החיים לא משהו – עונה 3 – פרק 11

איב נכנסה לכיתה, היא לבשה שורט 'דפוק אותי', גופיה לבנה עם מחשוף, נעליי עקב, קיצר זונה.
היא באה לנדב, לתת לו נשיקה בפה, הוא שם את ידו מול פיו כך שהיא לא תוכל לנשק אותו
איב: "מה יש לך ביומיים האחרונים, לפניי שטסתי, לא הייתה ככה" אמרה בכול הפרחי שלה
נדב: "את כבר לא עושה לי את זה" אמר והסתכל עליי, חייכתי חיוך ענק.
איב: "זה בגללה?" שאלה והתכוונה אליי
נדב: "יש לה שם, ניל" אמר
איב: "הכלבה" השלימה אותו ויצאה במהירות מהכיתה.
אני: "זונה" אמרתי בעצבים.
נדב: "מאמי" אמר כשהוא מתקרב אליי ונותן לי נשיקה קצרה על השפתיים.

נקודת המבט של איב:
יצאתי בעצבים מהכיתה, מי הוא שיגיד לי לא? ניל הזאת שינתה אותו, הוא לא היה ככה!!
הלכתי לפינה שבה כולם יושבים, התיישבתי ליד תמיר
אושרי: "מה קורה איב?" שאל אותי
אני: "עזוב אותי" אמרתי עצבנית
אושרי: "מה יש לך?"
אני: "אני יכולה להגיד לך מה איו לי" אמרתי לו
אושרי: "מה?"
אני: "את נדב, ניל הבת זונה הזאת שינתה אותו"
דן: "עזבי אותו, הילד חולה"
אני: "מה חולה?"
דן: "התאהב"
אני: "התאהב באחת הלא נכונה" אמרתי
תמיר: "מה שתגידי"
דן: "איך היה המשחק אתמול?" שאל את תמיר
תמיר: "לא ראית?" שאל
דן: "הייתי עם הילה הזאת, אם ככה קוראים לה" אמר וכולם צחקו

נקודת המבט של ניל:
הלימודים עברו לאט, איב כול הזמן הסתכלה עליי ועל נדב, קנאית…
-צהריים-
נדב עם חברים שלו, ישבתי בחדר אוכל עם ספיר ואור.
אני: "אולי נעשה משהו.." אמרתי
אור: "אולי הליכה"
אני: "מה אנחנו זקנות?" אמרתי וצחקתי
ספיר: "קניון?"
אני: "אומיייגד כמה זמן לא הייתי בקניון??" אמרתי/ צעקתי
אור: "קבענו?"
ספיר: "עוד שעה בואו לשער של הפנימיה" אמרה וקמנו מהשולחן האוכל.
נכנסתי לחדר שלי, נכנסתי להתקלח, לבשתי טיץ שחור ארוך, חולצה בצבע שמנת נופלת, משהו מושלם, מאי התקשרה אליי.
אני: "היי מאמוש" עניתי לשיחה
מאי: "את באה עליי עוד חצי שעה?"
אני: "אני הולכת לקניון עם חברות" אמרתי באכזבה
מאי: "יש לך חברות חדשות ולא אמרת לי?" צחקתי
אני: "כן, הן ממש חמודות" אמרתי בחיוך
מאי: "אוףףף ממש התגעגעתי אליך" אמרה וצחקתי
אני: "בסדר, את יכולה לבוא" אמרתי כשאני צוחקת
מאי: "יש קניון!!!" צרחה
אני: "נפגש בקניון עוד חצי שעה"
מאי: "יאללה ביוש"
אני: "ביוש" אמרתי וניתקתי
שמתי שרשרת, עגילים, וצמידים, נעלתי כפכפי אוונס שחורות, והייתי מוכנה, ירדתי לשער הפנימיה, ספיר ואור היו שם כבר.
אני: "יפות שלי" אמרתי ונתתי להן חיבוק, נכנסנו למונית ונסענו לקניון.

נקודת המבט של איב:
אוווף הניל הזאת עולה לי על העצבים!! מה נראה לה שהיא יכולה להתקרב אליו?? הוא שלי!! היא שינתה אותו הוא כבר לא כמו פעם!! אני חייבת לעשות משהו! חייבת!!
אני: "איתי בוא רגע" אמרתי לו וקמתי ממקומי, הלכנו לאחת הכיתות הרקות
אני: "אני צריכה עזרה" אמרתי והתיישבתי על אחד מהשולחנות
איתי: "עא?" אמר והתיישב לידי
אני: "אני צריכה את האייפון של נדב, לכמה דקות מבלי שהוא ידע"
איתי: "למה?" שאל
אני: "זה כבר לא תחום שלך"
איתי: "טוב….אבל מה יוצא לי מזה?"
אני: "לילה איתי" אמרתי, בשביל נדב צריך לעשות הכול…
איתי: "הולך, חכי מחוץ לכיתה הזאת ועוד כמה דקות אני מביא לך אותו"

נקודת המבט של ניל:
נכנסנו לקניון, פגשנו את מאי,
אני: "זאת מאי" אמרתי לאור וספיר והצבעתי על מאי, "מאי, זאת ספיר" אמרתי והצבעתי על ספיר, "וזאת אור" אמרתי והצבעתי לאור
מאי: "היוש" אמרה בחיוך
הן הולכות ממש להתחבר, אני מכירה טוב את מאי, היא הולכת ממש לאהוב אותם וההפך (:
נכנסנו לאמריקן איגל, מדדתי שורט בהיר, משהו מושלם, יצאתי מהתא הלבשה כשאני שואלת "איך?" את ספיר אור ומאי.
מאי: "מושלמת" אמרה לי, היה לי צליל של הודעה מהאייפון, הוצאתי את האייפון מהטיק, הודעה מנדב, קראתי את ההודעה, בום, האייפון נפל לי מהיד.
זה לא יכול להיות!!