החיים החדשים שלי פרק 10

״כן בטח אין בעיה״ הוא אמר

-מנקודת המבט של דן-
הלכתי לאופק כי לקיים את ההבטחה שלי למיה
״הא חתיכת מפגר נתקעת איפה ?״ הצבעתי על הפנס שלו
״מה מי נתקע איפה״ הוא שאל לא מסתכל עליי
״כןכן מיה אמרה לי שנתקעת בקיר או משהו כזה . לא ידעתי שהיד שלי זה קיר״
״עזוב נו דן מה זה משנה מה אמרתי לה״ הוא אמר
״כן בכלל לא משנה , לא משנה גם שחבר שם לך סכין בגב״ התעצבנתי עליו ממש
״אל תיקח את זה ככה זה לא סכין מה לעשות גם אני אוהב אותה תפרגן קצת״ הוא אמר והעלה את הקול
״לפרגן !? איך אני יכול לפרגן לך ?!״ תפסתי לו את החולצה ודחפתי אותו על אחד השוליות שהיה בכיתה
צלצול
״יש לך מזל״ אמרתי לו
הגיעה המורה , כל השיעור היא הסתמס, כנראה איתה .
הלכתי אליו בסוף השיעור ״זהו אין פה מורות שיהרסו לך״ אמרתי לו ״עם מי הסתמסת כל השיעור ?״ הצבעתי על האייפון שלו
״אנ..אני.. אני לא .. אני לא הסתמסתי״ הוא גימגם
״כן סבבה תמשיך לגמגם , אני אמצא דרך להשיג אותה אל תדאג בסוף אני אצחק לך בפרצוף״ אמרתי ויצאתי מהכיתה
׳היי מיה מה קורה?׳
׳אחלה מה אצלך ? נגמר השיעור?׳
׳הכל טוב וכן נגמר , ולך?׳
׳גם׳
׳באלך ליווי הביתה?(;׳
׳כן בטח למה לא ניפגש במדרגות בחוץ עוד 5 דקות׳
יצאתי בריצה החוצה לחכות לה
היא באה , כל הדרך הצחקתי אותה
יש לה חיוך כובש .. רציתי כלכך לתפוס אותה במותניים לנשק אותה , אבל אני לא יכול לתת לה להיות עם ההרגשה הזאת שהיא תבגוד באופק .. אני חייב לעשות משהו
״תגידי באלך לצאת היום בערב ? היום אמרו שיהיה ירח יפה אפשר לצאת לים לראות את השקיעה״ אמרתי בתקווה שהיא תגיד כן
״כן למה לא אין לי עיסוקים היום״ היא חייכה שוב את החיוך הכובש שלה
״טוב אז אני יאסוף אותך ב4 ?״ אמרתי מושיט את ידי לעברה
״סבבה״ היא צחקה ושמה את היד שלה בין היד שלי
סוף סוף הגיע 3 וחצי זה הרגיש כמו נצח.
התלבשתי יפה וברבע ל4 יצאתי מהבית
בחמישה ל4 הגעתי וצלצתי בדלת שלה
היא פתחת את הדלת מחייכת שוב את אותו חיוך מושלם .. היא לבשה חולצה ורודה נופלת לצד טייץ גבוה שחור מבריק ונעליים גבוהות של נייק לבנות עם ורוד
״היינו פה ?״ אמרתי שוב מושיט יד
״היינו״ היא שמה את ידה על שלי
הגענו לים , הייתה פינה מול החוף מלאה בדשא מין גבעה כזו ישר תפסתי לה את היד ורצתי איתה עד למעלה
התיישבנו , אפילו 5 דקות לא עברו והתחילה השקיעה היפה היא שמה את ראשה על החזה שלי ושמתי את היד שלי על השיער שלה
מידי פעם היא הסתכלה עלי חייכה וחזרה להסתכל על השקיעה
אחרי זה קניתי לה גלידה והתיישבנו על החול
״איך הולך עם אופק״ זה נפלט לי
״בסדר כולה יומיים ביחד״ היא צחקה
״תגידי את באמת אוהבת אותו?״ שאלתי
״אמ איך אני אגיד לך את זה ..?״

-מנקודת המבט של מיה-
״אמ איך אני אגיד לך את זה ..?״ אמרתי לא יודעת מה להגיד
בלב אני יודעת שלא אבל הם חברים ממש ממש טובים ואני לא יודעת מה להגיד לו
״כן״ חייכתי חיוך מזוייף אני מקווה שהוא לא קלט אותי
״אה וואלה״ הוא חייך חיוך קטן כזה , הוא היה נראה מבואס ״טוב אממ נראה לי שאני אלך״ הוא הוסיף
״לא לא לא״ עצרתי אותו
״מה קרה מיה״ הוא שאל
״יש לי סוד לספר לך״ אמרתי
״ספרי״ הוא אמר
התקרבתי אליו לאוזן אמרתי ׳דן אני חייבת להגיד לך משהו׳ סובבתי את הפנים שלו אליי , חייכתי ונישקתי אותו
הוא הרים אותי עליו וכרכתי את רגליי מסביב למותניו .
אחריי שהסתיימה הנשיקה הוא חייך ולחש לי באוזן ׳את לא מבינה כמה חלמתי על הרגע הזה׳ ונישק אותי שוב

-מנקודת המבט של אופק-
אני בדרך לקפטריה ואתם לא תאמינו את מי אני רואה
כן כן ניחשתם טוב דווקא , את דן ומיה מתנשקים
הדמעות התחילו לעלות לגרוני וחנקו אותי
לא ידעתי מה לעשות
איך זה קורה שתמיד הוא מקבל מה שהוא רוצה ?! אני שונא אותו
רצתי לעבר דן מיה נתתי לדן בוקס בפרצוף ואמרתי לו ״אה זאת ההרגשה של בוקס בעין – מרגיש ?״
בלי שהספקתי לשים לב כבר התחלנו להרביץ אחד לשני
אני לא אגיד שדן לא יריב קשוח אבל אני יותר חזק ממנו
ברגע מיה צעקה ׳די !!!!!!׳ והצעקה שלה נשמעה עד לצד השני של העיר
הפסקנו .
״תגידו מה עובר עליכם ?! מה אתם משוגעים ?״
היא לקחה אותי לצד ואמרה לו שהיא מצטערת והלכנו הביתה
כל הדרך היא ביקשה סליחה והאמת ? האמנתי לה , היא כזאת , נסיכה שכולם מאמינים לה ובגלל זה אני אוהב אותה ..

-מנקודת המבט של דן-
אחרי שנישקתי אותה שוב הרגשתי בוקס בעין וראיתי את אופק
מפה לשם התחלנו לריב ואם מיה לא הייתה מפריעה הוא היה הולך לבית חולים, חבל שזה לא קרה.
אחרי זה היא לקחה את אופק לצד ומשם הם הלכו הביתה , היא אפילו לא הסתכלה עלי , יש מצב שהיא הולכת להיפרד ממנו ?

– מנקודת המבט של מיה-
חזרתי הביתה אחרי ששמתי את אופק בבית שלו
ווי אני מתוסבכת אין לי שמץ של מושג מה לעשות
אני בגדתי באופק והוא ממשיך לסמוך עליי , אני לא רוצה להרוס לנו , ואני בטח לא רוצה לפגוע בו , אולי אני אתן לנו עוד צאנס ? מה כבר יקרה ?