החבר שלי הומלס?¿?¿ – פרק 23

״הייתי שיכוור לא מובןן?״ צעק
״גם אם לא הייתה אומר לי את זה הייתי נפרדת ממך״ התחלתי גם לצעוק אליו
״זה בגלל ההומו הזה?!?!״ צעק
״לא, וזה לא עניינך!!״ צעקתי
״יאללה לכי לכי״ אמר ויצא מהחדר שלי בעצבים וירד למטה, התיישבתח על המיטה שלי, למה הכול בחיים קשה ומסובך? למה תמיד אני יוצאת רעה? אוווף נמאס לי, ירדו לי דמעות בעניים, למה אני צריכה לעבור את זה? למה האבה כול כך מסובכת?
שמעתי את עילי ואושרי צועקים אחד על השני, זה רק מה שחסר לי….
ירדתי בטיל למטה, עילי ואושרי הלכו מכות, תמיר ועדן מנסים להפריד אותם ללא הצלחה

נקודת המבט של נתנאל:
ישבתי בסלון בפייסבוק מהאייפון, תמיר ואושרי ישבו לידי, פתאום עילי ירד למטה במהירות כשהוא צועק ״איפהה הוא?״
״מי??״ שאלתי ועילי נתן לאושרי אגרוף לפרצוף
״אההההה מה יש?״ תמיר אמר כשאני מנסה לעצור את עילי
״מה הוא עשה?״ שאלתי את עילי
״בגללו בר נפרדה ממני״ אמר וראיתי את המבט הרצחני שהיה לו בעניים
רגע… בר נפרדה ממנו, מה?!?!?!?!

נקודת המבט של בר:
״בןןן זונההה״ שמעתי את עילי אומר כשירדתי למטה,
עילי נתן לאושרי אגרוף אך אושרי עצר אותו
״לא עשיתי לך כלוום״ אושרי אמר שהוא מנסה לעצור את המכות של עילי
״תפסיקווווווו!!!!״ צרחתי והם היסתכלו עליי והפסיקו ללכת מכות
״לא לי, לה״ עילי אמר והסתכל עליי
״מה הבעיה שלך?!?״ אמרתי והסתכלתי על עילי ״אתה חושב שניפרדתי ממך בגללו?!״ צעקתי והסתכלתי שניה על אושרי
״מה חשבת?? שתספר לי שבגדת בי ואני לא אפרד ממך?!?״ המשכתי לצעוק עליו וכולם הסתכלו עלינו, טוב שלא שיביאו פופקורן וזהו…
״אבל הייתי שיכו…״ התחיל להגיד אבל עצרתי אותו ״אתה חושב שזה מעניין אותי?!?״ צעקתי
״את יודעת, טעות אחת עשיתי בחיים וזה להיות איתך״ אמר והתקדם עליי, הייתי עם דמעות בעניים, אני כבר לא אוהבת אותו, אבל היינו חודשיים ביחד, הוא היה חלק גדול מהחיים שלי, הוא אמר שזאת טעות, שהוא שונא אותי, זאת טעות להיות איתי, הוא לא אהב אותי או אוהב אותי…
״תמות״ אמרתי בשקט, לא הצלחתי להוציא מילה, הגרון שלי חנוק מדמעות
״עווף מפה עכשיוו, אני לא רוצה לראות אותך״ אמרתי איך שהוא והוא יצא מהבית בלי להגיד שום מילה, נשארתי עומדת בוכה עם הגב לנתנאל תמיר ואושרי, אם הם עדיין כאן, כך שהם לא רואים שאני בוכה, בכיתי, בכיתי בשקט שהם לא ישמעו אותי, לא יכלתי לזוז, הרגליים שלי קפאו במקום, מישהו שם את ידו על כפתי, הסתובבתי מעט, רק אושרי היה שם, חיבקתי אותו חיבוק חזק, הנחתי את ראשי על הכתף שלו, הרטבתי לו את כול החולצה, הוא החזיק באגני וליטף אותה
״סליחה״ אמרתי, הוא לא צריך לסבול את זה, הוא לא צריך לריב עם עילי עליי, כי הוא כבר שלי…
״אני אוהב אותך״ לחש לי בשקט באוזן
״אני אוהבת אותך גם״ אמרתי והרמתי את ראשי מכתפו,
״בוא״ אמרתי ומשכתי את ידו לכיווני, עלינו לחדר שלי, נשכבתי על המיטה, מתחת לשמיכה החמה, הוא נשכב לידי מלטף לי את השער, הסתכלנו אחד על השני,
נרדמנו

התעוררתי באמצע הלילה, אושרי יושן שהוא מחבק אותי, הזזתי לו טיפה את היד שאני יוכל לקום, יצאתי מהחדר שלי, עברתי ליד החדר של תמיר, שמעתי אותו ואת נתנאל מדברים עליי, מי אני שאני לא אקשיב?!? הצמדתי את האוזן לדלת
״ואוואוו מה אני עושה לו אם הוא יהיה איתה״ תמיר אמר
״הוא ימות במקום״ תמיר אמר
״מאיפה היא הביאה אותו פתאום?״ נתנאל שאל
״לא יודע״ תמיר אמר
״הלכתי לקחת את האייפון״ נתנאל אמר, פאקק, רצתי מהר חזרה לחדר שלי, למיטה, אסור שידעו עליינו, אסור, זאת אהבה אסורה, אנחנו נציח להסתיר את זה, כמו רומאו ויוליה, אנחנו נצליח!!