החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 30

פרק 30:

״בר!!!״ שמעתי את אושרי צועק לי מאחור, התנתקתי מהנשיקה, הסתכלתי על אותו בן אדם שהתנשקתי איתו, לא, זה לא קורה לי, לאאאאאא!!!!!
״מה הייתי עושה לעוד אחת כזאת״ אמר והסתכל על אושרי…

פאק!

נקודת המבט של אושרי:
יצאתי מהחדר שלי, אני צמא מת ואני מת להציץ מה הן עושות, חחחח מסיבת בנות, איזה שטויות…
ירדתי למטה, קלטתי את נוי ותהל מסתכלות עליי בשוק, חא יכולות לדבר, הסתכלתי לכיוון הדלת של הבית, בר מתנשק עם מישהו….מה??? היא מתנשק עם מישהו, רגע מי זה?? עילי!!!
״בררר!״ צרחתי עצבני, היא הסתובבה עליי, היא הסתכלה עליי בשוק, יצאתי במהירות מהבית הזה, זהו אני לא חוזר לפה יותר!!
מי היא שהיא חושבת את עצמה?? היא חושבת שהיא יכולה לשחק בי? אז לא! לא! הזונה הזאת לא תחזור לי יותר לחיים!!!
רצתי הכי מהר שאני יכול, כמה שיותר מהר לברוח מפה, אני לא רוצה להיות פה!!

נקודת המבט של בר:
אושרי עקף את עילי ויצא בריצה מהבית, הלכתי כמה צעדיים לכיוון הדלת, עילי החזיק לי את היד, ״את לא יוצאת עכשיו״ אמר, ״מצחיק״ אמרתי ונתתי לו בעיטה בביצים, הוא לא השאיר לי בררה…הוא שיחרר לי את היד וצנח על הריצפה מכאבים, יצאתי במהירות מהבית, התחלתי לרוץ יחפה לכיוון של אושרי, נוי ותהל רצות אחריי כשהן צועקות לי לעצור, הן לא יעצרו אותי ולא אף אחד אחר! המשכתי לרוץ אחרי אושרי, הסתכלתי אחורה, נוי ותהל כבר לא רודפות אחרי, החזרתי את המבט קדימה, הוא נעלם, לאן הוא רץ? לאן הוא פנה? זה לא קורה לי!!!!!
התיישבתי על המדרכה כשהרגליים שלי על הכביש, עכשיו בערך 1 בלילה אין אף אחד ברחוב ובכביש….
הרסתי הכול, ה-כ-ו-ל-!, זהו נגמר, הרסתי את זה, עד שהייתי מאושרת זה נגמר, לא הפסקתי לבכות, כול האיפור נמרח לי….
״בר״ שמעתי מישהו אומר לי אחריי משהו כמו חצי שעה של בכי, הסתובבתי אחורה, זה היה מישהו לא מוכר
״מי אתה?״ שאלתי בוכה, הוא התיישב לידי על המדרכה
״מה קרה?״ שאל אותי
״אני לא רוצה לדבר על זה״ אמרתי בוכה
״ אז מה את רוצה שאני יעשה?״ שאל
״שתחבק אותי״ אמרתי ונתתי לו חיבוק, התחבקנו זמן ארוך, הייתי צריכה את החיבוק הזה, ממישהו….
״אבל מי אתה?״ אמרתי והתנתקתי מהחיבוק
״אוריאל בוסקילה״ אמר, התנתקתי מהר מהחיבוק, הוא חבר של נתנאל
״איך אתה מכיר אותי?״ שאלתי
״את הכי כוסית בבצפר, איך את רוצה שאני לא יכור אותך?״ שאל וגיחך
״אני מצב רוח לזה״ אמרתי
״ואם אתה לא יודע אז אני אחות של נתנאל אז תתפוס מרחק״ אמרתי
״יודע…בואי אני יקח אותל הביתה״ אמר וקם מהמדרכה והושיט לי ידיים לעסור לי לקום, הלכנו לבית שלי, פתחתי את הדלת של הבית, נוי ותהל קפצו עליי בחיבוק, ובשאלות
״מה את משוגעת?? איפה היית??״
״את יודעת איך דאגנו לך!!״ אמרו ואז שמו לב לעידו, הסתובבתי לאוראל שעמד מאחוריי
״תודה ״ אמרתי
״יאללה ביי״ אמר ויצא מהבית,
״אני רוצה להיות לבד״ אמרתי ונוי התקשרה לנתנאל
״היא בבית, בואו״ היא אמרה ונתקה
״לילה טוב״ אמרתי ועליתי לחדר שלי, לא נכנסתי להתקלח, אין לי כוחות להתקלח, נשכבתי על המיטה, אפילו בגדים לא החלפתי, נכנסתי מיתחת לשמיכה,
׳אושרי, רומאו שלי, איפה אתה???? אני רוצה אותך, סליחה, אני אוהבת אותך, זה לא מה שאתה חושב, אני אוהבת רק אותך!!!׳ שלחתי הודעה לאושרי, שמעתי צליל של קבלת הודעה, הסתכלתי על השולחן שלי, האייפון של אושרי היה שם, למה? למה זה קורה לי????