החיים הרגילים של נערה בגילי- פרק 4!

-נקודת מבט של גאלה-
סיימתי לספר לדינה, את כל מה שקרה מאז שהיא והמנהל, הלכו מהמיגרש, בו שיחקו או יותר נכון ניסו לשחק שתי הקבוצות.
"…..וזהו, זה כל מה שקרה בערך" אמרתי, לדינה אכפת מדברים כאלה, כשאני או אח שלי קשורים אליהם.
אני ודינה הלכנו במסדרון עם הספרים, ופתאום בנות התחילו לצעוק "אההה!, הינה גאלה אחות דני", "בואו נבקש את המספר", "עיזבי מספר, דייט!!!", אני ודינה כבר רגילות ,ככה שיצאנו מהסערה הזאת מהר.
ואת מי אנחנו רואות ישר כשיצאנו?, דני.
"מה אחות? מציקים לך?" שאל בחיוך וקרץ, הבנות רק למשמע הקול ישר התחילו לקפוץ עליו, ואני ודינה הסתובבנו והלכנו ישר לכיתה.
"עוד מעט המורה באה, ואין אף אחד חוץ מאיתנו בכיתה" אמרה דינה, גיחכתי והחזרתי לה תשובה "מה לעשות שלאף אחד לא אכפת מהציונים, אלא רק לעשות כיף?", היא הינהנה.
באותה השנייה, נכנסה המורה לכיתה, וכל התלמידים אחריה, הם ישבו במקומותיהם, ובין התמידים ראיתי את דני, אדום כולו מאודם.
אצבעתי לכיוון המורה בחינניות, היא אמרה "כן? האלמה נרמי", ישר חייכתי ואמרתי " אני רוצה לעזור שנייה לאחי", היא הינהנה ואני הלכתי לכיוונו בזמן שהיא התחילה לדבר, על חשיבות השנה ועל הבגרויות.
התיישבתי על הרגליים שלי ואמרתי לו "בו אני אעזור לך אם האודם", הוא הינהן, בחנתי את פניו ואמרתי "קבל ביטול, ליפסטיק אדום".
לקחתי פיסת מגבון וניגבתי לו בזהירות במקום בו הליפסטיק, הוא לחש לי "את עושה לי בושות! לכי למקום, ותודה על העזרה", גיחכתי וקמתי על רגליי הולכת לכיוון מקומי.
כאשר התיישבתי, דינה לחשה לי בשקט "ראיתי במזכירות משהו על טיפסי הרשמה, לפנימייה, המנהל לא אותו מנהל אלא מישהו אחר, ההרשמה תחולק עכשיו ואנחנו נצטרך להחליט אם לעבור לשם או שלא, זאת כנראה הסיבה שלא אמרו לנו לשלם על השנה הזאת בבית ספר".
חשבתי רגע, אני רוצה לעבור לפנימייה, אבל מה דודה נירה תגיד?, היא גם חשבה פעם על אפשרות לשלוח אותנו לפנימייה, כדי שאנחנו נלמד להשלים לבד בלעדיה.
"טוב, אני אדבר אם נירה בקשר לזה" אמרתי לדינה, היא הינהנה קצרות, קיבלנו את הטפסים, המורה חילקה אותם.
הטופס היה נראה כזה:
פנימיית ה'זהב', היא פנימייה, למצטיינים ובעלי קשיים לימודיים כאחד.
אנו לומדים בו את כל המקצועות כמו בכל בית ספר אחר.
יש לנו פה קבוצת כדורגל, קבוצת כדורסל, קבוצת כדור עף, קבוצת שחמט, קבוצת תולעי ספרים, קבוצת טריוויה ועוד…
כל מה שצריך הוא רק להירשם:
שם:
שם משפחה:
גיל:
מין: זכר/ נקבה
הורים:
חתימת הורים:
———————–
"אוקיי, זה נשמע מעניין" שמעתי את דני אומר מאחוריי, הסתובבתי וראיתי את דור מהנהן לדבריו.
דני מיקד את עיניו עלי, ואמר "אחות, מה את אומרת, נעבור?", אני צחקתי קלות ואמרתי "צריך את האישור של נירה, ועוד אני רוצה לראות אם ירשו לדינה לנסוע".
הוא חייך והינהן "דור אחי, אתה בטוח בא.. מובן?" שאל דני את דור בקול ערסי, ארבעתנו צחקנו ודור ענה לדני "מובן אחי, מובן".
דני לחש עוד משהו לדור באוזן כדי שלא נשמע, ואני באמת לא שמעתי, כל מה שאני יודעת שדור חייך אחרי זה.
דיברתי קצת עם דינה, והמורה התחילה את השיעור שנגמר אחרי חמש דקות, ואמרה "חברים, היום יש לכם רק את השיעור הזה וזהו, מכיוון שהיום צריך למלא את טיפסי ההרשמה, ורק מחר מתחילים ללמוד נורמאלי".
כולם הינהנו, ואני, דני, דינה ודור יצאנו מהכיתה נסחפים עם הזרם של כל התלמידים, בזמן שדני מצחיק, גם אותנו ואת עצמו.