החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 45

אל תיקחו את העניין של האירוסין בכזאת רצינות, הם כן התחתנו אבל מאוחר יותר… לא תיהיה חתונה עכשיו….
_____________________________________
פרק 45:

עברו 3 חודשים, כלום לא השתנה, אני ואושרי עדיין ביחד, מאורסים, מאותו מהיום בפריז האהבה שלו גדלה, עכשיו אנחנו לא יכולים לשרוד שעה אחת בלי השני…
יש לי עוד שבוע יומולדת 17 וזה לא צחוק!! אני מתה מתרגשות!!

-בערב-
"יאללה ביי חתיך שלי" אמרתי לאושרי ונתתי לו נשיקה על השפתיים
"אל תעשה שטויות" אמרתי בקול מזהיר, רק חסר לי עכשיו שתמיר ונתנאל יגררו אותו לשתות והוא ישתכר לי, הם הולכים למועדון לבד, ל-ב-ד, אנחנו סומכות עליהם, כי זה חלק מהאהבה, לתת לסמוך אחד על השני בעניים עצומות (:
"ביי תהני" אמר.
"גם אתה" אמרתי והוא יצא מהחדר שלנו, הוא עבר לישון איתי (:
נכנסתי להתקלח, כשיצאתי מרחתי קרם גוף בריח וניל, לבשתי ג'ינס בהיר, סריג בצבע אפור, מתחיל החורף ואני לא אוהבת את זה! אני שונאת את החורף משהו מפחיד…
נעלתי טימברלנד, לקחתי תיק עם טלפון, כסף, מראה קטנה מפתחות ועוד חולצה להחלפה. יצאתי מהבית, הלכתי לנוי, זה כמה רחובות מהבית שלי, לא רחוק, אני נוי ותהל עושות מסיבה רק לנו, כמו שאנחנו אוהבות, אנחנו עושות בלאגנים ושטויות וצחוקים…
"שלוום ליפות" אמרתי כנוי פתחה לי את דלת ביתה, נתתי לכול אחת חיבוק. ראינו סרט.
"אומייגד אחד הסרטים" אמרתי
"סרט מושלם" נוי אמרה ולקחה עוד פופקורן מהשקית
"שמנה" אמרתי וזרקתי עליה פופקורן.
"מי שמדברת" אמרה וזרקה עליי גם
"שתיכן שמנות וזהו" תהל אמרה
"יואאא" אני ונוי אמרנו ביחד וזרקנו עליה פופקורן
"חצופה" אמרתי
"אני יראה לך מה זה חצופה" תהל אמרה וזרקה עליי גם פופקורן
"שקט שקט יא חמור" אמתרתי לתהל
"איך קראת לי עכשיו?" שאלה
"חמור" אמרתי ושפחתי עליה את כול השקית עם הפופקורן, תהל דפקה חיוך
"מה את מחייכת?" שאלתי
"עוד מעט תדעי" אמרה וצחקה
"מה הבעיה שלך?" אמרתי והסתובבתי אחורה, נוי עמדה מאחוריי, היא זרקה עליי ביצה, שהתפוצצה עליי, והשפריצה עליי קטשופ!!
"את הולכת למווות" אמרתי והתחלתי לרוץ אחריה בכול הקומה, הצלחתי לחטוף ממנה את הבקבוק של הקטפוש
"לאאא לאאא דייי סליחהה" אמרה וצחקתי
"סורי אני חייבת לך" אמרתי והתזתי על ראשה קטשופ
"אההההה" היא צרחה, פתאום הרגשתי איזה פיצוץ על הגב, הסתובבתי, תהל עמדה שם וצחקה, היא פוצצה עליי ביצה המפגרת!!!
רצתי למטבח, הוצאתי מהמקרר 2 בייצים פתחתי כמה מגירות, ישש מצאתי, קמח!! תהל הולכת למות היא היחידה פה שנשארה יבשה! באתי מאחוריה, עשיתי לנוי סימן של שקט עם היד, פיצצתי על ראשה את שתי הבייצים ואז שפחתי את הקמח, מתתי מצחוק, אין דבר יותר מצחיק מזההה!!
"אהההההההה" היא צרחה
"אומייגד תראו איך נראה הבית שלי" נוי אמרה, הסתכלתי מסביב, זה לא נראה כמו בית!!
"יאללה מתחילים בניקיונותתת" אמרתי
"קודם נחליף בגדים" תהל אמרה
"תביא לי חולצה" אמרתי לנוי
"לא הבאת?" שאלה
"הבאתי אבל היא מכוערת" אמרתי וצחקתי
"לכי חכי" אמרה
התלבשנו וניקינו את כול הבית, אין זכר לקטשופ בייצים וקמח…
"זה אני מתיש" אמרתי ונשכבתי על הספה, שונאת לנקות…
"עכשיו לקים ואיפור" נוי צעקה
"אומייגד" אמרתי וקמתי מהספה מהר
"מה קרה?" תהל שאלה
"אופסס שכחתי את האיפור בבית…" אמרתי, איזה מפגרת אני….איך אני יכולה לשכוח את האיפור? איך??
"גאונה" נוי אמרה וצחקה
"אני הולכת להביא" אמרתי
"מה את רצינית?" נוי אמרה
"כן, 10 דקות ואני פה בחזרה" אמרתי ויצאתי מהבית…

נקודת המבט של אושרי:
נכנסנו למועדון, יואא מפוצץ פה, אבל אני לא הולך להשתכל, אני לא שותה, חסר לי רק להשתכר עכשיו, יואאא מה בר תעשה לי אם אני ישתה….
אני לא שותה!!

נקודת המבט של בר:
עברתי ליד גינה, ישבו שם 2 ילדים על הספסל עם בקבוקי בירה ביד, כנראה שיכורים מוות, ראיתי עוד ילד בצד, צוחק כמו משוגע, הוא נמצא שם עם עוד ילדה, הוא הוריד לה את החולצה והתחיל לגעת בה ולנשק אותה בפראות, ניסיתי לראות מי זה, הוא מוכר לי…
לא, לא זה לא הוא… אני לא רוצה שזה יהיה הוא אבל זה הוא, עילי….התקרבתי עליהם, חלפתי מול 2 הילדים שיושבים על הספסל, הם זרקו לי משפט משהו כמו "הוופה איזה כוסית" זיהיתי את הקול, אוראל… המשכתי ללכת לכיוון עילי, כשהייתי כמה צעדים ממנו עצרתי, הוא היה עם הגב עליי כך שרק הילדה יכולה לראות אותי, ראיתי חיוך קטן על הפנים שלה…
"עזוב אותה" אמרתי לעילי, הוא לא הסתובב אליי, הוא עשה לי אצבע שלישית, כנראה הוא לא מזהה את הקול שלי, שיכור…
"עילי אני לא צוחקת תעזוב אותה, אני יקרא לנתנאל" אמרתי והוא הסתכל עליי, הוא הסתכל עליי לכמה שניות, הוא ניסה להיזכר מי אני, הוא הסתכל עליי במבט זועם והלך, הידה נשמה לרווחה….

נקודת המבט של עילי:
הלכתי לגינה עם אוראל ויניב, שתיתי בירה, עוד כוס ועוד כוס ועוד כוס…..שתיתי כמה בקבוקים טובים, אני שיכור מת, מסטול כמו שאף פעם לא הייתי, ראיתי ילדה עוברת ליד הגינה, קראתי לה, "בואי רגע יא כוסית" אמרתי והיא באה, היא עמדה מולי, קמתי מהספסל, התחלתי ללכת לפינה, "בואי" קראתי לה, היא הלכה אחריי, בקושי הצלחתי ללכת, אני הולך מצד לצד, לא מצליח ללכת ישר, השענתי אותה על הקיר, התחלתי לנשק אותה בפראות, הורדתי לה את החולצה, יותר נכון קרעתי לה את החולצה, היא אמרה לי כול מני דברים כמו "דיי", "עזוב אותיי" אבל התעלמתי….
"עזוב אותה" שמעתי מישהו מאחוריי, עשיתי לו או לה זיין, אף אחד לא יעצור אותי שכיף לי…
"עילי אני לא צוחקת תעזוב אותה, אני יקרא לנתנאל" אמרה, עכשיו הייתי בטוח שזאת בת, הסתכלתי עליה, ת'אמת לא זהיתי אותה, היא מוכרת לי משהו מפחיד אבל לא יודע, לא עולה ליי, היא מכירה את נתנאל? טווב לי לא מכיר אותו? הלכתי מישם, במילא ילדה הזאת לא שווה כלום, כוסית אבל קטנה מדיי…

נקודת המבט של בר:
התקרבתי לידה הזאת, הרמתי את החולצה שלה מהריצפה, היא הייתה קרועה, הוצאתי מהתיק שלי את החולצה להחלפה שלי, נתתי לילדה, היא התלבשה מהר,
"תודה" היא אמרה בשקט שבקושי שמעו
"את לא צריכה לפחד, אני לטובתך" אמרתי והיא חייכה
"בואי נעוף מיפה" אמרתי
יצאנו מהגינה, התיישבנו על אחד מהספסלים שרחוקים מהגינה.
"הוא עשה לך משהו? כואב לך משהו?" שאלתי והיא הנהנה בראשה לשלילה
"בת כמה את?" שאלתי
"13 בערך" אמרה בשקט, היא רק בת 13??
"איך קוראים לך?" שאלתי
"שקד" אמרה
"אני בר… " אמרתי
"בר שמואלוב" אמרה
"איך את יודעת?" שאלתי
"את מפורסמת, את מדגמנת בקאסטרו" אמרה
"אמממ תודה, נראה לי" אמרתי והיא שתקה, היא רק הסתכלה עליי וחייכה…
"את בטוחה בהכול בסדר?" שאלתי
והיה לי טלפון, "שניה" אמרתי לשקד ועניתי לשיחה
"איפהה את?? הלכת לאיבוד?" נוי שאלה
" אני אני ידבר איתך כבר מחר" אמרתי
"מה קרה?" שאלה
"כלום, נדבר" אמרתי
"ביי" אמרה וניתקה, הסתכלתי על שקד, היא כול כך רזה ועדינה, חסרת ביטחון…
"אממ איפה את גרה? אני יקח אותך הביתה" אמרתי והיא הסתכלה עליי עם העניים הכחולות המושלמות שלה…
"אין לי בית" אמרה
"מה?" שאלתי
"ברחתי מהבית שלי" אמרה
"למה?" שאלתי לא מבינה, אני לא רואה את עצמי בורחת מהבית שלי…היא שתקה, כנראה שזאת נקודה רגישה אצלה…
"בואיי אליי, תיהיה אצלי" אמרתי וקמתי מהספסל
"תודה" אמרה וגם קמה מהספסל, היא החזיקה לי את היד, הלכנו לבית שלי….
"את לא צריכה לפחד כשאת איתי" אמרתי והיא הסתכלה עליי עם העניים המושלמות שלה….