החיים לא משהו – עונה 2 – פרק 11

נקודת המבט של ניל:
היינו איזה שעתיים בברכה, לקחתי את המגבת ועליתי לחדר שלי, הורדתי את הידית של הדלת והדלת נפתחה קצת, אני יהרוג אותה, היא לא נעלה את הדלת!
פתחתי את הדלת, כל החדר שלי היה מלא בבלונים ורודים ואדומים, על מיטה היה עלי כותרת אדומים וכמה מתנות, נכנסתי לתוך החדר, אף אחד לא היה שם, שמעתי צעדים שמתקבים אליי, מישהו חיבק אותי מאחורה, הסתובבתי מהר, נדב, הייתי צריכה לדעת שזה הוא…. הוא הזיז לי את השער מהפנים שלי.
נדב: "אני אוהב אותך" אמר וקירב את השפתיים שלו לשלי, זזתי צעד אחד אחורה
אני: "לא יודעת"
נדב: "מה את לא יודעת" שאל
אני: "רק אתמול נישקת איזה אחת"
נדב: "הייתי שיכור" אמר והתקרב אליי, הורדתי את הראש, הסתכלתי על הכפכפים שלי…
נדב: "מה יש?" אמר והרים לי את הראש כשהוא ממזיק לי את הסנטר
אני: "אנחנו לא מתאימים"
נדב: "אנחנו כן, תני לנו צ'אנס לשבוע"
אני: "לשבוע"
נדב: "שבוע ניהיה ביחד, תראי שאת לא תרצי לעזוב אותי"
אני: "טוב" הוא חייך את החיוך המושלם שלו
אני: "רק בתנאי ש…"
נדב: "כל מה שאת רוצה" עצר אותי
אני: "שתפסיק לעשן"
הוא לקח צעד אחד אחורה והתחיל להסתובב הלוך חזור בתוך החדר
נדב: "אני ינסה" אמר לאחר כמה דקות של שקט, חייכתי.

נקודת המבט של נדב:
"שתפסיק לעשן" היא אמרה, התחלתי ללכת הלוך חזור בחדר שלה, שעולות לי לראש מחשבות כמו איך אני יצליח להפסיק? אני ממש מכור, אני חייב לנסות…. "אני ינסה" אמרתי אחרי זמן מה…

חזרה למנקודת המבט של ניל:
הוא התקרב אליי, שם את ידו החמה על הלחי שלי
נדב: "אפשר?" שאל
אני: "מה אפשר?"
נדב: "את חברה שלי"
אני: "אפשר" אמרתי, הוא קרב את השפתיים שלו לשלי, התנשקנו, הנשיקה הכי מושלמת שהייתה לי, לא כמו עם מייקל, אווף, למה נזכרתי בו?