החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 50 ~אחרון~
נקודת המבט של בר:
נכנסתי הביתה, עדן ושקד התנשקו בסלון, יפה שהם לא מודיעים לאף אחד שהם ביחד… שיהיה להם במזל טוב… אמרתי שהם מאוהבים אחד בשני….
"מזל טוב" אמרתי בחוסר התלהבות ועליתי למעלה, נכנסתי לחדר שלי, נשכבתי על המיטה ובכיתי, למה זה מגיע לי?
נקודת המבט של אושרי:
טעיתי, מותר לבן אדם לטעות, התייחסתי אליה מגעיל, היא לא אשמה שגדל לה תינוק בבטן, אבל אני לא מצליח לקלוט את זה בעוד פחות מ9 חודשים אני יהיה אבא, זה לא הגיוני, אנחנו לא נצליח ואני יודע את זה, אנחנו לא מספיק גדולים לזה….
אני חייב לדבר איתה….
נקודת המבט של בר:
שקד ועדן נכנסו לחדר שלי, שקד התיישבה על המיטה ועדן התיישב על הכיסא שמול המיטה.
"מה קרה?" שקד שאלה
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמרתי
"למה את פה?" עדן שאל
"כי אני שונאת את אושרי" אמרתי
"על מה כבר רבתם?" עדן שאל
"לא רוצה לדבר על זה" אמרתי והיה לי צלצול,, על הצג דל האייפון היה רשום 'בעלי החתיך<3' אני צריכה לשנות את השם…
זרקתי את האיפון לצד הדני של המיטה, שקד לקחה את הטלפון וענתה לשיחה.
"הלו" ענתה
"כן" אמרה
"טוב" אמרה ושמה את הטלפון על ספייקר
"ברר אני מצטער" אושרי אמר
הסתכלתי על עדן ושקד
"יוצאים" עדן אמר והם קמו ויצאו
"מה אושרי?" אמרתי עצבנית, באמת שבא לי לנפץ עכשיו את הטלפון על הרצפה…
"אני אוהב אותך" אמר
"אני שונאת אותך" אמרתי,
נקודת המבט של אושרי:
"אני שונאת אותך" אמרה, הלב שלי ניצבת, היא שונאת אותי?, הלב שלי התנפץ לחתיכות קטנות, לא הצלחתי לדבר, אני הבן אדם הכי מגעיל בעולם, איך הצלחתי לגרום לזה שהיא תשנא אותי?
הייתה שתיקה ארוכה….
"ביי…" אמרה בשקט וניתקה… יצאתי אליה….
נקודת המבט של בר:
ניתקתי את השיחה, אני לא רוצה לחיות יותר, לפני שהוא נכנס לחיים שלי הם היו יותר טובים, לא היו ךלי בעיות, הייתי מ-א-ו-ש-ר-ת-!! ועכשיו? אני עם תינוק בבטן…
ירדתי למטה, אף אחד לא פה, היה צלצול בדלת, פתחתי את הדלת ללא רצון, אושרי עמד שם, באתי לסגור את הדלת אבל רגלו חסמה את סגירת הדלת…
"אני לא רוצה לדבר איתך" אמרתי ונישענתי על הדלת, מנסה לסגור אותה..
"אני אדבר את רק תקשיבי" אמר
"דיי אושרי תעזוב אותיי" אמרתי בוכה
"בחיים לא" אמר
הוא לא הולך לוותר? פתחתי את הדלת
"זריז" אמרתי והוא נכנס הביתה, היישבנו בסלון, לא ישבנו אחד ליד השני, אני לא רוצה להתקרב אליו…
"אני מצטער, התנהגתי כמו אגואיסט, חשבתי רק על עצמי, ולא על הדבר החשוב" אמר
"שהוא?" שאלתי
"את" אמר וקם מהספה שישב עליה והתיישב לידי
"אני אוהב אותך, אני לעולם לא יעזוב אותך גם אם נצתרך לגדל תינוק בגיל 17" אמר והסתכל עליי, לא ציפיתי לזה, ממש לא…
"את החיים שלי, אני לא יכול לשרוד בלעדייך" אמר
"בבקשה תסלחי לי" אמר ועצרתי אותו בנשיקה, אולי אני כועסת עליו מוות אבל אני לא יכולה לחיות בלעדיו…
"אני אוהבת אותך" אמרתי כשהתנתקנו מהנשיקה לאט לאט…
"אני אוהב אותתך ועוןד מישהו" אמר
"מי?" שאלתי
"אותו או אותה" אמר ושם את ידו על ביטני
"מה אתה רוצה בן או בת?" שאלתי
"בת יפה כמוך" אמר ונתן לי נשיקה על השפתיים
"אבל בכול מקרה היא לא תיהיה שלנו" אמרתי
"מה?" שאל לא מבין
"אנחנו לא יכולים לגדל אותו, אין לנו את היכולת הזאת, אנחנו בני 17, אנחנו עדיין לומדים, עוד מעט צבא" אמרתי
"אז מה נעשה? הפלה?" שאל
"הייתי כבר אצל הרופא והוא אמר שאם אני עושה הפלה 90% שאני לא יכול להיכנס יותר להריון" אמרתי
"אז מה עושים?" שאל
"יש לי איזה משהו" אמרתי
"מה?" שאל
"רגע" אמרתי הוצאתי מהתיק את הכרטיס שאפרת נתנה לי, התקשרתי אליה
"היי זאת בר שמואלוב" אמרתי
"היי חמודה" אמרה
"בקשר למה שאמרת לי" אמרתי
"כן?" שאלה
"אתם מקבלים גם נשים בהריון?" שאלתי
"ת בהריון?" שאלה
"כן" אמרתי
"קודם כול מזל טוב" אמרה
"אני יכולה לקבל אותך, הקורס הוא ל6 חודשים בלונדון, זה יהיה לך בסדר?" שאלה
"מתי זה מתחיל?" שאלתי
"עוד בערך חודשיים" אמרה
זה ממש מסתדר לי (: בחודש השמיני אני יחזור לארץ…
"זה מעולה" אמרתי
"יופי, את יכולה להביא גם עוד מישהו" אמרה
"אוקיי תודה" ארמתי
"להתראות"
"ביי" אמרתי וניתקתי
"יש לי פתרון" אמרתי
"מה?" שאל
"עוד חודשיים אני יהיה בחודש השני. בחודשיים האלה נשאר בארץ כי הבטן גדלה רק בחודש השלישי" אמרתי
"ובחודש השלישי?" שאל
"בסוף החודש השני אנחנו נוסעים ללונדון ל6 חודשים ואז כשאני יהיה בחודש השמיני נחזור לארץ, נגור איפה שהוא רחוק מפה, ואז אני ילד וזהו" אמרתי
"מהההה? מה לונדון?" שאל
"איזה אישה בשם אפרת הציע לי להשתתף באיזה קורס של סטייל בלונדון עם הסטייליסטים הכי נחשבים" אמרתי
"ואווו יפה…" אמר
"אבל אחריי הלידה, מה את מתכוונת לעשות עם התינוק?" שאל
"אימוץ" אמרתי
"מה אימוץ?" שאל
"אז מה אתה רוצה שנעשה? שנגל אותו בבית שלנו בסתר?" שאלתי
"לא.." אמר בשקט
"איך התוכנית?" שאלתי
"אחלה" אמר
"חסר לך עם יוצא לך מפה שאני בהריון" אמרתי וקמתי מהספה
"נראה לך שאני אומר למישהו?" אמר
"במיוחד לא לאבא שלי ולאחים שלי" אמרתי
"ולחברות שלך?" שאל
"איתן אתה יכול לרכל עליי כמה שבא לך הן יודעות הכול עליי" אמרתי וצחקתי והוא קם מהספה
"בואי הביתה" אמר
"בוא נישן כבר פה, אין לי כוח ללכת" אמרתי ועלינו למעלה
~כעבור חודש~
הבטן שלי קצת גדלה, אבל לא רואים, קשה לי להסתיר את זה בעיקר מהאחים שלי, שנימצאים בסביבתי כמעט כול הזמן, אני אוכלת מלא מלא, אני לא יודעת איך אני ירד במשקל בסוף ההריון…
בדקתי כבר אם זה בן או בת, כמו שאושרי רצה, בת (:
מצאנו כבר משפחה שתאמץ את ליאל, כן זה השם, שם רגוע כמו שאני אוהבת, דיברתי עם המאמצים וביקשתי מהם שיקראו לה ליאל, הם הסכימו (:
~כעבור 5 שנים~
״לירון, מתוק שלי, חזרתי!!״ צעקתי כשנכנסתי הביתה, לירון רץ עליי וחיבק את הרגליים שלי, בכול זאת ילד בן 4…
״מתוק שלי, כמה גדלת בשבוע״ אמרתי והרמתי אותו על הידיים, איזה ילד מאמווש יש לי ❤
״הבאת לי מתנות?״ שאל עם הקול הקטן והחמוד שלו
״ברור״ אמרתי ונתתי לו הנשיקה בלחי
״ולי הבאת?״ אושרי שאל אותי
״אתה חושב ששכחתי את בעלי?!״ אמרתי לאושרי ונתתי לו נשיקה בפה.
עברו 5 שנים, אני נשואה לאושרי, אני עובדת בחברה ענקית בארץ לאופנה, סטיילים ועיצוב, אושרי רוצה להיות עורך דיין.
כמו שאתם רואים יש לנו ילד בן 4, לירון, נכנסתי להריון עוד פעם אחרי שנה, הוא כול החיים שלי כמו אושרי, אני לא שורדת בלעדיהם.
נוי ונתנאל התחתנו וגם תהל ותמיר התחתנו, אנחנו גרים אחד ליד השני (:
אתם בטח שואלים מה עם ליאל. לא ראיתי אותה מאז הלידה, אבל אני יודעת שאי בסדר היא בידיים טובות…
כשהיא נולדה היא בכלל לא הייתה דומה לי ולאושרי, אני רוצה לראות אותה, לדעת מה קורה איתה..
במשך ה9 החודשיים האלו היה לי מאוד קשה להסתיר את זה שאני בהריון אבל הצלחתי , הצחלנו, אני ואושרי הצלחנו להסתיר את זה מכולם…
תגובות (17)
הם שכחו אותי?
וואו תעשי עונה שנייה עם הילדים שלהםםם
סיפור מושלםםםםם
את חייבת לעלות לנו היום את הפרק הראשון של הסיפור :)))
איזה באסה שנגמר אבל אהבתי מאוד את הסיפור
כול כך יפה (:
זה מה שהיא עושה תמשיכייייייייייייייייייייייי ותעשי ויש לי רעיון שליאל ולירון ילמדו באותו בצפר אבל באותה שכבה נגיד שניהם ב-י' והם יהפכו לחברים טובים אבל אם באלך לסבך את זה אז שיתאהבו
מה ששנינוש הציעה – הם שחכו אותי? או- אלה ההורים שלי?- או – קשר דם או- התגעגעתי.
תעשי הרשמה לסיפור החדש ,
תראי איך זה מסתדר לך ואז תמצאי שם לסיפור:)
Emma2012: התחלתי כבר לכתוב את הפרק הראשון אז זה יהיה קצת בעיה לעשות הרשמה
יש לי שם (דיי מטומטם): הבת הסודית של ההומלס ואישתו.
אני מחכה לסיפור החדש.
איזה מהמם!!!
מחכה בקוצר רוח לסיפור החדש :)
ישששש
בטח בעונה השנייה זה מנקודת המבט של ליאל שהיא כבר גדולה!
לא יכולה לחכות!!!!!!!!!!
אני בטוחה שהעונה השנייה תהיה יותר טובה מהראשונה!
לא שהראשונה לא טובה… כן?!…
זה.פשוט.אחד.הסיפורים.הנדירים.שיש.בעולם!!!
יאווו עצובב ליי
עצוב שנגמר :(
אבל את מצפה בעונה חדשה היום נכון?? ;)
*מפצה
כתיבה מושלמתת גאדד את חייבת עונה 2 פפליז 50 זה קצת ותעשי סיפור חדשששששששש
אומיגדדדד (איחור איחור איחור בתגובה סורי) את לא מבינה איך היתאהבתי בסיפור הזה ועכשיו הוא ניגמר :( אבל אני בטוחה שיהיו עוד סיפורים מושלמים (סומכת עלייך חח)
פשוט מושלם,סוף מושלם,הכל מושלם !! אבל הכי הייתי רוצה לדעת מה קרה עם ליאל, איך החיים שלה. גאד גאד גאד פשוט מושלם .