החבר שלי לכיתה או הגיבור האישי שלי?

היי, קוראים לי קייטי, בת 18 וגרה בניו יורק וזה הסיפור שלי:
זה קרה בערך לפני שנה כשהייתי בת 17 ובתיכון בכיתה י"ב.
אני הייתי ילדה יחידה ובת לאם חד הורית והייתה לי את החברה הכי טובה שלי טינה, אה וגם יש את מרלין היא, "המלכה של השכבה" , היא חושבת שהיא, "מלכת העולם", אבל צריך לתאר אותה יותר נכון כ "המכשפה של העולם", היא כל הזמן מתגרה בי ובטינה ואומרת לנו שאנחנו לוזריות.
לילה אחד אני וטינה הלכנו למועדון וכמובן שהיתה לנו תעודת זהות מזויפת ביד והיה כיף והכל עד שהאלכוהול התחיל להשפיע.
אחרי שרקדנו ושתינו הייתי צריכה לצאת החוצה לשאוף קצת אוויר ופתאום בא לכיווני מישהו עם אקדח ואיים עלי שאם אני לא אביא לו את כל הכסף שלי אז הוא יפעיל את האקדח ויהרוג אותי. לאחר מכן התחננתי בפניו לרחמים ואמרתי לו שאין לי שקל בארנק, הוא עצר לרגע ואמר לי שיש לו רעיון אחר, לפתע הוא התחיל להתקדם עוד יותר לכיווני ואז הוא התחיל לגעת לי באיברים ולנשק אותי, התחלתי לצרוח, אחרי כמה רגעים שמעתי קול גברי: "תעזוב אותה!" הוא עצר והסתובב ויכולתי לראות גבר צעיר ויפה תואר עומד מזיע מולנו עם אקדח בידו, ואז נשמע ירייה, הוא ירה בו,במי שאנס אותי,הוא בעצם הציל אותי, אבל עדיין הייתי בשוק מכל מה שקרה.
"וואו. אממ, תודה רבה." , אמרתי בהלם.
"אין בעד מה,רק תשמרי על עצמך טוב יותר מעכשיו." ,אמר והלך.
~שבוע לאחר מכן~
*זה היום הראשון של כיתה י"ב, איזה התרגשות. בחיים שלי לא התרגשתי ככה.*
טינה: "נו מתרגשת?"
אני: "מאוד, את חושבת שיהיו בנים שווים השנה?"
טינה: "אין לדעת,אבל אני מקווה".
*צלצול
*בכיתה ישבתי בשולחן לבד.*
לפתע נכנס המורה: פרופסור פוקס, ולידה עמד תלמיד חדש אבל שנראה לי קצת מוכר.
פ',פוקס: "שלום תלמידים, ושנת לימודים פורייה ומוצלחת לכולם. כפי שאתם רואים לידי נמצא תלמיד חדש שמצטרף אלינו, תגידו שלום ל: דניאל."
*לא ידעתי מאיפה הוא כל כך מוכר, אבל מה שכן ידעתי זה שכל הבנות עכשיו דלוקות עליו*.
כל הכיתה: "היי דניאל, ברוכה הבאה!"
דניאל:"תודה".
פ', פוקס:"אתה מוזמן לשבת ליד קייטי."
דניאל:"אוקיי, תודה."
*אוי לא, רק לא לידי*
דניאל:"הי, אני דניאל ואת?"
אני:"קי..קייטי"
*לא ידעתי מה לעשות אם לשאול אותו אם נפגשנו פעם או אם אנחנו מכירים. העדפתי שלא כדי לא להביך את עצמי*
*צלצול
*אוי סוף סוף זה נגמר*
דניאל: " טוב היה נחמד להכיר קייטי אני מניח שנתראה מחר."
אני:" כן , נתראה מחר".
טינה: : "נו אז איך זה לשבת ליד דניאל?"
אני": זה היה רגיל איך את רוצה שזה יהיה?"
טינה:" רגיל?? כל בת אחרת היתה עכשיו הורגת אותך כדי להתחלף איתך"
*זהו זה עכשיו אני מבינה מאיפה הוא היה מוכר לי*
אני:"וואו טינה תודה את גאון."
טינה: "את זה אני יודעת אבל למה בדיוק?"
אני:"מקודם לא הבנתי מאיפה הוא היה מוכר לי כל כך ועכשיו הזכרת לי."
טינה:"אהההה. מאיפה?"
אני:"זוכרת שסיפרתי לך מה קרה במועדון שיצאתי לשאוף אוויר?"
טינה:"נו?"
אני:"אז הוא זה שהציל אותי."
טינה:"וואו אז הוא גם חתיך וגם גיבור."
אני:"וגם רוצח"
טינה:"זה היה למטרה טוב."
אני : "מה שתגידי"
~יום למחרת~
*בבית הספר
*אוי לא הנה דניאל,והוא בא לכיוון שלי*
דניאל: "אני יכול את הטלפון שלך?"
*מה לעזאזל? למה הוא רוצה את הטלפון שלי?*
אני:" למה?"
דניאל:"אממ, כי אני רוצה כדי שנוכל לשמור על קשר גם אחרי בצפר."
אני:"אה, אוקיי."
דניאל:"תודה נתראה אחר כך."
*צלצול
טינה:"שמעתי שיש מורה חדש והוא ממש חתיך."
*המורה נכנס: מר מייק רובינסון.
המורה: היי תלמידים, נא לפתוח ספרים בעמוד 20.
טינה: "אומייגד, אז השמועות נכונות, איזה חתיך."
* המורה היה בחור צעיר בסביבות גיל ה- 20 והוא היה יפה תואר.
כל הנות לא יכלו להתרכז בשיעור הן כל הזמן התרכזו רק במר רובינסון.
מר רובינסון: " מי יכול להגיד לי מה זה בעצם השואה?"
*הצבעתי.
מר רובינסון: " כן, איך קוראים לך?"
אני: "קייטי".
מר רובינסון: " אוקיי קייטי תסיבי לנו על השואה".
* עניתי את התשובה*
מר רובינסון: "כל הכבוד קייטי עבודה מצוינת."
*המחשבות של מר רובינסון: אני ממש מתרגש לקראת היום הראשון שלי כאן,
לגבי הבנות יש פה הרבה בנות די יפות אבל שמתי לב למישהי: קייטי, התלמידה האהובה עליי.*
*חזרה לקייטי
*צלצול לסיום השיעור
מר ר':"תזכרו להכין למחר את השיעורים. קייטי בואי רגע."
*מה הוא רוצה?
אני:"כן, מר ר'."
מר ר':"אני ממש מרוצה ממך השיעור הזה,התרשמתי,תמשיכי ככה."
אני:"אממ,תודה מר ר'."
*רינג רינג*-צלצול טלפון.
דניאל: רציתי לוודא שנתת לי את המספר הנכון.
אני:חחח
דניאל: את פנויה בערב?
אני: תלוי?
דניאל: רוצה שנלך לעשות משהו ביחד?
אני: אתה מזמין אותי לדייט
דניאל: נראה לי?
אני: חחח. טוב למה לא.
דניאל: יופי אז אני אאסוף אותך בשמונה.
*אומייגאד אני ודניאל יוצאים לדייט!!!*