החיים בזבל -פרק 21

פרק 21 :
התיישבתי והתחלתי לקרוא :
'לנתנאל שליי אם אתה קורא את זה סימן שחטפו אותי כנראה אותו איש שרודף אותי מאז שהתחלתי את החיים החדשים שלי רציתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך לימדת אותי כול כך הרבה על אהבה אתה הבן הכי ממכר ואוהב שאני מכירה כול הזמן הגנת עליי ושמרת עליי ותודה לך על זה אני לא מאמינה שככה זה נגמר…' אני לא מוכן שזה יגמר פה מחיתי את הדמעות מעיני והמשכתי לקרוא 'אהוב ליבי כמו שתמיד היית אומר לי כול לילה שהיינו ישנים ביחד ועכשו אנירוצה להגיד לך אני אוהבת אותך אני אוהבת כול פרט קטן בך שאתה מתעצבן שאתה צוחק שאתה בוכה שאתה קם בבוקר שאתה ישן ונירא כמו מלאך אני אוהבת שאתה שומר עליי כמו על החיים שלך שאם רק מישהו מעיז להסתכל אתה עוד שנייה נותן לו מכות תמיד הייתי מתעצבנת מזה אבל עמוק בתוכי שמחתי כול כך שאני ככה חשובה לך אני אוהבת אותך בכול מצב שבו אתה נמצא אני לא יודעת איך לתאר את אהבה שלנו כי היא כול כך ענקית ולא משנה מה יקרה לי תדע שאני תמיד יאהב אותך ותמיד יהיה שלך תדע שלא משנה את כול הריבים שעברנו לא הפסקתי לאהוב אותך לשנייה ולעלום לא אפסיק לאהוב אותך אתה לא מבין את הכמות של אהבה אלייך בובי שלי אל תבכה עכשו כול מה שקורה הוא לטובה ואולי עוד נמצא אחד את השני אני אוהבת אותך מלאך שלי להתראות..' אני לא מאמין שזה קורה כול שנייה שמרתי עלייה פעם אחת לא השארתי אותה לבד ורק בחמש דקות הקטנות האלה איבדתי אותה אני רוצה למות אני לא מאמין שאני יוכל לחיות בלעדיה היא יקרה לי מידי אני מתכוון להילחם ולחפש אותה כול יום בחיי

נקודת מבט עמית
ישבנו בסלון כולנו לא מאמינים אף אחד לא אומר מילה שותקים כמו דגים כולם במחשבות שלהם ובעצבות שלהם עד שלי כבר נמאס מזה "ייאלה כולם לקום על הפאקינג רגליים שלכם היא לא מתה ואני לא ישב ויבכה פה עד שיקרה לה משהו אני הולך ללמוד לחימה ולהיות מספיק חזק בשביל ללכת לשם להציל אותה אז אתם תעשו מה שבראש שלכם כי אני לא ישב בחוסר מעשה להתראות אני הולך לברר" אמרתי ועליתי לחדר אבל במקום לחפש נפלתי על המיטה ובכיתי היא אהבת חיי מהרגע הראשון שהשיער שלה התעופף עלי והיא נתקלה בי התאהבתי בה היא משהו מיוחד ואז נפחתה הדלת וזאת הייתה נופר היו לה דמעות בעיינים היא התיישבה לידי ואני חיבקתי אותה "אני מאוהב בה נופר אני לא הייתי עם אחת בגללה כי חיכיתי לרגע הזה שהם יפרדו ואני יוכל להיות איתה ולספר לה את הרגשות שלי אני יודע שזה אגואיסטי אבל זאת האמת "
"אני ידעתי את זה עמית זה היה ברור ראו לך את זה בעיינים את הערצה שלך כלפיה ואל תדאג הנאום שלך ניער את כולנו ושעלית כולם עפו לאיפון שלהם לחפש ואל תדאג אנחנו נחזיר אותה הביתה" אמרה נופר וחיבקה אותי ובאה לקום אבל עצרתי אותה
"מה עם נתנאל?" שאלתי לאחר כמה דקות
"לא יודעת הוא סגור בחדר ולא מוכן לדבר עם אף אחד" אמרה נישקה אותי בלחי ויצאה
נקודת מבט שירן :
פקחתי את עייני והייתי במקום מסריח שכבתי על איזה מזרון קרוע בדיוק נשמעו קולות דרך הדלת אז נעמדתי מאחורי הדלת ונכנס מישהי "קטנה שלי הבאתי לך אוכל " אמר ואני כמו נינג'ה קפצתי עליו וכול האוכל שהוא החיזק נפל ואז באו שני אנשים תפסו אותי וזרקו אותי על המזרון הסתכלתי על האיש החולה בראש הזה והוא היה "מי אתה ומה אתה רוצה ממני?" "עכשו אין לך אוכל ואני יענה לך רק על שאלה אחת לנקום בך ולהרוג אותך" אמר צחק ויצא