים עכשיו, עוד 10 דקות נגיע" אמרה בשקט
אני: "סבבה, תודה" אמרתי וניתקתי, נעלתי בחזרה את נעליי העקב שלי, לקחתי את האייפון, ירדתי ללובי, ברק עוד היה שם, אבל למי אכפת?, יצאתי החוצה, חיכיתי כמה דקות ואז הוא הגיע, הוא נעמד מולי, "אני לא יוותר עליך לעולם" אמרתי הוא היה בהלם…