החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 40

"נוווווו בר" אושרי צעק לי מלממטה
" אני שניה מוכנה" צעקתי לו, הסתכלתי על המראה בפעם האחרונה, אין יותר יפה ממני, איןןן, טוב לא הגזמתי…. לבשתי שימלה בצבע שמנת, לא קצרה מדיי ולא ארוכה מדיי, בול באורך הנכון ונעליי עקב תואמות, ירדתי למטה.
"כוסית שלי" אושרי אמר ונתן לי נשיקה על השפתיים
"חתיך שלי" אמרתי, ויצאנו מהבית, הגענו למסיבה, היא הזמינה את כול העולם או מה?!
"מפוצץ פה" אמרתי לאושרי
"כן" אמר
"בר" שמעתי את נוי מאחוריי, הסתובבתי היא הייתה עם נתנאל, נתתי לה חיבוק.
"איזה מושלמים אתם ביחד" אמרתי וצחקתי
" גם אתם" נוי אמרה וקרצה לי
"אייי בלי קריצות" נתנאל התערב בשיחה
"תירגע, אתה לא זוכר מה אמרתי לך אתמול?" שאלתי אותו
"מה אמרת לו?" אושרי שאל
"אני יסביר לך אחר כך" אמרתי לאושרי
"אבל את מבטיח לי" נתנאל אמר
"מבטיחה" אמרתי
"טווב אנחנו רוקדים עם תחפשי אותנו" נוי אמרה ומשכה את נתנאל לרכבת הריקודים
"בואי" אושרי אמר לי והחזיק בידי, יצאנו מהחוצה
"ווואי איזה שקט פתאום" אמרתי וצחקתי
"מה אמרת לו? אני לא רוצה סודות ביננו" אמר
"אההה…שאני לא הולכת לשכב איתך, שאני קטנה לזה" אמרתי מקווה שהוא יקבל את זה
"ברור, בקצב שלך" אמר והתנשקנו
"הופההה" שמעתי מישהו מאחורי אומר, עצרתי את הנשיקה והסתובבתי אחורה, תהל ותמיר, חחח למה מי חשבתי שזה יהיה?
"הופפה גם לכם" אמרתי וצחקתי
"מה קורה יפה?" שאלתי את נוי
"מה איתי?" תמיר שאל
"ומה איתי?" אושרי שאל
"כולם יפים סבבה?" שאלתי
"עכשיו כן" אושרי אמר וצחק
"טוווב אנחנו בפנים" תהל אמרה ונכנסה עם תמיר לתוך הבית.
"אתה בא לרקוד?" שאלתי אותו
"מה לרקוד?" שאל, אההה נכון הוא אף פעם כרנאה לא היה במסיבה…
"בוא זה לא קשה, אני יעזור לך" אמרתי ומשכתי אותו לתוך הבית, לרקוד.
רקדו מלא, איזה רקדן הוא… אני כבר לא נושמת, אוייי מחניק פה מוות, "אני יוצאת לנשום אוויר" צעקתי לאושרי באוזן, בגלל כול המוזיקה הרעשת…
"לבוא איתך?" שאל
"לא נראה לי שאתה נהנה פה" אמרתי והוא חייך
"רק אל תעשה שטויות" אמרתי והוא הנהן בראשו 'כן', יצאתי החוצה, התיישבתי על אחד הספסלים שבחוץ, ראיתי איזה מישהו יושב כמה מטרים ממני, על ספסל, מישהיא יושבת עליו, ומנשקת אותו בפראות, הוא מתחיל לגעת בא, ניסיתי לראות מי אלה, יובל ועילי…. העיקר אוהב אותי…..פחחח….
מישהוא התיישב לידי, הסתובבתי לכיוון שלו, אוראל.
"היי" אמרתי בחיוך
"מי אלה?" שאל והסתכל על עילי ויובל
"עילי ויובל" אמרתי
"את רואה איזה קוקסינל הוא, הוא בכלל לא אוהב אותך, לא מגיע לך כזה, מלאך שלי" אמר וצחק
"אבל אני גם לא אוהבת אותו, אז שיעשה מה שבא לו" אמרתי
"עוד פעם אושרי?" שאל
"כן, הוא חזר" אמרתי
"הוא מה?" שאל
"חזר, אנחנו ביחד עכשיו" אמרתי עם חיוך ענק
"אז אין לנו סיכוי?" שאל
"כנראה שלא, אבל אנחנו יכולים להישאר ידידים" אמרתי
"זה לא יעבוד, מלאך" אמר
"תקשיב אתה הבן אדם שהכי עזר לי בתקופה האחרונה, ויהיה לי ממש עצוב אם לא נחזור לקשר….. כאילו ידידים" אמרתי
"את לא מבינה, אני לא יכול פתאום להיות ידיד שלך, זה לא עובד ככה, הדבר שאני הכי רוצה עכשיו זה אותך, אני כול הזמן חושב עליך בצורה של חברה לא ידידה, את המלאך שלי" אמר
"אז…" אמרתי ולא הצלחתי לחשוב על משהו, חבל לי לעבד אותו…
"מצטער, מלאך" אמר והלך
אוווף למה תמיד אני יוצאת מגעיל?
אני לא יכולה פשוט להתנתר מהכול? חוץ מאושרי? כן, אני יכולה, ואני יעשה אתזה
_____________________________
-בוקר-
התעוררתי, "אושרי קום" אמרתי וזרקתי עליו כרית
"ככה את מעירה אותי?" שאל והעיף עליי בחזרה את הכרית
"כןןן" צעקתי וקמתי מהמיטה
"חצופה" אמר וקם גם מהמיטה, התחלתי לרוץ למטה, רצתי בכול הביתה, לא לקח הרבה זמן ואושרי תפס אותי, אווף למה אני כול כך איטית?
"אני מעיר אותך בנשיקות ואת זורקת עליי כרית?" אמר
"כןן" אמרתי והוא התחיל לדגדג אותי
"דייי תפסיק" אמתרי צוחקת
"דיייי" אמרתי
"אם תבקשי סליחה" אמר
"סליחההה" אמרתי כשאני ממשיכה לצחוק, הוא הפסיק לדגדג אותי
"בעצם לא" אמרתי ועליתי בריצה למעלה, הוא תפס אותי שוב ודגדג אותי
"דייי אושרי" אמרתי צוחקת מהדיגדוגים שלו…
"תנו לישוון" נתנאל צעק
"חפרתםםם" תמיר צעק
"אתם צריכים לקום עכשיוו" צעקתי ולא הייתה תגובה
"אם אתם לא קמים אני שמה שירים של ג'סטין" צעקתי וישר קמו מהמיטה, יצאו מהחדרים שלהם והסתכלו עליי
"קמו בסדר?" נתנאל אמר
"חיילים טובים" אמרתי ונכנסתי לחדר שלי, אושרי ונכנס אחריי
"בשביל הקטע שמי עכשיו שירים שלו" אושרי אמר
"נראה לך? הם ירגו אותי" אמרתי וצחקנו
"יאללה הלכתי להתלבש" אושרי אמר ויצא מהחדר שלי, לבשתי חולצת בצפר שחורה, ג'ינס לבן/אפור עם קרעים, הסנדלים השחורים שלי שרשרת של השם שלי בצבע זהב, עגילים, בושם, והייתי מוכנה, ירדתי למטה, דפקתי בדלת של המשרד של אבא שלי, "כן?" שמעתי את קולו, נכנסתי למשרד, התיישבתי מולו, הוא דיפדף בכמה דפים שהיו בשולחן העמוס מולו, והסתכל על המחשב ואז פנה אליי
"כן?" שאל והניח את כול הדפים שהיו בידו בצד.
"יש לי שאלה" אמרתי
"ומה היא?" שאל
"אני רוצה לקחת קצת חופש מכול התקופה הזאת שעוברת עליי" אמרתי
"על מה חשבת?" שאל
"על פריז" אמרתי
"לבד? אני לא מרשה לך לינסוע לבד את בכול זאת עדיין ילדה" אמר
"לא לבד, עם אושרי" אמרתי
"מה איתו באמת? אחלה גבר" אמר וצחקתי
"אנחנו ביחד עכשיו" אמרתי, אני לא מסתירה מאבא שלי כלום….
"אהה יפה, ואיך תמיר ונתנאל עם זה?" שאל
"משלימים עם סזה לאט לאט" אמרתי
"יופי, אני שמח כשאת שמחה" אמר וחייך
"אז אני יכולה? "שאלתי
"כן, מתי את רוצה לנסוע?"
"היום?" שאלתי
"אני לא בטוח שיהיה עוד מקומות במטוס להיות אבל אני יברר לך" אמר
"אווקיי תודה" אמרתי וקמתי מהכיסא
"רגע בר" קרא לי
"עא?" שאלתי והסתובבתי אליו
"אני יודע שבזמן האחרון אני לא ימצא איתכם אבל אני יפצע אותכם" אמר
"זה בסדר, אתה נורא עמוס" אמרתי ויצאתי מהמשרד שלו
התיישבתי במטבח ליד אושרי שאכל את הטוסט שלו, כולם חוץ מאבא שלי ישבו גם מסביב לשולחן.
"יש לי הפתעה בשבילך" אמרתי לאושרי והסתכלתי עליו, כולם הסתכלו עליי
"מה?" שאל
"לא עכשיו, זה עדיין לא בטוח" אמרתי
"איזה מבאסת" עדן אמר וצחקתי
היה צלצול בדלת
"אני יפתח" אמרתי וקמתי מהכסא, פתחתי את הדלת, מישל עמדה שם.
"היי" אמרתי לה
"בר נכון?" שאלה
"כן" אמרתי וצחקתי
"עדןןןן מישל פה" צעקתי לו והוא בא, הוא נתן לה חיבוק
"ואווו איזה חמודים אתם" אמרתי
"שקט יא מפדחת" עדן אמר וצחקתי
"תהנו בבצפר" אמרתי
"ממש" אמר והם הלכו, חזרתי לשולחן,
"חמודה חברה שלו" אמרתי ולקחתי עוד ביס מהטוסט
"יש לו חברה?" נתנאל תמיר ואושרי שאלו ביחד
"חחח כן, לא ידעתם?" שאלתי
"לא, לא מספר כלום הצוציק הזה" נתנאל אמר וצחקתי
"טווב בואו אנחנו נאחר לבצפר" אמרתי ויצאנו מהבית….