החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 27 + 26

״מוכן?״ שאלתי את אושרי
״תמיד״ אמר, פתחתי את הדלת, הוא בחן את הגוף שלי, לא פספס פרט, ראיתי את השוק שעל הפנים שלו :O
״כוסית?״ שאלתי ונכנסתי לג׳קוזי
״לא מספיק״ אמר
״חצוווף״ אמרתי והשפרצתי עליו מים
״בואי הנה״ אמר והשפריץ עליי גם
״אני עצובה״ אמרתי
״למה עצובה?״ שאל
״כי קשה לי להסתיר את האהבה שלי אלייך״ אמרתי והסתכלתי על העניים שלו
״למה אנחנו צריכים להסתיר את זה?״ שאל
״כי האחים המטומטים שלי חושבים שאתה תפגע בי ותברח, הם לא סומכים על אף אחד״ אמרתי
״אפילו עליי?״ שאל והרים גבה
״כן אבל אני סומכת עלייך״ אמרתי
״ועל עילי הם סמכו?״ שאל
״הוא החבר הכי טוב של נתנאל״ אמרתי
״הוא הבן אדם האחרון שהם צריכים לסמוך עליו״ אמר
״מישהו פה מקנא?״ שאלתי
״לא יש לי אותך״ אמר ונתן לי נשיקה בפה
״זה הולך להשתנות, הם ידעו עליינו״ אמר והפסיק את הנשיקה…

היינו עוד איזה שעה בג׳קוזי ויצאנו, אושרי הלך לחדר שלו ואני נשארתי בחדר שלי, הוצאתי מהארון מכנסיי שוק בצבע בורדו וגופיית בייסיק לבנה, שמתי את הבגדים על המיטה ונכנסתי להתקלח

נקודת המבט של אושרי:
יצאתי מהמקלחת, התלבשתי והלכתי לחדר של בר, נכנסתי לחדר, שמעתי את הזרם של המים, כמה זמן אפשר להתקלח?? התיישבתי על המיטה שלה, יש בה משהו מיוחד, שונה, משהו שאי אפשר להסביר אותו, אני כול הזמן חושב עלייה, אני חיי בשבילה ורק בשבילה, לפנייה החיים שלי היו חושך, החיים שלי לא היו שווים, עכשיו אני יודע מזו האהבה אמיתי לא כמו עם זאת שהייתה בפנימיה כשהייתי בן 12, קראו לה נטע, זה לא היה אמיתי איתה, זה היה סתם, עכשיו זה אמיתי, עכשיו זו אהבה אמיתית….
פתאו שמעתי צרחה שהוציא אותי מהמחשבות, הסצכלתי על הדלת של החדר המבטיה שבדיוק נתרקה, צחקתי
״לא ראיתי כולם״ אמרתי
״תודיע לפני!!״ שמעתי אותה אומרת מבעד לדלת
״טווב״ אמרתי
״אממ אתה יכול להביא לי את הבגדים?״ שאלה
״איזה בגדים?״ שאלה
״שעל המיטה״ אמרה והסתכלתי על המיטה
״את הגופיה הלבנה, התחתונים המנומרים המכנס הבורדו והחזייה הורודה?״ שאלתי
״כן״ אמרה
״אז לא יודע״ אמרתי כשאני משחק לה בחזייה
״נווו תביאאא״ אמרה
״לא בואי לפה״ אמר

נקטדת המבט של בר:
״לא בואי לפה״ אמר, חצווףף ממתי הוא ניהיה ככה??
״תגיד מי לימד אותך להיות כזה?״ שאלה
״החזייה שלך״ אמר בצחוק
״אתה משחק לי בחזייה???״ שאלתי
״כן״ אמר צוחק, ממתי הוא ניהיה כזה?? הוא לא היה כזה מהתחלה!! אני רוצה את האושרי הישן
״אושרי, אני סופרת עד 5 ויוצאת מפה, אם אתה ב5 פה אני צורחת שאתה אונס אותי״ אמרתי, הוא עיצבן אותי!!!
״1״ אמרתי
״ואייי עצבנית״ אמר
״2״ אמרתי
״הלכתי הלכתי״ אמר ושמעתי את הדלת נטרקת, יצאתי עם המגבת מהמקלחת, הוא לא היה בחדר שלי, הפעם הוא הגזים, למה הוא הפך? זה לא האןשרי ההומלס שאני היכרתי, התלבשתי, ויצאתי מהחדר שלי, שמעתי מישהו שר, ירדתי למטה, נתנאל עילי עוד כמה בנים וזונות ישבו בסלון ועשו קריוקי, חצופים לא הזמינו אותי
נתנאל הסתכל עליי במבט מזהיר שאני לא יעשה לו בושות, חייכתי אליו את החיוך שלי והתיישבתי בשולחן במטבח, כך שאני יכולה להסתכל עלייהם ולשמוע את הזיופים שלהם (:
עילי התחיל לשיר את השיר ״תביני״ של ליאור נרקיס

״מה יהיה עם הקשר בנינו מה יהיה כלום לא מסתדר
מנסה קצת לברוח ממנה אבל כלום לא עוזר
מריבות שחוזרות בכל פעם שוב גורמות לי להשבר
אבל זה כה חזק ממני לא יכול לוותר״

הוא לא הפסיק להסתכל עליי, אחרי כול שורה הוא העיף אליי מבט, אוווף דיי, עשיתי כאילו אני לא שומעת אותו או לא שמה לב, הוצאתי מילקי מהמקרר והתיישבתי לאכול, הוא המשיך לשיר…

״תביני שאת הורסת לאט את כל מה שבנינו ביחד
אל תוותרי גם אם טעיתי ממי תביני אותי ״
אווקי הבנתי הרסתי את מה שהיה בניינו אבל עזווב אותייי, דייי, תבין אתה שאני לא אוהבת אותך!!!

״כן זה נכון שאני מאוהב בך אל תנצלי את זה כאן בקרב
אל תצפי שאפול לרגלייך לא אשבר כאן עכשיו
לא יודע מה גורלנו לא חשוב לי מי כאן צודק
בלעדייך עצוב וקשה לי והבית ריק״

הוא סיים לשיר וכול הזנות זרקו לו משפטים כמו ״מאמי שלייי״ ״איזה זממרר״ ״תחליף את אייל גולן״ ״זמרר שליי״ הוא הסתכל עליי, על התגובה שלי, הרמתי גבה ואמרתי בלי קול, רק עם השפתיים ״מה??״
הוא קם מהספה, הוא התקדם עליי ונכמד מולי
״מה??״ שאלתי ועכשיו בקול
״אתה יודעת…״ אמר
״מה אני יודעת?״ שאלתי עצבנית, אווף למה כול העולם מעצבן אותי היום???
״מה יש לך? מה את עצבנית??״ שאל
״נחש״ אמרתי בקול עצבני
״מחזור?״ שאל והרים גבה
״לא וזה לא עניינך״ אמרתי
״שקרנית״ אמר בקול מעצבן, אני נשבעת שעוד שאני אני מעיפה עליו איזה כיסא!!!
״לך תתזדיין״ אמרתי
״בכיף״ אמר והסתכל אחורה על הזנות שלו ״שחכתי שאתה כול כך מגעיל״ אמרתי
״מי שמדברת, בוגדת אחת״ אמר
״לא בגדתי בך!!! אתה בייייי!!!!״ צרחתי וכולם הסתכלנו עליינו
״לא אמרת שאתה רוצה ללכת לעשות משהו?״ שאלתי בקול קצת יותר רגוע והסתכלתי לכיוון הזונות לכיוון
״אע נכון לזיין״ אמר והסתכל עליי לשניה והלך לסלון, סוף סוף!!!!