החיים הרגילים של נערה בגילי- פרק 11!

-נקודת מבט של גאלה-
אני ודור, החלטנו שאנחנו רוצים לראות את המשך המשחק, אז נכנסנו לאולם, בדיוק כשהיה הפסקה.
דינה ודנה רצו אלי, ושאלו, "נו! על מה דיברתם?" חייכתי אליהן, ודינה הבינה אותי, "אההההה מזל טוב!" צרחה.
וחיבקה אותי, כל מי שהיה באולם הסתכל עלינו, אפילו השחקנים,שבינתיים היו עסוקים בלנוח, ולהרגע.
דנה הבינה, וקפצה עלי גם בצרחות, "מזל טוב!!!", האנשים באולם לא הפסיקו להסתכל, וכשדינה ודנה התנתקו ממני צעקתי לאנשים, "חתימות, משהו?".
הם הסבו מבט, גיחכתי, מזווית העין ראיתי את דני מחבק את דור, התקרבנו אליהם, ודני אמר לדור, "תיזהר עם אחותי, אה?".
דור חייך אליו, וטפח לו על הכתף, "אל תדאג אני לא אפגע בה, אני לא כמוך", דני חייך אליו חיוך ציני וגיכח.
"כולם לחזור למושבים! המשחק ממשיך!" נשמע ברמקולים, הלכנו למקום שלנו, אני ודור כשאנחנו מחזיקים ידיים.
התיישבנו, והמשחק המשיך.
היסתכלתי בתוצאות וראיתי, 4-3 לבית ספר לשעבר שלנו, ידעתי שלפנימייה שלנו יש כמה טריקים בשרוול, הרי הם כל הזמן העבירו את הכדור לג'ורג'.
הסתכלתי על הכדור, וג'ורג' בעט לשער, הכדור נכנס, כולם קמו, מחאו כפיים וצעקו "ג'ורג' אתה מלך", וכאלה.
4-4, ציפצוץ השעון הודיע שהמשחק נגמר בתיקו, עכשיו יש הערכת זמן ופנדלים, כל קבוצה בחרה נציג, הבית ספר לשעבר בחר את ניר, והפנימייה בחרה בג'ורג'.
ניר ניגש לבעוט בכדור, הוא כיוון את הכדור אבל הוא לא פגע, עכשיו הכול תלוי בג'ורג', הוא התרחק מהכדור, ובעט אותו, ישירות לשער. גול!!!.
כל הקבוצה קפצו עליו, כל האולם קם, כדי לבוא ולחבק אותו, אנחנו לא, אנחנו פשוט קמנו ויצאנו מהאולם.
הלכנו לחדר האוכל, כשדנה מובילה אותנו אחריה, נכנסנו אליו, והוא היה כמו כל קפיטריה, חוץ מהאוכל, היה שם כל דבר:
סלטים מכל הסוגים, בשרים מכל הסוגים, פיצות, המבורגרים, צ'יפס ועוד כאלה, היה שם קולה, ספרייט, נסטי, פיוז טי, ספרינג טי, תפוזינה, תות בננה ועוד כאלה.
הלכנו לכיוון שולחן אחד, וקבענו שמעכשיו ועד סוף השנה, זה השולחן שלנו, בו נשב כל הזמן ונאכל.
התישבנו, כשהבנים הלכו להביא לנו אוכל, בינתיים דנה שאלה אותי, "נו, איך זה קרה? הנשיקה?".
צחקתי קצת, דינה הינהנה והוסיפה לדבריה,"ואיך הוא הציע לך?", התחלתי לספר להן כל מה שקרה מאז שיצאנו מאולם.
הן נשארו בפיות פעורים כשסיימתי, בדיוק אז הגיעו דני ודור כשהם עוברים דרך המון התלמידים, שהספיק להתאסף בזמן שסיפרתי את הסיפור.
דור הניח לי ולו, פיצה עם פטריות, הדבר האהוב על שנינו, ודני הביא לו, לדינה ולדנה, גם פיצות אבל אם זיתים, והמשקה שהיה לכולנו היה קולה, כי דני חוץ, מאלכוהול יכול לשתות רק קולה.
כולם חגגו את ניצחון הקבוצה,בשולחן עם ג'ורג', אנחנו אכלנו בנפרד, כי הוא הדבר המעצבן ביותר ביקום, ואין מצב שדני ישרוד בלי להחטיף לו איזו לאטמה או איגרוף.
פתאום דני קרא, "יאללה אחות! לכבוד ניצחון הקבוצה, נשיקה לדור!", הסמקתי וכך גם דור, כל העיניים היו עלינו, כולל השחקנים בקבוצה, כולל ג'ורג'.
חייכתי, והסתובבתי לדור, הוא חייך אלי חזרה, תפס במותניי, הצמיד אותי אליו ונישק אותי, אני זרמתי איתו.
כולם צעקו, "פשי!", "מזל טוב!" וכאלה, התנתקתי מדור, וחייכתי אל כולם, מביטה בכל אחד ואחת בעיניי הירוקות.
גמרנו לאכול, כשכולם מחמיאים לנו, ואומרים שאנחנו זוג 'די' ואני חוזרת, 'די', יפה.
דור, דני, דנה ודינה נפרדו ממני, כי אמרתי שאני רוצה קצת לנוח בגן היפה, והלכו לחדרים שלהם.
טיילתי בגן, הריחות של הפרחים נשמע באוויר, והרוח הנושבת היתה בגבי, פתאום הרגשתי נגיעה בכתף, הסתובבתי לאט וראיתי את…. ג'ורג'.