החבר של אימא שלי-פרק 1

אליסון ואימא שלה תמיד היו חברות טובות.מהיום שאלי נולדה(אליסון).
פאם,אימא שלה ניכנסה להריון בקולג' וננטשה ע"י החבר שלה ברגע שהוא שמע על ההריון.
היא נאלצה להעזר במשפחתה,שדילמה מרחפת על ראשה.היא החליטה לבסוף ללדת את התינוקת ולסיים,תוך כדי את הלימודים בקולג'.הייתה נשואה במשך שנה לגבר עשיר וירשה את הכסף שלו,כשזה,שם קץ לחייו בנסיבות מיסתוריות.
פאמלה, תמיד ראתה את ביתה,אליסון כחברה הכי טובה שלה. שכן,מאז נישואיה לנייתן ,שהתאבד הוריה ניתקו עימה את הקשר.הם התנגדו לזיווג הזה מהיום הראשון.
ערב אחד לאחר שהשתובבו כשני נערות שובבות,שכבו זו ליד זו במיטה של אליסון.
"אימא.."פנתה אליה אליסון.
"מה בובונת?"שאלה אותה פאם.
"את עדיין אוהבת את אבא?"שאלה אותה,במפתיע,כשפאם כמעט מתפלצת.
פאם בהתה בתיקרה,ניזכרת בו,כשדמעות זולגות מעיניה.
"הוא היה אהבת חיי,ילדונת." אמרה בפניה.
"את אוהבת אותו?" שאלה אליסון.
"כן."ענתה,"אבל מה זה משנה? הוא עזב אותי."
"הייתי רוצה להכיר אותו..יום אחד."אמרה אליסון.
"את תכירי.אני מבטיחה."אמרה לה אימא שלה.
"איך זה..לאהוב?"שאלה אליסון.
"את מרגישה פרפרים בבטן כל פעם שהוא נמצא קרוב אלייך,קשה לך לנשום והלב דופק חזק.,אמרה לה אימא שלה.."מתוקה שלי,תבטיחי לי שכשתתאהבי בגבר,אל תתני לו את הלב שלך,עד שהוא לא ייתן לך את הלב שלו."
"מבטיחה,"אמרה הנערה,כשהן אוחזות זו בזרתה שלו זו.
ימים רבים מאז השיחה הזו,על אהבה בניהן.
אליסון זהובת השיער,הייתה רק בת 15.
כעת,היא עזבה את הביית,יודעת מה זה להיות עם גבר.עדיין מחפשת,את האחד שלה.
שיכבוש אותה בסערה,ויסחוף אותה מהרגליים.