החזרה שלי לוורן – מישיגן – פרק 3

אחרי שביקרתי בחדר המשכירות ונתנו לי את המערכת והסבירו לי קצת על המקום, נכנסתי לכיתה שהייתה מלאה למחצה. היו כמה תלמידים שזיהיתי מהעבר, חלקם צחקקו בינהם כשראו אותי ואת החלק השני בכלל לא הכרתי.
התעלמתי מהילדים האלה והתיישבתי בשולחן הסופי והכי צדדי בכיתה. לא אהבתי לבלוט בעבר וגם היום אני לא אוהבת.
הנחתי את תיקי על הכיסא הריק והוצאתי את הנייד שלי ואת האוזניות תחבתי אל אוזניי והפעלתי את השיר.
נשענתי על גב הכיסא ואדי עלה בראשי…מה יהיה עכשיו ומעילו עדיין נמצא אצלי.
הנחתי את מעילו על תיקי וריחו התפשט באוויר, ריח משכר. תמיד אהבתי איך שהוא מריח.
הילדים החלו למלא את הכיתה וככה הבנתי שהצלצול כבר נשמע בכל רחבי הבית ספר.
הנמכתי את המוזיקה אך עדיין לא כיביתי. שמעתי כמה ילדים מתלחששים ומרכלים עליי, על איך שהשתנתי ביופי ונהייתי יותר \"כוסית\" אויש, מילה כה נחותה ומזלזלת.
הדלת נפתחה וכל העיניים היו מופנות לכיוון אותו אחד שנכנס הרגע לכיתה. העזתי להעיף מבט קצרצר ולאחר מכן להסיט אותו ישר לעבר החלון. לעומת הבנות שנתקעו על פרצופו.
הוא התעלמם מכולן והחליט להתיישב על ידי. יופי, איזה כיף. חשבתי בציניות.
\"הנה המעיל שלך, תודה\", הודתי לו והושטתי לו את המעיל. הוא הביט בי מחייך את החיוך הרחב שלו ולא זז. מה נסגר עם האדי הזה?מה הוא רוצה ממני עכשיו?גם להתעלל בי?או סתם להשתעשע?
\"נו קח\", התעצבנתי, הוא המשיך לחייך לעברי בהתגרות והכעס רק עולה ועולה במורד גופי.
\"טוב, אל תיקח\", אמרתי הפעם בפשטות והסטתי את מבטי לעבר הלוח. כל הבנות ואפילו כמה מחבריו היו המומים שהוא התיישב על ידי. הרי אני תמיד הייתי הפריקית של הבית ספר. אבל בסדר…התרגלתי למצב הזה להיות היוצאת דופן ולהיות לבד. הם סתם חסרי שכל, שכל מה שמעניין אותם זה לבלוט.
\"אני רוצה שתצאי איתי\", הוא הנחית עלי פתאום את הבקשה, כאילו מכיר אותי שנים, אבל בקטע הטוב ולא הרע.
\"לא יקרה\", קבעתי, בטוחה בעצמי.
\"קדימה, אל תהיי כזאת קשה אינגה…את עדיין זוכרת לי את המקרה העלוב הזה שקרה לפני שלוש שנים?הייתי ילד…תני לי הזדמנות לכפר על זה\", הוא הפתיע אותי עם ההתחננות הזו. לעולם לא שמעתי את אדי מתחנן לבחורה ככה.
\"דיי…שנינו יודעים שזה סתם…שלא יצא מזה כלום\", ציפיתי את העתיד, הוא נאנח והביט בי לכמה שניות..שניות שהרגישו כמו נצח. הבהייה שלו בי הרגישה לי קצת לא בנוח, כאילו הוא בוחן אותי וזה גרם לי לזוז באי נוחות על הכיסא. הוא התייאש וקם בעצבים מהכיסא כשהמעיל בידו והלך לשבת במקומו והמורה בדיוק נכנסה.
***
הצלצול סוף כל סוף הציל אותי מהחפירות של אלזה, המורה למתמטיקה וסוף כל סוף אני יכולה לנוח מתחת לעץ שבמקרה מצאתי כאן, במקום דיי שקט בבית הספר, רחוק מכל הגועל.
\"אינגה\", שמעתי קול עמוק ועבה על צווארי ועורי סמר, גופי נכלא לגל של צמרמורות.
הסטתי את מבטי לאחור והופתעתי לגלות שפינינו ממש קרובים.
הוא הביט בי עם המבט השובבי שלו וראיתי את עיניו האפורות נוצצות מקרוב.
\"מה…מה אתה רוצה?\", שאלתי בגמגום, הוא חייך בתגובה כי ידע שהוא הצליח להשפיע עליי מטווח הקירבה הזה.
\"יציאה, איתך בבית קפה, הערב\", הוא אמר והתיישב על ידי וכבר לא היינו כל כך קרובים.
\"לא יקרה, מה?תכריח אותי?תכה אותי?\", שאלתי בגיחוך מזלזל.
\"את צוחקת עליי ומזלזלת בי, אל תעופי על עצמך יותר מידי, מה ביקשתי ממך להתחתן איתך?\", הוא שאל והרגשתי איך לא בא לי יותר להישאר ולשמוע את הקול המעצבן והסקסי למדיי שלו.
קמתי על רגליי וגם הוא מיהר לקום ולכלוא אותי בין ידיו. הוא הניח את שתי ידיו ליד ראשי. כל יד בצד אחר והצמיד את גופו אל גופי. הרגשתי מן עיקצוצים בבטן ובגוף. התנשמתי בכבדות והבטתי עמוק בתוך עיניו.
\"מתי תפסיקי להיות כזאת עקשנית אה?\", הוא לחש באוזני בצרידות והרגשתי איך כל גופי צף ומן תחושה מוזרה ונעימה בבטני התחתונה. וואו הוא משגע, ריחו נכנס דרך נחריי ועוד יותר גרמו לי לקפוא ולרצות להרגיש אותו כל כך קרוב.
\"דיי…בבקשה\", כמעט לחשתי ועצמתי את עיניי. ידו נחתה על לחיי בעדינות והחלה ללטף אותה בעדינות נעימה. גניחה נפלטה מפי והבנתי כמה שהוא גורם לי לאבד שליטה, הגבר הזה פשוט גורם לי לתחושות שבעבר לעולם לא הרגשתי.
\"את רואה…אל תמנעי מעצמך את מה שאת רוצה\", הוא אמר שוב בקול צרוד וגרם לי להתפתל במפנים.
\"לא…לא יקרה אדי, כבר אמרתי\", אמרתי כשעיניי עצומות, רק ככה אני מסוגלת להגיד את מה שראשי צועק כבר דקות שלמות!
פתאום לא הרגשתי אותו יותר עליי וידו לא ליטפה את פניי יותר. פקחתי את עיניי והוא בדיוק התכופף לקחת את התיק מהריצפה ותלה אותו על גבו.
\"את יודעת מה?לכי תזדייני\", הוא ירק לעברי והלך במהירות מהמקום. נפגעתי, הוא ממש חצה גבול עכשיו. דמעה בוגדנית זלגה במורד לחיי והרטיבה אותה. ניגבתי אותה והתקדמתי לעבר השער. לא רציתי להישאר כאן יותר.
הגעתי הביתה מוקדם, אבי היה בעבודה ככה שיש לי כמה שעות של שקט עד שהוא יגיע וייבקש הסברים על למה הברזתי מהבית ספר.
הכנתי לי משהו לאכול והתיישבתי מול הטלוויזיה בסלון בהתבטלות וצפיתי בסרט.
הנייד שלי רטט והרמתי אותו מהספה.
\'תהיי מוכנה בשמונה, אני אבוא לאסוף אותך\', מאיפה יש לו את המספר שלי?ולמה נדמה לו שאני אסכים לזה?
\'אתה לא מבין מה הפירוש של המילה לא?תניח לי כבר!\'
\'לא, אני לא מבין, בשמונה תהיי מוכנה\'. נאנחתי והרגשתי שאין טעם יותר להחזיר לו הודעה.
מה הוא רוצה ממני?הרי…הוא שונא אותי.
נהייתי כל כך מבולבלת, נשכבתי על הספה והחלטתי לנמנם קצת כדי להירגע.
***
אני לא מאמינה שאני עושה זאת…אבל הנה אני לבושה בג\'ינס בהיר משופשף וחולצה ארוכה בצבע לבן ומעליה מעיל עור שחור ונעלי מגף עם עקב קטן ועבה.
שיערי היה פזור וטיפת איפור לא הייתה על פניי. אני לא מתכוונת להתגנדר בשבילו.
יצאתי החוצה, הוא חיכה לי מחוץ לרכב ועיניו נפערו כשראה אותי. התדמתי אליו ונעמדתי מולו.
\"את…מדהימה\", הוא מלמל לעצמו כשהמשיך לבחון את כל גופי. נשכתי את שפתיי ועיניו גלשו לשם.
\"תודה\", אמרתי והבטתי על לבושו, הוא לבש ג\'ינס כהה וחולצה שחורה ארוכה שישבה על שריריו בצורה מושלמת. וכמו תמיד שם את הבושם המשכר שלו.
הוא פתח את הדלת של הרכב והכניס אותי פנימה…הסמקתי מעט ולא האמנתי שאני מצאת עכשיו ברכב שלו בדרך ל…דייט?אני חושבת…עם אדי. לא ייאמן.
אחרי עשרים דקות הגענו לבית קפה על שפת הים…ממש מקום נעים לשבת בו, רוח קרירה בחוץ ומבפנים הכל חמים.
התיישבנו והמלצרית הגיחה משום מקום עם חיוך על שפתייה. היא הייתה יפה, ממש יפה. שיערה היה אדמוני וחלק אשר גלש על כתפייה אל מורד גבה. עיניה ירוקות בהירות וגופה ארוך ומוצק. הוא לא הביט בה והסתכל רק עליי.
\"אני רוצה חזה עוף ברוטב ברביקיו\", אמרתי לה והיא רשמה זאת בפנקס שלה ועברה להביט באדי שעדיין הביט בי. \"אני רוצה סטייק שלוש מאות גרם\", הוא אמר וחייך לעברי. הסמקתי מעט. היא רשמה זאת והלכה.
\"את יותר יפה אינגה סניידר\",הוא אמר והרגשתי שחסר לי אוויר, הוא אמר הרגע שאני יותר יפה ממנה. מה נסגר עם הבן אדם הזה?הוא מביא רושם של שינוי. שהוא באמת השתנה.
ישבנו ודיברנו, דיברנו איזה שעה וחצי מבלי לשים לב לכך. הכל זרם וממש נהניתי איתו.
הוא צחק המון וידע להיות רציני כשסיפרתי לו משהו על עברי.
היה לי ממש כיף.
התיישבנו בתוך הרכב…הבטנו אחד בשניה. ממש קפאתי במקומי ולא האמנתי שהערב הזה הצליח.
\"אני ממש נהנתי איתך אינגה\", הוא אמר ברצינות. \"מה איתך?את נהנית?\", הוא שאל וחייך חיוך קטן שממש הקפיא אותי ולא יכולתי לזוז. מה עובר עליי?האם אני צריכה לסמוך עליו?ליפול לרשת הזאת?לא ידעתי מה לעשות…
הוא הביט בי כבר לא מחייך והתניע את הרכב.
\"אני מצטער, לא הייתי צריך להכריח אותך לבוא איתי\", הוא אמר והחל לנסוע במהירות לכיוון הבית שלי.
\"מה?\", שאלתי, הוא לא ענה ופניו נראו כה קשיחות.
\"אדי…מה עובר עליך?\", שאלתי אותו, הוא מתהפך בשניה.
\"כלום, סליחה שהוצאתי אותך בכוח\", הוא חזר על מה שאמר קודם והתחלתי כבר להתעצבן
\"תפסיק להגיד את זה\" \"דיי כבר אינגה, הכל היה שם הצגה נכון?\", הוא אמר מבלי להביט בי, הוא התרכז בכביש.
\"איזו הצגה?אני כן נהניתי\", אמרתי בכנות, אך זה לא שיכנע אותו.
הוא חנה על יד ביתי ושיחררנו ביחד את חגורות הביטחות.
\"אתה מדמיין אדי…ממש מדמיין\", אמרתי וחיכיתי לתגובה. הוא לא ענה וחיכה שאצא מהרכב.
יצאתי מהרכב מבלי להוסיף אף מילה ונכנסתי לביתי בסערה. שמעתי את רכבו נוסע מכאן במהירות מטורפת והרגשתי איזו טיפשה יצאתי שהסכמתי לכל זה.
הוא כנראה סתם שיחק איתי משחק והחליט להוציא אותי אשמה.
נכנסתי לחדר שלי והשלתי את בגדיי מעליי, עשיתי מקלחת ונכנסתי למיטה לישון.
***
פתחתי את הלוקר והוצאתי את ספר מתמטיקה וסגרתי אחריי את הלוקר. הסתובבתי לאחור ונתקלתי במישהו והספר נפל על הריצפה. הוא ישר התכופף והרים אותו לפני שהספקתי לעשות זאת. כשפגשתי בפניו, אני חושבת שראיתי את הבן אדם הכי מושלם עלי האדמות. ואו, שיער שחור, עיניים שחורות. אף קטן סולד ושפתיים ורדרדות ומלאות. וואו.
\"ת…תודה\", אמרתי לו והוא חייך לעברי את החיוך המושלם שלו.
\"אני מצטער, את בסדר?\", הוא שאל והנהנתי בחיוך. הרגשתי את לחיי בוערות מהסומק.
\"את חדשה כאן נכון?\", הוא שאל ושוב הנהנתי.
\"אני ניק\", הוא הושיט את ידו הגדולה לעברי כדי שאלחץ אותה והושטתי לעברו את ידי ולחצתי אותה.
\"אני אינגה\", אמרתי ולא הפסקתי לחייך.
\"יש לך שם יפה\", הוא אמר ונשמתי נאתקה, הוא כזה מתוק. הוא אוהב את השם המוזר שלי.
\"תודה, גם לך\", הודתי לו והחמאתי לו בחזרה.
\"טוב, אני ממהר לכיתה, אנחנו נתראה נכון?\", הוא שאל.
\"כן, נתראה\", אמרתי לו והוא המשיך את דרכו לכיתה.
\"וואו\", מלמלתי לעצמי בהתרגשות ונשענתי על הלוקר.
\"וואו\", \"אמאלה!\", צעקתי מבהלה. אדי הגיח משום מקום והקפיץ לי את הלב.
\"מה אתה רוצה?\", שאלתי בכעס, לא שכחתי מה עשה לי אתמול.
הוא כלא אותי שוב בין ידיו ושם את ידיו לצידי הלוקר שעליו נשענתי. בלעתי את רוי בכבדות והסנפתי את ריחו ללא כוונה. הריח המשכר שלו פשוט חזק מידי ואי אפשר לפספס.
התחלתי להתנשם בכבדות, הקרבה הזו תמיד גורמת לי להרגיש חוסר רוגע ומן צמרמורות בלתי מוסברות.
\"מה אדי…?\", שאלתי בייאוש.
\"אני רוצה ששוב נצא, והפעם בלי נתן לזה באת הזדמנות\", הוא לחש על צווארי ופלטתי גניחה שקטה ויכולתי להרגיש את חיוכו על שקע צווארי. קולו העבה ונשימותיו גרמו לי להשתגע. להרגיש טירוף בכל הגוף.
\"אני…די אדי\", לא הצלחתי להתאפס על עצמי. ידו אחזה באגן שלי והצמידה את גופי אל גופו.
\"את מסכימה?\", הוא שאל שוב עם הקול הצרוד על צווארי. ובלית ברירה הסכמתי.