החיים הרגילים של נערה בגילי- פרק 13!

-נקודת מבט של גאלה-
קמתי בבוקר, וגיליתי את דינה, שוכבת על המיטה ובוכה.
קמתי במהירות אליה, וחיבקתי אותה, היא אמרה "אני לא עשיתי מה שאמרת, ו…. ראיתי אותו מתנשק אם מישהי אחרת".
טוב נו, זה אח שלי הוא מחליף בנות יותר מגרביים, ואני רצינית, הוא תמיד עושה את זה שלפעמים באמת אכפת לי מהבנות האלה.
נאנחתי בקול, ואמרתי לדינה "טוב! אז ככה, את חייבת לגרום לו לקנא, זה אומר שאת חייבת מישהו חדש", היא צחקה וחייכה, "צודקת! אני אעשה את זה" ענתה.
"יופי" אמרתי וקמתי ממיטתה לכיוון המקלחת, "עכשיו בגלל שעזרתי לך תעשי לי טובה, תארגני לי ת'תיק לבית ספר, אוקיי? יופי אחלה תודה" אמרתי במהירות את המילים האחרונות כדי שלא תספיק להתנגד, ונכנסתי למקלחת.
שטפתי פנים, עשיתי מקלחת, ולבשתי, חולצת בטן נופלת בצבע שחור שכתוב עליה פיס בורוד, שורט ג'ינס ונעלי וואנס ורודות.
יצאתי מהמקלחת, והתיק שלי, ודינה היו מוכנים, חייכתי אליה והיא הביטה בי במבט רגוז, לקחנו את התיקים, ויצאנו לכיוון כיתתנו.
כל התלמידים, חיפשו את הכיתה שלהם, ואנחנו נדחקנו ביניהם, כיצאנו מהמולה ראינו את ג'ורג', עומד עם אור ועוד כמה בנים, והם מציקים למישהו, להשארתי הוא נראה כמו חנון אורגינל מהז'ורנל:
משקפיים עגולים
חולצה סגורה ומשובצת
מכנסים ארוכים חומים, שנראו לא קשורים בכלל לחולצה
נעליים שחורות
לא היו לו בכלל שרירים
והוא היה נראה סובל אם כל הספרים הענקיים האלה, במיוחד כשג'ורג' והח'ברה שלו מציקים לו.
ג'ורג' אמר לו, "עוד פעם אחת תתקל בי, אני אפנצ'ר לך את הצורה, ברור?!", הוא ענה לו מהר ובגימגום יתר, "כ…כ..ן, א…בל זה ה..יה בל…י כוונ…ה", ג'ורג' וכל החברים שלו צחקו, הם באו להרביץ לו אבל, מזל שהיה אותי בסביבה, כרגיל.
נעמדתי מול ג'ורג' כשהחנון מאחורי, ג'ורג' היסתכל עלי, ואמר "בוקר טוב פרינססה, מקווה שישנת טוב", גיכחתי, ועניתי לו, "כן ישנתי מעולה, אבל עכשיו עופו מפה ואל תגעו בו", בינתיים דינה לקחה אותו לצד ועזרה לו לחזור לעצמו.
ג'ורג' צחק ואור הצטרף לצחוק שלו, בינתיים כל השאר עמדו ובהו בי, זה נימאס עלי כבר, "לא לימדו אותכם שזה לא מנומס לבהות באנשים?" שאלתי אותם, הם לא ענו ופשוט הלכו מפה.
גם אור הלך, ושוב השאיר אותי לבד אם ג'ורג', היסתכלתי על עיניו הכחולות, והוא על שלי, פתאום כמו משום מקום הופיע דור לידי, ומשך אותי ביד לכיתה שלנו.
"מה אתה עושה?", שאלתי מתנשפת, המורה שלנו נכנסה אחרינו ככה שלא היה זמן לדבר, התיישבתי ליד דינה.
המורה התחילה את השיעור, עם הנושא האהוב עלי:
חיים נחמן ביאליק
המורה שאלה, "מי יודע באיזו שנה נולד חיים נחמן ביאליק?", הצבעתי ישר, ג'ורג' שאיתי בכיתה, הביט בי מהצד השני של הכיתה.
סובבתי מבט אל המורה בחיוך, היא חייכה ואמרה, "כן גאלה?", הורדתי את האצבע שלי , ואמרתי "1873".
היא חייכה עוד יותר ואמרה, "יופי, תודה לאל השנה היו קצת גאונים", כל הכיתה צחקה ואז ג'ורג' קרא, "מה המורה? את חושבת שאני רק חתיך ולא חכם?".
כל הכיתה צחקה עוד יותר, המורה נראתה זועמת וצעקה על ג'ורג', "צא מהכיתה שלי!", ג'ורג' הניח רגליים על השולחן, ושילב ידיים מאחוריי ראשו.
"לא זכור לי שזאת הכיתה שלך… עם כבר שלי" אמר בחיוך קורן, כולם צחקו בלי סוף, המורה אמרה לבסוף, "ג'ורג' צא מהכיתה למנהל, וגאלה תלווי אותו".
מיד ירד החיוך מפני, דור קם ואמר, "ואם אני לא מסכים?", המורה התכוונה להגיד לו משהו, אבל ג'ורג' קם מהמקום שלו במהירות, לקח את ידי, וענה לדור "אף אחד לא שאל אותך" וחייך אליו, יצאנו מהכיתה.
היסתכלתי על עיניו כשיצאנו מהכיתה, ואמרתי, "אתה משוגע", הוא גיכח ושאל, "מחזירה לי?", אני חייכתי פשוט חייכתי.
החלטתי, ואמרתי "יאללה בוא למנהל", הוא חייך אלי,סובב את ראשו אלי עם ידו על סנטרי, והתקרב עם פניו אל שלי, "למה את כל כך ממהרת?" התרחקתי מפניו ואמרתי, "בשביל לגמור אם זה כבר".
התרחקתי לקחתי את ידו וגררתי אותו למשרד המנהל, נכנסנו לחדר, ולא היה שם אף אחד.