החיוך שלך זה הסיבה לחיוך שלי – פרק 4

פרק 4
הגעתי הביתה ועליתי לחדר שלי.
הוצאתי את הגיטרה מתחת למיטה וחייכתי.
זאת תהיה הפעם הראשונה שאני ינגן בגיטרה מאז האונס שלי.
התחלתי לנגן את "see you again".
התחלתי לשיר.. וכמעט לבכות, נזכרת בעבר.
'It's been a long day without you my friend and I'll tell you all about it when I see you again.
We've come a long way from where we began.
Oh I'll tell you all about it when I see you again, when I see you again.'
ראיתי את שחר בכניסה לדלת וחייכתי אליו.
הפסקתי לנגן וסימנתי לו להיכנס.
"רשמתי אותך לאודישן להופעות סולו עם גיטרה. מקווה שתלכי, זה מחר." הוא אמר בחיוך והביא לי דף עם כל הפרטים רשומים בו.
"אני לא יודעת" התלבטתי.
"את חייבת ללכת, בשבילי. וגם בשביל אבא, זה שהוא נפטר לא אומר שהוא לא מקשיב לך שרה, או לאלמוג, או אפילו לי.. אני בטוח שהוא חושב עלינו, תעשי את זה בשבילו" הוא אמר עם חיוך עצוב.
כן, אבא שלנו נפטר לפני שנתיים מסרטן.
אנחנו מתמודדים עם זה, בערך.
האבא שאיתנו בבית זה האבא החורג שלנו.
"אני אלך, בשביל אבא" אמרתי בחיוך.
"בשביל אבא" הוא אמר וחיבק אותי.
"יאללה לכי לישון, שמנה" הוא אמר נתן לי נשיקה בראש והלך.
הלכתי לישון, אני חיה עכשיו רק בגלל משהו אחד.
בשביל אבא.
~~~בוקר~~~
קמתי בבוקר והלכתי למקלחת.
עשיתי את כל הארגוני בוקר שלי והלכתי לארון.
בחרתי חולצה אפורה גופייה בטן עם חוטים וטייץ שחור ונעלי בובה שחורות.
התאפרתי לקחתי תיק עם כל הדברים שאני צריכה, שמתי את הגיטרה בתיק שלה שמתי על הגב ויצאתי.
הגעתו למקום והתיישבתי בחוץ וראיתי המון ילדים עם גיטרות מנגנים ומחממים את הגרון.
"קורל, מי זאת קורל לוי?" שאל אחד מאנשים שיצאו מהאולם.
"אני" אמרתי וחייכתי חיוך קטן.
"בואי, תיכנסי" חייך אליי חיוך חם.
התקדמתי לכיוון הבמה והתיישבתי בכיסא שהיה שם.
התיישבתי בכיסא וחייכתי.
"אז.. להתחיל?" שאלתי.